נושא טעון ששאב את כל כולי בימים האחרונים, אני עדיין בתחילת הדרך 28 יום ובצום פשוט הרגשתי את אותה ההרגשה המוכרת כל כך שהנה זה בא, התחלתי לשים לב לדימיונות מתחילים להשתלט עלי בלי רחמים וכל מה שניסיתי לעשות פשוט לא עבד פתאום שמתי לב היי אני בצום הגוף צריך את שלו ומה שאני מכיר זה רק לברוח לתאווה. אבל קול נוסף אומר לי מה אתה משוגע לשבור את הצום? בחיים לא עשיתי את זה ועכשיו לפני יום כיפור זה מה שאתה עושה?  חסד אלוקים שהיה לי מספיק כח לדחות את זה ולהתקשר לכמה חברים שנתנו לי מספר טלפון של רב גדול שמבין בהתמכרויות וגם בהלכה כך שסמכתי עליו והוא אמר לי בזה הלשון אחרי שבירר איפה אני נמצא בהחלמה אתה משוגע לצום? אסור לך לצום אתה חולה! תעשה מה שהספונסר שלך אומר לך.את האמת היה קשה מאוד להחזיק את הבקבוק ולשתות ואז לאכול אבל תוך כמה דקות התאווה פשוט נעלמה ואני נקי יום נוסף! באותה השיחה גם שאלתי לגבי להתקשר בשבת לחברים או לספונסר והוא ענה לי מה השאלה אם אפשר בשינוי מה טוב ואם לא אז פשוט מתקשרים זה פיקוח נפש!
את האמת קשה לי עם זה אמנם במהלך המחלה עשיתי המון עבירות שלא פחותים בחומרתם מזה אבל......מה שלא הייתי רגיל זה קשה ובפרט שאתה אומר לעצמך אתה רוצה לטפל במחלה שלך אז למה לעשות דברים אחרים שהם גם אסורים.ועוד מליון תירוצים שלא ארחיב עליהם,ושנראה לי שכולם יכולים למצוא עוד מליון תירוצים אבל משפט אחד שהרב ההוא (שבאמת מבין את עניין ההתמכרות )אמר לי הפריך לי את הכל "אתה חולה! אתה צריך לטפל בעצמך ומה שהספונסר שלך אומר תעשה (למרות שהוא גוי קוריאני)רפואה שלמה".
היה לי קשה לשמוע את זה אבל אני מבין אותו וגם מזדהה עם הדברים .
וכן, אכלתי! וכן, אם אצטרך אתקשר אפילו בשבת ובחג אם זה מה שאני אצטרך לעשות למען ההחלמה שלי!
רק הבהרה חשובה בשום פנים ואופן אין ללמוד מזה שאין כבר שבת,צומות, או לזלזל חס ושלום בשום מצווה גם אני על עצמי מקווה שלא אצטרך לעבור על אף מצווה אבל באותה הנשימה אני רוצה לומר שכשהבית נשרף חייבים להציל!
שמעתי מאדם על מכור שבליל שבת לא רצה להתקשר לספונסר בגלל שאיך אפשר בשבת? סוף הסיפור היה שהוא גלש בפלאפון כל אותו ליל שבת.
אני שמח שאני יודע מה טוב ונכון בשבילי כרגע בשלב הזה של ההחלמה !!!! למרות שמאוד קשה היה לי עם זה לעבור איסורים אבל אני חייב להציל את עצמי ואני שמח ששמעתי לעצת זקנים.
כל מקרה הוא לגופו!!!!
אשמח לשמוע תגובות ואם מישהו צריך יותר פרטים על ההיתר (יותר מדוייק על החיוב)אשמח לענות בפרטי.
באהבה
אבי

אני מודיע מראש שאני לא מדבר על הרב ההוא אלא על עצם העניין מראות עיני.

אני לא רוצה להשמע שאני מפקפק בתכנית להפך אני מאמין גדול שלה רק אני חושב שישנם דברים שכיון שאנו שומרי דת ובאיזה שהוא מקום אלוקים כבר נמצא אצלנו בסדר יום, אז אם אדם מגלה שכל הדת שלו הפנימית מבוססת על תאווה והתמכרות אני לא יודע.
אבל.. אם אדם יודע שנוצר לו כמין פיצול אישיות בעקבות ההדחקה של הבעיה בהתמכרות וחוסר השליטה על החיים, אז ע"פ התכנית הוא אמור לאחד את הישויות האלא בתוכו, וכמו שאני לא יכול לחיות יותר כשאני כנוע לתאווה אני לא יכול למחוק את הזהות הבסיסית שלי שבה אני מאמין וכך אני חי את חיי, בעיני משול הדבר לאדם שחולה במחלה סופנית בראש שאומרים לו תוציא את הלב לכמה דקות עד שנטפל בראש... בקיצור זה נכון שהתכנית מעל הכל אך לא מעל האלוקים שלו אני מוסר את חיי טינותיי תאוותי והשליטה בחיי..

לעניין ההלכה - הזכיר לי מאד את ההלכה ברמב"ם על אחד שהרופא אומר שאם לא יבא על אישה פלונית שלה מתאווה ימות אין להתיר לו. אפילו שפיקוח נפש דוחה את התורה כולה.
כמו"כ חילול שבת מותר במקרה של פיקוח נפש או סכנת אבר, אני חושב שזה חידוש גדול לומר שבעיה נפשית גדולה ומשבשת חיים ככל שתהיה היא כפיקוח נפש כלפי נפילה אחת (ולא על כל התהליך).
(בנוסף אומר שצום גדליה קל יותר מיו"כ ותשעה באב כך שבו אולי יש יותר מקום להקל)

הדברים נכתבו לדיון ולא לנגח
ואני תפילה שלא אתנסה בדילמה הזאת כחלק ממחלתי..

בהצלחה ובהחלמה

סליחה אבל הדברים האלו נכתבים פשוט מתוך חוסר ידע על מהות המחלה שנקראת התמכרות. כדי לדעת מה היא המחלה ומה נכון לעשות במקרה של חולי בה, צריך לשאול את האנשי מקצוע בתחום שזה הרופאים, ולא לכתוב מתוך השערות.

המחלה שנקראת התמכרות לא שייכת בכלל לענין של המין, וההנחיות ההלכתיות (מהרבנים היחידים שמכירים את העולם הזה לעומק) לא שונות בין אדם שמכור לאלכוהול או אדם שמכור למין. לכן, כל ההשוואה להלכה לגבי האדם שרוצה לחטוא וכו' לא שייכת בכלל, כי זה נכון גם לגבי מצב שבו הנפילה היא בדבר המותר לחלוטין על פי הלכה.

הרב המדובר (שעליו כתב אבי - פותח הפוסט) הוא רב שמכיר את הנושא הזה במשך שנים וכבר כתב ספרי הלכה בנושא, לפי מה שהרופאים אומרים מה המצב האמיתי של אדם שחולה במחלה הזאת. לעומת זאת להקשיב לרב שלא יודע מה המצב הרפואי ויודע רק הלכה זה בעיה כמובן, כיון שהפסיקה שלו תהיה בלי הבסיס העובדתי שעליו היא נשענת. תאר לעצמך אדם שהולך לרב ואומר לו שהוא צריך לעבור ניתוח מסובך, והרב חושב שהוא מכיר את הניתוח ואומר לו לדחות אותו, אבל הרופאים אומרים שזה סכנת נפשות.

הנקודה בקצרה היא שהתמכרות היא מחלה מסוכנת, ואנשים שחולים בה בצורה רצינית נמצאים בסכנת פיקוח נפש. לאחרונה קראתי ספר של פרופ' שמטפל במכורים למין, והוא מעיד שם על עשרות מטופלים שלו שמתו כיון שלא התמידו בטיפול ובהחלמה. הוא מביא המון דוגמאות החל ממחלות מין (הנפוץ ביותר), דרך התאבדות (גם כן נפוץ) וכן הלאה.

אז נכון שלא כל אחד יכול ללמוד מהמצב של אדם אחר, ולא כל מי שחולה יש לו את אותו דין, וברור שישנם אנשים שהם בגדר חולה קל ויש חולה כבד, אבל אם אדם שמכיר את המצב לאשורו ולא משוחד יודע שמדובר כאן על סכנת נפשות ולכן הוא לא צם אז ברור שזה בדיוק מה שהתורה אומרת לעשות במצב של פיקוח נפש.

מה שכן, מכיון שזה נושא חשוב, ודוקא בגלל שצריך אדם שמבין את הנושא וגם מכיר את המקרה לגופו, יתכן שהיה מקום לא לפרסם את הפרטים כאן אלא באופן כללי את עיקרי הדברים, כדי שלא יהיה מצב שאדם לומד מדבר לדבר בצורה לא נכונה.

תודה רבה סוד על הבהרת הדברים.

רק לחדד.. שההיתר הוא מפני פיקוח 'נפש'...
רפואת הנפש קודם ורק אז רפואת הגוף.

ולבסוף הדבר הכי מומלץ למכור זה לפעול אך ורק על פי הדרכה.

תודה. ומעניין לעניין באותו ענין, היום הייתי אצל הרב שלי, הוא ניצב כיום בשפיץ של החזית המפלגת את הציבור החרדי בסוגיות הליבה השונות. כאש להבה הוא משמיע את דעתו באופן חד וברור מאוד לכיוון אחד תחת כל עץ רענן. שחתי בפניו שזה קורע אותי. שאני חש פחד ממנו, שמא הוא יאמר לי להיכנס לתוך קלחת שתהרוג אותי. הוא כבר מכיר אותי, יודע שוויכוח וטינה עבורי הם רעל, שמע ממני לא פעם "שאינני יכול לשתות רעל ולצפות שהאחר ימות", הוא כמובן חייך חיוך רחב ונתן לי מבט הכי אוהב שיש ואז אמר לי בזה הלשון; זו כנראה אחת המצוות הכי חזקות בדור הזה. לא בשבילך. אתה חולה. יש לך דינים אחרים. ההפך, מדין סכנת נפשות המצווה שלך היא להתרחק מהעיסוק בזה ככל האפשר...

שלום לכולם!      דבר ראשון: אבקש את סליחת הוותיקים בפורום להביע את דעתי בעניין.  נראה לי שהתשובה נמצאת בכותרת.  אם הדילמה היא האם להתקשר לספונסר בשבת או להתאבד ח"ו. במקרה זה ברור שמדובר כאן בחולה מסוכן (שיש בו סכנה)‏ וכשישאל רב הוא בוודאי יורה לו להתקשר.  שונה לחלוטין אם השאלה היא או להתקשר או ליפול!‏  שכאן אין סכנה מוחשית לחייו של החולה (אף שלכאורה באם ימשיך כך למשך זמן יוכל להגיע למצב של היפיך החיים) ואז הוא נמצא בגדר ההלכתי של חולה שאין בו סכנה ואסור לו לחלל את השבת!‏.  לכן כאשר מישהו חושב שהוא בקטגוריה הראשונה, אזי התורה שהיא 'תורת חיים'!!  מצווה עליו לעשות כפי הוראות הרופא.  ומעניין לעניין באותו עניין: נראה לי שצריך לעשות סדר פעם אחת ולתמיד מה שואלים רב, ולחילופין מה שואלים רופא?‏. מתי שומעים לרב, ומתי לרופא?  ורק נקודה למחשבה:  עצם זה שהרמב"ם (שכפי הידוע היה רופא)‏ מביא הלכות בקשר לעניין הזה, זה עצמו ראיה לכך שגם בדברים כאלו צריך לשאול רב.                       

תודה רבה רחמנא...
ברוך הבא לפורום. תרגיש בבית. עבורי זה ממש בית.
ואני מאחל לך שתמצא כאן המון תועלת.

האמת שזה לא פורום פילפולי - למדני - הלכתי.. אז אין כאן המקום לדון בסוגיות הלכה/רפואה. (לשיטתך, מאי חמירא? ג' חמורות דיהרג ואל יעבור או לחייג שזה מקסימום גזירה רבנן דרבנן.. )

אני ממליץ לכל מי שרוצה להיות נקי היום, לא להתעסק בפילוסופיה של מי ומה ואיך.. אלא פשוט לעשות את הדבר הנכון. ואם יש שאלה כדאי להתייעץ. חיוני להתייעץ עם רב שמכיר את הנושא.

בהחלמה
אוהב
הושיעה

הרב שלי גם מבין טוב טוב את המחלה שלנו,
וגם הוא אומר שחבר בתחילת הדרך לא צריך לצום חוץ מתשעה באב ויום כיפור, (אולי גם י"ז תמוז)
אין הרבה רבנים מבלי לפגוע בשום אחד, שמבין את הבעיה הזאת לעומק,
אבל הבעיה היא לא הנפילה, אם הייתי מאפס וממשיך את החיים הלאה כמו בן אדם רגיל, אז כנראה היו פוסקים יש הלכות אתה צריך לצום, ואם תאפס, אז לא קרה כלום,
אבל אני אסור לי להיכנס לתחום הזה, אם אני מאפס, זה מעיף אותי אותי וכמו שחבר כתב,
avi408 כתב on 29 ספט' 2014 08:41:

אני יוצא מהפסים שלי לגמרי,

הרב שלי אמר לי משפט חזק,
אם תאמין שמותר לך להתקשר בשבת כדי להישאר נקי,
אתה לא תצטרך להתקשר, ותישאר נקי,
אבל אם אתה חושב שהמצב לא כל כך גרוע עד כדי חילול שבת, אז השם ישמור,

המסר מהדיון בשבילי,
שאני שונה מכולם, ויש לי מחלה בראש שלי ששולט עלי,
ורק אבא אוהב יכול לעזור לי

אני חייב לומר שהדיון הזה פותח לי כיוונים שלא הכרתי. אמנם אני כחייל מבלה שבתות שלימות על רכבים נוסעים ובכלל לא בטוח שאזכה לצום ולשמור את יום הכיפורים הקרוב כמו שהייתי רוצה ובכל זאת זה קשה לקבל מציאות כזאת בלי גושפנקא חזקה.
אשמח אם אפשר לשלוח מקורות או הפניות לדברי רבנים שמתעסקים עם הנושא.
אם לא לפה אפשר בפרטי.
תודה רבה.

לא נראה לי שעל צום כיפור מישהו יתיר לך לאכול בגלל הסקסוהליזם, אפי' על ט' באב לא יתירו (נראה לי)
מדובר על שאר הצומות שהם יותר קלים,
שנה טובה, וצום קל ונקיוה.

וואו, כמה שאני רוצה להגיב לפוסט הזה.... יש לי המוווון מה לומר.
אבל בשבילי זהו פוסט רעיל אז אני זז מכאן מהר...

לסיכום:
כל מקרה לגופו, וכל אדם לגופו צריך לשאול רב, והדבר אמור הן לגבי צום, והן לגבי שמירת שבת, והן לגבי שאר מצוות שבתורה.
וכמובן הרב אמור להיות אחד שמכיר את פרטי הבעיה, ורק לאחר ששמע איפה ובאיזה שלב האדם אוחז, הוא אמור לתת את התשובה.
כמו שאנו רואים מכאן שיש אנשים שלולא הם מתקשרים בשבת הם גולשים כל הלילה בפלאפון, יש כאלה מבין הקוראים שיודעים בעצמם שאין הם נמצאים בדרגה כזאת, ועליהם לשאול רב מה מותר להם ומה אסור.