בהחלט כותרת משמעותית שאולי תגרום פה להרבה כניסות, אבל לא באמת אני הולך לפרסם פה את הצעד הראשון שלי, וודאי שלא בשלב זה ושלא בהתייעצות מוקדמת עם הספונסר, אבל כן רציתי לשתף אותכם על חוויה אישית שעברתי בשבוע האחרון.
כשסיימתי למסור צעד ראשון יצאתי מחוייך ומבוייש מעט ועם הרבה חיבוק ותמיכה מהחברים ששהו איתי אז בקבוצה ברמת גן, הטלפון הראשון לספונסר "עברתי צעד ראשון" מה הלאה ?, והוא כזקן מלא רחמים על אומלל שכמוני ענה בשלווה "מסרת צעד ראשון" את צעד ראשון לא עוברים הוא חייב להישאר אצלך בדם לתזכורת שתדע מאיפה באת. טוב, סימנתי אצלי בכוכב את הצעד הראשון כדי שאולי פעם הנבואות שלו יתקיימו ואולי אזדקק לכך, לא באמת האמנתי שצריך את זה, הרי תמיד הייתי חזק יותר מהכל, וכמובן שבחסד אלוקים אני כבר בהחלמה עמוק ו..... עד שהגיע היום......
שבוע שעבר בזכותי לגמרי ובזכות השאננות שלי התדרדרתי למעידות קשות, עד שאיבדתי שפיות, פשוטו כמשמעו איבדתי שליטה על חיי והם הפכו לבלתי ניתנים לניהול, לא היה לי מושג יותר על שום דרך שתחזיר אותי לשפיות, הרגשתי כמו שיכור מסוחרר שרוצה רק להקיא, ומבחינתי להקיא היה ליפול, בכיתי, התחננתי, ביקשתי, הרפייתי, עשיתי שריר, בקיצור בלבול וטירוף בלתי נשלט.
בחסד אלוקים אוהב עם הרבה אמונה ובעיקר עשיית פעולות ללא כל הבנה, פשוט ביטול מוחלט של גרמים אחרונים של כוח שעוד נשאר בגופתי, ובנס גלוי, התחברתי שוב "רק להיום".
אחד מן הפעולות שנתבקשתי היה קריאת הצעד הראשון שלי, כשעברתי על הצעד הראשון, מתוך אינסטינקט ראשוני אמרו לי לקרוא אותו אז קראתי במהירות ככה ברפרוף כמו שיכור והעיקר שאוכל להגיד שגם על זה עברתי, בשלב מסויים הייתה בי ההרגשה שלא זו הכוונה, אז קראתי מילה במילה תוך כדי שאני משמיע לאוזניי, ופשוט לא האמנתי, לא האמנתי שכתבתי את זה, פתאום הכתה בי האי שפיות והאיבוד שליטה על החיים, כן, אני איבדתי שליטה על חיי אז והיום שוב, ואז נפל לי האסימון, צעד ראשון מוסרים, אבל הולכים איתו לאורך הדרך.
