ברוכים הבאים, אורח

הקבוצה של זלמן
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: הקבוצה של זלמן 3356 צפיות

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 12 שנים #6985

  • גדי (לשעבר אולי יחוס)
בס"ד

טוב, אני אולי יחוס, בן 35, נשוי + מכור כבר 22 שנה לתאוה,

מגיל 13 התחלתי עם העניין הזה, והיות שהיתה לי נגישות לחומרים בעייתיים כבר מגיל צעיר, אני מרגיש שנושא זה ליווה גם את שנות ביה"ס היסודי.

ניסיתי המון פעמים להפסיק.
התקופה הארוכה ביותר שהצלחתי, לפני שהגעתי לאתר היתה 21 יום, וגם דבר זה הצלחתי פעם אחת או פעמים.

גיליתי את האתר הזה לפני למעלה משנה, ומאז אני משתדל לבקר בו לעיתים תכופות.
היתה לי תקופה של חצי שנה נקיה, שחשבתי שהכל כבר מאחורי [בזכות השבועות - טכניקה שלמדתי באתר] אך אז נפלתי שוב.

היתה לי תקופה טובה של כ - 50 יום, נקיים, ששוב הסתיימה בנפילה...

אני מאוד מקווה להתמיד בצורה כזו או אחרת בקבוצות הטלפוניות,  לפחות בהקשבה, כי אני נמצא בעבודה באותם זמנים.

מאחל בהצלחה עצומה לכולנו, ושה' יהיה בעזרינו!

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 12 שנים #7012

  • מיכאל (motorah)
שלום שמי יוסי (זה השם לקבוצה בטלפון).
אני בן 34 נשוי +ילדים באושר.
עדיין לא מצליח לכתוב שאני מכור ,אולי בהמשך אני אגיע להכרה הזאת .
אני בתוך האוננות כבר 16 שנה.
היו לי אין סוף פעמים שניסיתי להפסיק את הדבר הזה אך בכל פעם היו נפילות מחדש.
הגעתי לאתר השנה בתחילת חודש פבואר - כמעט לפני שלושה  חודשים ומאז ב"ה זה עולם אחר. החזקתי כמעט חודשיים נקי עד הנפילה הראשונה , משום מה היתה לי הרגשה שהכל הולך חלק וקל מידי וזה היה נראה לי חשוד מאוד. פשוט החלטי ללכת על המסע של 90 יום וזהו,יום ועוד יום נקי וממש הרגשה נפלאה .
הנפילה באה סתם ללא סיבה. רציתי לבחון את עצמי או משהו כזה לראות אם אני יכול להשתעמם סתם ככה מול הסמארטפון ובסוף נסגרתי איתו בחדר לבד בלילה...
אני שמח שאני פה בפורום וגם בקבוצה בטלפון ,סוף סוף יש מקום שמבין אות מה עובר עלי ואומר לי במפורש שניתן לצאת מההתמכרות הזאת.
תודה רבה לך זלמן על ההרתמות להקמת הקבוצה . אשתדל מאוד להיות מעורב יותר בפורום וגם בקבוצה,למרות שבאמצע העבודה זה קצת לא נוח ואשמח לדון בהעברה לזמן אחר.

חשוב לומר שקבלת המייל היומי מאוד מחזקת והיא שומרת את כל מה שלמדנו עד היום על "אש חמה" ולא נותנת לי להפסיק לזכור שאני חייב להמשיך להיזהר ולא לוותר לעצמי בכל רגע נתון.
שנזכה כולנו להישאר נקיים רק היום ובכל יום .

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 12 שנים #7023

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
שלום לכולם

שמי אלי, בן 35 נשוי עם ילדים

בגיל 16 טעמתי את עניין האוננות ולאחר כמה שנים של נפילות מפעם לפעם הצלחתי להיחלץ מזה עד שנחשפתי לאינטרנט (עוד לא הייתה מודעות לחסימות) ונפלתי שוב בכל פעם שהייתה לי הזדמנות להתייחד עם אינטרנט. מאז שהתחתנתי הצלחתי לרוב לשמור את עצמי עד שהגעתי העבודה למצב של שיעמום ושל חוסר מעש וזה גרר נפילות (ביחוד אם הייתי נשאר עד מאוחר). אבל הנפילות עדיין היו ספורדיות  ויחסית מעטות.

באיזשהו שלב פוטרתי מהעבודה בעקבות המצב הכלכלי של החברה וזה הוביל לנפילה בכל פעם שהיה לי מגע עם אינטרנט פתוח. בבית אמנם התקנו אינטרנט כדי שאוכל לחפש עבודה, אבל חסמתי אותו עם רימון ומבחינתי הפרצה הזו חסומה. הבעיה היא שאשתי עובדת לפעמים מהבית עם נט סטיק ולפעמים בתקופת האבטלה שלי היא "שכחה" את הסטיק בבית (באדיבותי הרבה) וזה אפשר לי נפילות נוספות. גם לאחר שב"ה מצאתי עבודה (לפני כמה חודשים) לא הצלחתי לצאת מהתסבוכת הזו אליה הדרדרתי בתקופת האבטלה וזה הגיע למצב שהייתי מצליח להיות נקי שבועיים (במאמץ עליון) ונופל לעוד שבוע.

לפני כחודשיים וחצי הגעתי לאתר הנפלא הזה דרך פרסומת בערוץ 7 (שעדיין מתפרסמת מפעם לפעם - שאפו לתורמים) ואחרי כמה נסיונות מצאתי את הדרך להיעזר באתר (גלישה בפורום כל פעם שאני מרגיש שזה מגיע) והיום (י' אייר ) אני סוגר חודשיים נקיים בעזרתו יתברך. אני מתחבר כמאזין לקבוצה הטלפונית למרות שאני מרגיש שכבר אני אחרי  ושכביכול הסכנה כמעט עברה. אני עושה זאת לצורך תחזוקה של המהלך ולא כדי להחלץ, כך שכרגע אני עדיין פאסיבי. אחרי שאעבור עוד משוכה נפשית אשתתף גם בופן פעיל יותר בעז"ה.

ישר כח לכל מי שהזיז את עצמו לעניין. את הרב יחזקאל, שכולם מדברים עליו פה, למרות שלא יצא לי לתקשר איתו ולזלמן, שלפי נפח הפעילות  שלו נראה שהפך את העניין למשימת חיים.

יישר כח גדול לכולם.

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 12 שנים #7034

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
ברשותכם ידידיי היקרים לא אוכל להגיב כעת לכל אחד, אבל אני קורא כל מה שכל אחד כותב ומשתדל מאוד לזכור מה שייך למי ולמה.

כולכם בודאי מרגישים כמה טוב להיות בחברת אנשים שיכולים להבין אותנו וסוף סוף לשים את הדברים על השולחן, אז כל הכבוד למי שכבר פרק משהו מהלב שלו, ומי שעדיין לא - מוזמן לעשות את זה. גם מי שכבר כתב יכול תמיד לחזור לכאן ולהמשיך לכתוב מחשבות נוספות והתמודדויות חדשות-ישנות.

אלי יקירי, באמת הייתי מאוד מעוניין להפוך את זה למשימת חיי, ואם רק הייתי יכול - הייתי עוזב כל מה שאני עושה כולל עבודה והכל, ומתמסר רק לענין הזה של ההתמכרות למין. לצערי זה לא שייך, אז כעת אני משתדל לפחות להיות מעורב בקבוצה בטלפון ובפורום כאן. אני לא בטוח שאוכל להמשיך לכתוב כך כל הרבה לחברים כאן, כי הקבוצה גם לוקחת זמן וגם כתיבה לאימייל היומי, אבל אני רואה ב"ה שישנם חברים חדשים שכבר מתקדמים ועושים את העבודה יותר טוב ממני, אז אני מרשה לעצמי להוריד קצת פרופיל בקטע הזה.

אני אוהב כל יהודי, ובפרט את המכורים למין.

זלמן
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 12 חודשים #7053

בס״ד

חבר׳ה, זלמן כתב פה משהו שלדעתי דורש התייחסות.
בסופו שלי ום הוא לא יכול לעמוד בלחץ של כל התחזוקה הזאת למייל, לקבוצה ולפורום, ולהצליח לתת מענה תמידי (למרות שבדרך פלא הוא דווקא כן מצליח :D)

לדעתי כדאי שמי שיכול ייתרום מעצמו על מנת לעזור אחד לשני, וכך הנטל ייתחלק קצת…
האמת שאני חייב בהזדמנות הזאת לציין שמוטי ונתן גם עובדים קשה בנושא הזה (אני לא הרבה זמן בפורום, כך שיכול להיות שיש עוד כאלה שאני עדיין לא מכיר) ומי שמרגיש מוכן ראוי שיוסיף פוסטים
אבא שבשמיים!!! אני באמת באמת רוצה להצליח, תעזור לי!!!

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 12 חודשים #7174

  • מענדל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 21
שלום שמי מענדל בן 28 נשוי פלוס
מכור מגיל 11 בהתחלה רק לתמונות אח"כ לטלפונים (אני זוכר שפעם אחת ההורים
שלי תפסו אותי אחרי שהם קבלו חשבון טלפון מנופח ואז הבטחתי לעצמי שזה הפעם האחרונה
עד שמצאתי את עצמי עוד פעם באותו מצב אלא שהפעם למדתי לעשות את זה בלי שיתפסו אותי)
ואז גיליתי את האינטרנט אני זוכר את עצמי יושב לילות שלמים מול המחשב וכל פעם הייתי מחליט שזאת
הייתה הפעם האחרונה אבל למחרת הייתי מוצא את עצמי עוד פעם באותו מצבבאחד הפעמים ברגע של יאוש
מעצמי ומין התעוררות של תשובה פניתי לאחד הרבנים בישיבה שהייתי איתו בקשר טוב וסיפרתי לו על מה שקורה
איתי אני לא זוכר את כל השיחה אבל אני זוכר שהמסקנה הייתה שכנראה יש לי הרבה הרמונים ולכן אני צריך להתחתן כמה
שיותר מוקדם וכך באמת חשבתי והייתי בטוח (כמו רוב החברים כאן )שכשאתחתן יפטרו כל הבעיות ובאמת לפני החתונה הייתי
בתנועה של התעוררות ומין החלטה להגיע לחתונה נקי וככה נשארתי נקי עד בערך חודשיים אחרי החתונה ואז מצאתי את עצמי
עוד פעם באותו מצב בפעם הראשונה שנפלתי הייתי בתסכול מאוד גדול הרגשתי שאני בוגד במובן מסוים באשתי ולא הבנתי איך
אני שוב פעם באותו מצב אבל זה לא החזיק הרבה זמן והנפילה הבאה לא איחרה לבוא ואז התחיל השלב של ההכחשה
שזה לא אני אשם אלא אשתי מכיון שהיא לא מספקת אותי מספיק לפי רף הצרכים הגבוה שלי כדי למצוא חיזוק לסברה שלי
דברתי באחד הפעמים עם המדריך חתנים שלי וסיפרתי לו את מצבי והוא כמובן לא הצדיק את המציאת פורקן שאני מוצא באינטרנט
אבל הוא אמר לי שצריך למצוא דרך איך לגרום שאשתי תספק את רף הצרכים הגבוה שלי
עד שאשתי תפסה אותי והיא לקחה את זה מאוד קשה והשלום בית שלנו עבר תקופה מאוד קשה ורק ע"י התערבות חיצונית של
ידיד משפחה שלנו הבית נשאר שלם אבל אז שמעתי ממנו פעם ראשונה שיכול להיות שאני מכור ושצריך לטפל בזה
אני כמובן התכחשתי לעובדה ותירצתי את המצב שבו אני נמצא שזה בגלל אשתי וכו'
ואז הוא אמר לי אוקיי אבל כמו מה שנראה לו אני מכור ולכן אם אני יפול עוד פעם לא יהיה לי ברירה ואני יהיה חיב ללכת לטיפול ובאמת הבטחתי לאשתי ולו ולעצמי שיותר זה לא יקרה והצלחתי להחזיק מעמד בערך ארבעה חודשים עד ששוב פעם מצאתי את עצמי מול המחשב באותו מצב ואז התחלתי להסביר לעצמי שאני לא באמת מכור והא ראיה שהצלחתי להחזיק מעמד כ"כ הרבה זמן
ואם אני רק ירצה אני יוכל להתגבר ע"ז אבל כמובן שהמשכתי ליפול ואז אשתי תפסה אותי עוד פעם וזה היה כבר
ממש גרוע והבטחתי והתחיבתי עוד פעם שזה לא יקרה אבל בפנים התחלתי להבין שאיזה משהו דפוק אצלי
ולמזלי הידיד משפחה הכריח אותי ללכת לטיפול וזה היה מאוד קשה בשבילי עצם המחשבה שאני צריך ללכת לטיפול אבל הייתי
חייב כדי לשמור על הבית שלי שלם
ואז כשהייתי אצל המטפל הוא אמר לי את הדבר שהיה לי קשה לקבל אותו ועדין  לפעמים אני רוצה לתכחש לזה -שאני מכור ושאני צריך ללמוד איך להתמודד עם זה בצורה הנכונה
(ודוגמא לזה שעדיין אני מנסה להתכחש לזה שאני מכור ממש לאחרונה צברתי חודש וחצי של נקיות שזה יחסית הרבה בשבילי ואז שוב פעם התחלתי לחשוב
שהנה אני יכול לטפל בזה בעצמי ושאני לא מכור אבל אז נפלתי עוד פעם וזה היה די כואב אבל זה רק הוכיח לי שזהו זה אני
מכור ואני חיב להשלים עם זה ולטפל בזה)
ומאז שהגעתי לאתר הנפלא הזה קבלתי תובנות חדשות והתבננות אחרת לגמרי על כל המצב שבו אני נמצא
וגם התחלתי להרגיש שאני לא לבד בהתמודדות הזאות  וכשאתה רואה איך שעוד אנשים שיש להם את אותה בעיה מנסים
להתמודד איתה זה מאוד עוזר ותומך
תודה  לכל החברים הנפלאים שנמצאים כאן ובמיוחד לידידי ר' זלמן שבנחישות וסבלנות עוזר לי לפקוח את עיני
ונותן לי לראות אור בקצה המנהרה
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 12 חודשים על ידי .

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 12 חודשים #7182

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
וואו! הרבה זמן חיכיתי לדברים האלו.

ידידי היקר מענדל, אני שמח שסוף סוף העלת את הדברים על הכתב והוצאת אותם לאור השמש.

עכשיו הגיע הזמן להתחיל להיות שותף פעיל כאן בפורום. ב"ה עשית את זה בטלפון ובפורום, שיתפת את החברים, וכעת הזמן להתחיל לתרום מהנסיון. לא תמיד הנסיון שיש לנו הוא דווקא בהצלחות, אפשר לתת מהנסיון גם מהנפילות... זה הזוי, אבל כדי להכנע אנחנו צריכים לשמוע על קשיים קצת.

באהבה,

זלמן
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 12 חודשים #7272

  • gavriel
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 7
בס"ד

בס"ד יום ראשון י"ד אייר התשע"ב

שלום זלמן!

ראשית אני רוצה להודות לך שוב על הזמן והסבלנות שאתה מקדיש לי וכל הפונים לעזרה וסיוע לארגון הנפלא "שמור עיניך"  לעזרה וסיוע לארגון הנפלא "שמור עיניך",  זה כל כך לא מובן מאליו, בעז"ה אני מקווה שאוכל יום אחד לגמול טובה לך  ולארגון הזה ולסייע לאחרים מניסיוני.  יש בי "הכרת הטוב" עצומה כלפיכם.

אני נמצא כעת בתהליך של התבוננות ולמידה ואני מרגיש צורך להתייעץ בך.  בתקופה האחרונה הצלחתי להתבודד ולדבר עם ה' לעשות חשבון נפש מקיף מאד בכל התחומים ולחשוב מה חשוב בחיים שלי ומה לא. הבנתי לפתע שעיקר התיקון שלי בחיים הוא לפתור אחת ולתמיד את ההתמכרות לתאווה . והחלטתי לעשות זאת באופן אובססיבי להלחם מתוך התמכרות עד הסוף בכל ההתמכרויות שיש לי אוכל אך בעקר בעיקר בתאווה הזאת.  הגעתי למסקנה שלמרות שבתקופה האחרונה המעידות שלי בהוצאת ז"ל היו אחת לכמה חודשים אני עדיין מכור ואסור לי להיות שאנן.

קראתי מספר פעמים את " אשיב ממצולות " של הרב יהושע שפירא , שקטעים ממנו אתם שולחים בניוזלטר ונרשמתי ל"שמור עיניך" לפני שבועיים בפעם הראשונה.

קראתי את המדריך הראשוני, הזמנתי את הספר הגדול, הקשבתי לדבריך והרגשתי שיש כאן אמת גדולה.

אבל יש שאלה שמעסיקה אותי כל הזמן והיא שאלת הבחירה החופשית. אני יודע שיצרו של האדם מתגבר בכל יום ואלמלי הקב"ה עוזרו לא יכול היה לנצחו. אני מתפלל אל ה' ומנסה כל הזמן להתרחק מהסתכלות אסורה מכל דבר שמזכיר את החטא וב"ה מצליח לשמור על העיניים שלי בצורה די טובה.

אני משנן לעצמי כל הזמן את עוצמתו של יוסף שזכות הבריחה שלו מן החטא עמדה לבני ישראל בקריעת ים סוף: "נס מפני נס" ואת מאמרו של  הגאון רב חיים שמואלביץ זצ"ל שגדולתו של יוסף באה לידי ביטוי דווקא בבריחה מן הניסיון.

מי שרוצה לא לפול לתוך הבור , צריך להתרחק כמה שיותר משפת הבור ואם לא התרחק זאת אשמתו.  ברור לי שעצת היצר היא לקרב אותנו לסביבה הטבעית של העבירה כדי שנגיע לנקודה שבה אנו מאבדים שליטה ונופלים ברשת שהוא טווה לנו.

אני מזדהה בצורה מוחלטת עם הכול!

אסביר מה מפריע לי אחרי כל ההקדמות, האם הגעתי למצב שאין לי בחירה חופשית? האם אני הבאתי את עצמי למצב שבו ההתמכרות תמיד תתעורר בנקודת זמן מסוימת ותכניס אותי שוב למאבק מסחרר.

יש מאמר מקסים של פרופ' נחמה לייבוביץ על פרשת "וארא" בספרה עיונים לספר שמות. שאותו קראתי עשרות פעמים במהלך העשרים שנה האחרונות.

" ואני אקשה את לב פרעה"

אחרי שהיא מצטטת את הרמב"ם בהלכות תשובה שמסביר שעונשו של פרעה , כמו גם עונשם של רשעים נוספים שהרעו לישראל, היה בכך שהקב"ה מנע ממנו את התשובה ונחמה ליבוביץ שואלת האם הרמב"ם לא סותר את דברי עצמו בהלכות תשובה: "ודבר זה עיקר גדול והוא עמוד התורה והמצווה .. שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשי בני האדם עושה – בין טובים בין רעים"

ממשיכה ד"ר לייבוביץ: ואם כן- איך יאמר שהקב"ה מונע התשובה מפרעה, נוטל את רשות ההכרעה ממנו? אלא שאם נעיין בדבריו –נבינם.

הכרעה לעולם היא בידי האדם , אלא שרק מלכתחילה חופשי האדם לבחור כאוות נפשו, היינו שתי האפשרויות ניתנות לו במידה שווה.

אך כיוון שבחר באחת מהן והלך בה, שוב אין הוא יכול לבחור בחירה אחרת מתוך אותה קלות שיבחר בבחירתו הראשונה, נאמר דרך משל, בדרך הרעה, וככל שיתרחק ממקור הכרעתו הראשונה ויאריך מהלכו באותה דרך רעה, כן תכבד עליו הבחירה בדרך הטובה, ואם כן חופשיות בחירתו עדיין בידו, אין היא חופשית ובלתי מוגבלת כפי שהייתה.

אם כן- לא הקב"ה הוא שהצר בחירתו והקשה עליו את הדרך חזרה, אלא הוא עצמו על ידי בחירותו ברע והתמדתו בה עירם מכשולים על דרכו חזרה לבחור בטוב.

ומצטטת שוב את הרמב"ם: וכעניין זה שואלים הצדיקים והנביאים בתפילתם מאת ה' לעזרם על האמת, כמו שאמר דוד : " הוריני ה' דרכך" , כלומר אל יגרמו לי חטאי למונעני מתשובה, אלא תהיה הרשות בידי עד שאחזור ואבין ואדע דרך האמת"

נחמה מביאה מאמר אדיר על כניסה ושקיעה בחטא עד לבלי יכולת עוד לחזור בתשובה מתוך שקספיר במחזה מקבת:

*The Tragedy of the Hardened Heart:*

Things bad begun strong, gradually he so hardens himself by ill in the custom of evil, that he becomes eventually incapable of altering the pattern in which his very being is fixed. The heart is so encumbered by the  burden of its own fulfilled desires that it cannot be turned away from  there."

כתבת לי שהתאווה הזאת היא לא כמו דלקת כרונית אלא חוזרת וזה לכאורה מפריע לי, האם אני נמצא במצב שאני למעשה חולה במחלה חשוכת מרפא בגלל שהתמדתי ברע? מדוע שהקב"ה ירצה לעזור לי תמיד אם אני לא עוזר לעצמי מספק ובכל פעם שאני נופל אני מאשים את עצמי שזה עונש מהקב"ה שלא עשיתי מספיק מאמצים למנוע זאת?

האם נעלמה ממני הבחירה החופשית ואני זקוק לנהמא דכיסופא , לעזרה בלתי פוסקת במאבק הזה, אינני מסוגל לגמרי להתמודד ולנצח את היצר?

הרב שפירא בספר בעמוד 85 כותב :" יש רגע אחד נחשק ונכסף, שמלווה את התעוררות התאווה ומריץ את האדם אל החטא. רגעי העונג המדומים שבחטאיו הקודמים מתקבצים יחד, מלפפים את הנפש ומכוונים אותה לנקודה אחת ויחידה- החטא.

יש כאן משהו חולני, כי אלף פעמים נחבט אל הקרקע בכוח ומגלה שאין בידו כלום, שמה שדמיין כמענג, 'תופס' וממלא תוכן, אינו אלא קליפה ריקה ומשמימה שממלאת אותו גועל.האמת היא שהוא ויתר והסכים להיכנע לחטא בשביל לא-כלום. ואע"פ כן- כל פעם מחדש נותרת איזו לחלוחית מזערית מאשליית התענוג, והיא חוזרת ומתעוררת וממדיה תופחים ותופחים עד ששוב היא נדמית כאגם גדול ומרענן, ושוב...:

האם לא אוכל לעולם לנצח לגמרי את היצר ולהכניע אותו לחלוטין, לא מתוך רצון לקחת סיכונים ולהתקרב לעבירות ,אני שואל את זה מתוך כאב, האם מי שטעם מן החטא נגזר עליו להישאר מכור לתמיד ואין לו יותר בחירה חופשית בכלל אלא תמיד הוא חייב לבקש את עזרתו של הקב"ה?

האם באמת איבדתי את הבחירה החופשית שלי בנושא הזה?

תודה על הכול! מחכה לתשובתך

גבריאל
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 12 חודשים על ידי .

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 12 חודשים #7280

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
גבריאל שלום,

הנושא שאתה כותב עליו הוא עמוק וחוזר על עצמו שוב ושוב לאחרונה כאן, אז אשתדל לענות עליו בהרחבה עד כמה שאני יכול, וברור שתמיד יש מקום להמשיך ולדון בו ולהאיר אותו מזוויות נוספות, בדיוק כפי שכתב הרמב"ם בעצמו על נושא הבחירה החופשית שזה "עמוקה מארץ מידה ורחבה מיני ים".

ובכן, ראשית כל, כפי שאתה מציין, הדברים האלו נאמרו כבר על ידי הגמרא, וכפי שאתה מצטט את "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו". אז מה בעצם אנחנו אומרים כאן? בדיוק מה שהשיטה של הצעדים אומרת! שהיצר מתגבר עליי בכל יום, ובלי עזרה של הקב"ה אני בטוח נופל. וזה עוד לפני שדיברנו על התמכרות, אלא על עצם התאווה לחטא... אוקיי, איך זה בדיוק מסתדר עם הענין של בחירה חפשית? הרי על המשפט הזה בלבד אפשר לשאול את כל השאלות שלך בדיוק נמרץ. הנה אתה כותב: "האם לא אוכל לעולם לנצח לגמרי את היצר ולהכניע אותו לחלוטין? האם מי שטעם מן החטא נגזר עליו להישאר מכור לתמיד ואין לו יותר בחירה חופשית בכלל אלא תמיד הוא חייב לבקש את עזרתו של הקב"ה?", והרי השאלה הזאת מתאימה בדיוק נמרץ לגמרא שהבאת בעצמך. לפי הגמרא התשובה לשאלה שלך היא שלילית, כי אי אפשר לנצח את היצר לחלוטין ותמיד חייבים את העזרה של הקב"ה.

יחד עם זה, אני לא רואה כאן שום סתירה לענין של בחירה חפשית. לדעתי הדברים הולכים מצוין ביחד ומתאימים לדרך התורה באופן מוחלט.

ראה, אדם שנפגע בתאונה, האם נלקחה ממנה הבחירה החופשית לגבי חלק מקיום התורה ומצוות? אני מניח שבמידה מסויימת כן. למרות זאת, זה לא מטריד אף אחד כי אנחנו מבינים שהקב"ה מנהל את העולם בדרכים שלו, ויש אנשים שנפגעו באופן מסויים שלא יכולים לקיים מצוות מסויימות וזה איך שהקב"ה מנהל את העולם. ומה לגבי פגיעה נפשית? אדם שעבר מלחמה ולקה בהלם קרב וכתוצאה מכך השתבשה עליו דעתו מעט ובמשך תקופה הוא לא קיים מצוות מסויימות, האם ניטלה ממנו הבחירה החפשית? אני מניח שבמידה מסויימת כן. אבל גם כאן זה לא מפריע לנו להאמין שישנה בחירה חפשית בעולם שלנו. אלא שבמקרה שלנו זה שונה כי אנחנו מרגישים שהמחלה היא החטא עצמו... אוקיי, עוד נחזור לכך.

לעומת שני המקרים הראשונים, מה קורה כאשר אדם נפגע בתאונה בגלל שהוא עצמו התרשל ונסע כשהוא שיכור או עייף? ברור שיש דין ויש דיין, והעובדה שהיתה כאן "תאונה" לא פוטרת אותו לגמרי. נכון שלא ידונו אותו כרוצח אבל הורג נפש בשגגה זה גם משהו לא פשוט בכלל. ומה אם אדם נפגע בתאונה שלא באשמתו אבל לאחר מכן לא עשה דבר כדי לטפל בעצמו וכתוצאה מהרשלנות הוא לא יכול לקיים מצוות או לחילופין הוא פוגע בסביבתו? ברור שלא יפרגנו לו יותר מידי ואחרי תקופה מסויימת יגידו לו: עם כל הכבוד וההבנה למצבך הקשה, לך לטיפול! אם אתה לא הולך לטיפול - אתה תשלם ביוקר על מעשיך.

אז במקרה שלנו זה די דומה. ישנם כאלו מאיתנו שנפלו להתמכרות ברשלנות ואז בודאי שיש לנו אחריות גמורה לתקן את מה שקילקלנו, אבל גם מי שנפל להתמכרות שלא באשמתו (התעללות מינית בילדותו, אדם שלא ידע שהדבר אסור קודם חזרה בתשובה וכיוצא בזה), הרי בשורה התחתונה ברגע שאנחנו יודעים שמדובר במחלה, יש לנו אחריות לטפל בה ולהחלים, ואם איננו עושים כך - אנחנו פושעים. ועל זה בדיוק ישנה בחירה חופשית. כל אחד מאיתנו שנמצא כאן יש לו בחירה חופשית כל הזמן האם לדבוק בדרך ההחלמה למרות הקושי (לא שונה מאשר אדם שצריך פיזותרפיה כדי שיוכל ללכת על רגליו ואז יוכל להתפלל במנין), או שאנחנו מוותרים לעצמנו ואז ממשיכים ליפול. אם אנחנו עובדים בדרך ההחלמה - אזי ברור שבבחירה החופשית בחרנו בטוב. אם לא עשינו כלום כדי לצאת מהמצב - בחרנו ברע. זאת בחירה חופשית לגמרי. נכון שהבחירה הזאת הרבה יותר קשה מאשר לאדם שלא התמכר, אבל הבחירה נותרה בידינו.

אגב, אתה שואל האם אפשר להכניע את היצר לחלוטין. לטעמי, אם היה מי שיכול להכניע את היצר לחלוטין - הוא זה שאיבד את הבחירה החופשית...
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 11 חודשים #7407

  • מיכאל (motorah)
שלום
ב"ה הכל טוב.
לצערי לא יצא לי להיות היום בשיחה עם זלמן,זה עדיין בשעות הצהריים ואני עובד.
אני שמח לראות את עצמי מתקדם בספירת הימים,ב"ה כבר 19יום .
איך ממשיכים מפה?,בשיחות אני עדיין דיי מקשיב ולא מדבר אבל בע"ה נשתדל לדבר יותר .
בקיצור חברים אני שוב על המסלול ,אתמול היו כל מיני מחשבות לגלוש בטלפון הפתוח שלי ,אבל ב"ה היתה שעה מאוחרת וה' לבקשתי הפיל עלי תרדמה מתוקה והכל בבוקר עבר כלא היה .
בשורות טובות
נקי רק להיום,והיום כבר עבר ונגמר,מחר זה יהיה עוד יום נקי וחדש.

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 11 חודשים #7408

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
יוסי שלום,

כל הכבוד על 19 יום! תעשה מאמץ לדבר בשיחות, זה מאוד חשוב להתחיל להשתתף ולרכוש חברים שניתן לפרוק אצלהם את הקשיים.

חוץ מזה, מומלץ כמובן לעבור על הכלים הנוספים באתר (יש אפשרות לנעול את הפלאפון שלך?)
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 11 חודשים #7411

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
זלמן. אני אמשיך את הדיון בנוגע 'לבחירה החופשית' -
נראה לי שמה שקשה לגבריאל, ומה שגם קשה לי זה המחשבה שהמצב שלנו הוא כמו מישהו שעבר תאונת דרכים.
אני אומר לעצמי סך הכל מדובר בפעולה שהיא תוצאה של 'הבחירה' שלי - אני בחרתי לחטוא, או ליתר דיוק - לאונן ולהפיל את עצמי בפח, מדוע יש כאן משהו בלתי הפיך. יתר על כן, מדוע זה לא הפיך באופן כה טוטאלי.
אתה יודע מה , זלמן, אני מסכים שאני צריך טיפול ועזרה - אבל לה שאחרי הטיפול אני לא אוכל לשתות אפילו את 'הלגימה הראשונה'? למה החותמת 'מכור' חייבת להישאר איתי לאורך כל חיי.
אי אפשר שעוד חמש שנים נניח, הכל יהיה מאחרי.

נראה לי שמאחרי התקווה הזו יש גם תקווה נוספת - למחוק את כל המאבק הזה, שהרי יש בו משהו נוראי, שנראה לי נמוך ומגעיל - כיצד 'אני' יכול להיאבק בתאווה כל חיי? האם אין לחיי תכלית עמוקה יותר מאשר מאבק בפורנו? משהו קצת יותר משמעותי - לעזור לאנשים, להיות איש משפחה נאמן ומסור?

כמו שאתה רואה השאלות האלה מטרידות גם אותי, ולא רק את גבריאל, ששימשתי כשופרו...

אשמח למחשבותיך בעניין
נתן
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 11 חודשים #7417

  • brit.kodes
  • רצף ניקיון נוכחי: 7 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 177
שלום שמי ניצן ואני מכור כבר 16 שנה

גדלתי בבית חילוני כך שלמעשה כבר מגיל קטן (ממש קטן) הייתה לי משיכה חזקה לכל מה שקשור לנשים

וחסיפה לתכנים  אסורים בשבל מסוים בחיים שלי חזרתי בתשובה ביחד עם התוואה כי אי לא עזבה אותי

מה שגרם לי גם לנפילות חזקות אחרות בדת (כמובן הכל מיואש)

היום אני נשויי, להבדיל מכמה אנשיים פה הנשואיים כן עזרו לי קצת אבל ממש לא לגמרי וכן מבחינה מסויימת

זה גם יותר קשה לפעמיים

ברוך השם מאז שגילית את האתר (שזה היה ממש בנקודת משבר רציני אצלי)נכנסו בי כוחות ממש חזקים אני נקי כבר

חודשיים כל יום מלחמה מחדש המלחמה שלי היא יותר ברחוב ובמקום עבודה קצת פחות באינטרנט

אני בקבוצה של שמנדריק שנפתחה השבוע יום שני , למרות שהשתתפתי גם פעם אחת אצל זלמן אבל היה

פשוט קצת קשה לי בשעות האלה כי אני בעבודה

תודה לכולם ואתר הנפלה הזה 
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 11 חודשים על ידי .

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 11 חודשים #7422

בס״ד

שלום חבר׳ה,
הייתי בטיול שנתי מאז תחילת השבוע, ובמהלך השבוע הזה שלא התקשרתי לקבוצה ולא הייתי באתר הספקתי ליפול פעמיים.
עכשיו כשחזרתי לשגרה אני מעוניין להכנס שוב לשגרה, וגם לחזור לקבוצה בטלפון.
בימים שני, שלישי ורביעי לא התקשרתי לקבוצה - אשמח אם מישהו שהיה בקבוצה יוכל לומר לי איך לחזור עכשיו לקבוצה (האם יש ״חומר״ כלשהו שעלי להשלים או תובנה חשובה שעלי להגיע איתה).
תודה לכם, מחכה לתשובה
אבא שבשמיים!!! אני באמת באמת רוצה להצליח, תעזור לי!!!

בעניין: הקבוצה של זלמן לפני 11 שנים, 11 חודשים #7423

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
נתן שלום,

אתה כותב שלוש נקודות מאוד חשובות:

א. ההתמכרות היא באשמתנו.

ב. זה לכל החיים.

ג. זה מגעיל אותך.

טוב, בא ננסה לפרק קצת את השאלות האלו ולראות מה באמת קורה כאן, וביחד ננסה לראות מה עובר עלינו ואיך מתמודדים נכון ככל האפשר.

אתה טוען שההתמכרות היא באשמתנו, ואני מטיל ספק רב בקביעה הזאת. אני התמכרתי בגיל 11 בערך, מבלי לדעת שאני עושה שום דבר אסור, לא בגלל חברים רעים ולא בגלל פרסומת לא צנועה, אלא פשוט מתוך דחף פנימי עצמי. איך ידעתי מה לעשות אם זה לא היה מוטבע בי במוח מהרגע שנולדתי? האם חיות הולכות לקורס חתנים כדי שילמדו אותם איך לקיים יחסי מין? לא נראה לי. אני גם בספק האם אדם וחווה היו צריכים סרטון הדרכה ביוטיוב כדי לדעת איך להביא ילדים לעולם. הדחף הוא פנימי ועצמי וההתמכרות היא משהו שהגיע מבפנים. נכון שכל אחד מוצא את הנקודות דרכן התאווה התפרצה ואז מאשים את עצמו שהוא נפל, אבל בתכל'ס התאווה עצמה לא שייכת בכלל לכך, אלא היתה כאן עוד לפנינו.

וגם אם נאמר שזה בגללנו, עדיין זה לא מעלה ולא מוריד. אדם עובר תאונת דרכי כי נהג בעייפות רבה, זה לא אומר שהוא לא פצוע כעת וזקוק לטיפול. יתכן שהוא יקבל עונש בעולם הזה או בעולם הבא, אבל בתכל'ס לענין הבחירה החפשית זה לא משנה. כעת הוא פצוע ולכן לא יכול להתפלל במנין, ברור שניטלה ממנו במידה מסויימת הבחירה החופשית, למרות שהוא זה שהביא את עצמו למצב הזה. אז בא נאמר שאני הבאתי את עצמי למצב של מכור למין, האם זה משנה את העובדה שכעת אני חולה? לדעתי לא.

אתה אומר שזה קשה לך להבין שזה לכל החיים, וגם כאן אני שואל מה זה שונה מאדם שאיבד רגל ל"ע במלחמה? הוא גם יכול לחשוב שאולי יום אחד תגדל לו רגל חדשה, אבל לאן המחשבות האלו יובילו אותו? עדיף במקום זה שישקיע בפרוטזה שתתן לו את התחליף הכי טוב לרגל שהיתה לו, במקום לשקוע ברחמים עצמיים ולנסות לדמיין עתיד אחר.

אבל יש כאן משהו הרבה יותר עמוק, ולכן הוא מתקשר לנקודה השלישית שלך. בעצם אין לך כח להילחם, אז אתה אומר את זה בכמה אופנים שונים, אבל בשורה התחתונה אתה אומר: כבד עליי הנושא הזה. אתה אומר מצד אחד שאתה מוכן להילחם אבל רק לתקופה קצרה, או שאתה אומר שזה מגעיל אותך, אבל בעיקרון מה שאתה אומר זה שאין לך חשק להילחם ואתה רוצה ליהנות קצת מהעולם (אולי מידי פעם לשטוף את העיניים, אולי מידי פעם איזה הצצה קטנה לאיזה סרטון מגרה). טוב, יש אנשים שיכולים, אבל אני לא. אני לא מאשים אף אחד בזה אבל יודע שזאת עובדה. אני יכול לשתות קצת אלכוהול אבל האלכוהוליסט לא יכול. יש אנשים שיכולים להסתדר עם "קצת תאווה" אבל אני לא.

אבל אתה יודע מה, יש לי רעיון בשבילך. במקום להיות כל החיים שקוע במאבק עם התאווה (שזה גם קשה וגם מגעיל) יש לי משהו אחר לגמרי עבורך שאולי יתאים. מה דעתך להיות שקוע כל החיים ברוחניות נטו? אני לא מתכוון שתפסיק ללכת לעבודה, אלא שתחיה עם הקב"ה כל רגע בחיים ותתן לו את כל ההחלטות החשובות. נראה לי שזה דוקא משהו שהיה מתאים לך לפי השאלה שלך. אתה מחפש משמעות לחיים - כאן בודאי יש משמעות. אתה מחפש לא להתעסק עם התאווה - כאן לא תתעסק עם התאווה. אתה מחפש דרך להפסיק להילחם - כאן בודאי לא תילחם. כל מה שאתה צריך זה 12 צעדים יחסית פשוטים, בהם אתה מתחיל לחיות חיים רוחניים לגמרי, ויש כאן הבטחה: אם אתה עושה את הצעדים האלו - אתה משוחרר מהתאווה.

מה דעתך?
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 1.40 שניות

Are you sure?

כן