תמיד ידעתי שמשהו לא בסדר, אבל מעולם לא הצלחתי להביןן מהו הדבר הזה. אני זוכר לילה אחד, הייתי בערך בן שלוש עשרה ואחרי האוננות הרגשתי רע. בלי לקרוא את מדריך השבועות של GYE, פשוט נשבעתי שלא אאונן יותר לעולם. השקעתי הרבה מחשבה וניסיתי לגייס את כל כח הרצון שהיה לי כדי להפסיק, אבל כאשר בלילה שלאחריו אוננתי שוב - הרגשתי אבוד. הרגשתי שאני לא יכול לעמוד בפני עצמי ולא הבנתי איך זה קורה. אמרתי לעצמי שלא אלך לישון עד שאמצא את הדרך להפסיק לאונן. התהפכתי במיטה מצד לצד ואני מנסה בכל כוחי למצוא עצה שתעזור לי להפסיק לאונן, אבל לשוא. בסוף נרדמתי, ובלילה שלאחריו כמובן - אוננתי שוב...

זהו, ידעתי שלא משנה מה אעשה, בסופו של דבר אמצא את עצמי שוב בדיוק באותו מצב. מאז עברו הרבה מים בירדן, ומה שהחל כאוננות חצה המון גבולות שלא הייתי מאמין שאחצה אותם.

היה כמובן את החתונה שהייתי בטוח שתביא סוף לטירוף, אבל למרבה הצער רק הזינה את התאווה וגרמה לכל השנים של לפני כן להתבייש בכך שבכלל חשבתי שהם איומות. והיה כמובן את ההתפתחות הטכנולוגית שהפכה הכל לא רק לזמין וקל, אלא גם דאגה כל הזמן להגביר את הרמה של התאווה לתמונות חושפניות יותר, לפנטזיות גרועות יותר וכן הלאה.

ובמשך כל הזמן הזה, ידעתי שמשהו לא בסדר. הבנתי שלא כולם כמוני, למרות שניסיתי לשכנע את עצמי שכולם עושים את אותו דבר. הבנתי שזה לא הגיוני שאני לא יכול לעצור את עצמי גם כאשר אני מסכן את כל מה שיש לי בחיים (והיה לי הרבה מה להפסיד). ידעתי שמשהו לא בסדר אבל לא ידעתי מה. הרי הדחף המיני הוא דחף טבעי. לא הבנתי למה אחרי שיש לי "פת בסלו" ואני נשוי באושר, אני עדיין מגיע לזבל הנורא הזה, מה חסר לי בחיים שאני מוצא את עצמי פעם אחרי פעם באותה סיטואציה, ואחר כך נשבע שזאת הפעם האחרונה (שבועה שהחזיקה מעמד זמן מועט ביותר).

בסוף הגעתי לתחתית. וכאשר התרסקתי, הלכתי לפסיכולוג שאמר לי את הדבר הכי נורא שיכולתי לשמוע אבל באותו זמן זה היה הדבר הכי נפלא ששמעתי במשך שנים ארוכות בחיים שלי. הוא אמר לי שאני מכור למין ולתאווה. זהו, סוף סוף אני יודע מה קורה איתי. אני מבין שאני שונה כי התמכרתי לתאווה. הרגשתי כמו חולה אנוש שהולך מרופא לרופא ומחפש מזור למחלתו אבל כולם אומרים לו שהם לא יודעים במה הוא חולה, ולפתע אחרי שנים מישהו מגלה את המחלה שלו. נכון, המחלה היא מסוכנת מאוד, אבל כאשר יודעים מהי המחלה - אפשר לרפא אותה. כל זמן שלא ידעתי במה אני חולה - לא היה לי סיכוי נגד ההתמכרות.

הרי ניסיתי רבנים ו"תשובה" ניסיתי לימוד תורה והתנזרות, הורדתי את המשקפיים וזרקתי את המחשב - אבל כלום לא עזר. אבל ברגע שהבנתי שאני חולה וידעתי את שם המחלה - עכשיו אפשר סוף סוף להתחיל להתחיל את הטיפול. זה היה רגע כואב אבל משחרר. רגע נורא ואיום אבל רגע אדיר שאחריו החיים שלי כבר נראים אחרת.

תודה,
ר' זלמן
אני מאוד מזדהה עם התהליך שתיארת ,
חוויתי אותו בעצמי, גם אני ניסיתי הכל,
שבועות, צדקה, תעניות, עינוים, תורה, תפילה, רבנים,, ועוד.
אבל לא הבנתי שזו התמכרות, בשלב מסוים הבנתי שזו כפיתיות,
אבל לא קישרתי בין זה להתמכרות,
עד לפני חודשיים,
וכמו שאתה כותב, ברגע שמזהים את הבעיה,
ויודעים שיש פתרון, קשה, אבל פתרון,
יש תקווה, ולראשונה בחיי,
אני מרגיש שווה.
פסח נקי
מוטי

זלמן צודק אחי לגמרי גמאני עברתי תהליך כזה של לילה אחרי לילה ולא הצלחתי זה היתה תקופה שנשברתי
צודק זלמן צריך לחשוב על זה כל כך נכון
מוטי ראוי אתה מראה לנו אחי שאפשר לצאת מזה אחי וזה גם מעודד אותנו
בהצלחה אחים

איזה חיזוק החדרת לי בלב עכשיו וואו וואו כל הכבוד אחי כל כך מחזק אחי איזה נשמה שכותבים מהלב ובאים לפה בלי מסיכות ואומרים אני מכור ורוצה עזרה אז יש תקווה יש פיתרון ואתה ועוד כמה אנשים הוכחה לזה אשריכם ישראל !!

לדעתי רוב העולם מכור לתאווה הזאת תתקנו אותי עם אני טועה רוב העולם רץ אחרי מין וכסף מה לא ככה?

גם בהתמכרות יש דרגות..
ויכול להיות אחד שמתמודד במישור אחד והשני במישור אחר..
בגדול נראה לי שיש הרבה מאוד אנשים "נורמלים"

לאבי,

כל העולם אוכל שלוש פעמים ביום, אבל זה לא אומר שכולם מכורים לאכילה. זה הבדל עצום.

כל העולם הולך לעבודה, אבל זה לא אומר שכולם מכורים לעבודה. זה הבדל עצום.

גם אצלנו: כל העולם נמשך למין, אבל זה לא אומר שכולם מכורים למין. וזה כל ההבדל.

אם אתה רוצה קצת יותר הסבר לגבי ההבדל בין אדם רגיל שמתמודד עם תאווה לבין מי שכבר מכור למין - אשמח לנסות להרחיב, אבל ברור שזה שני עולמות שונים לגמרי. מדובר כאן על מצב אחר שאין מה להשוות אותו. האדם הרגיל שלא התמכר לא צריך את הפורום כאן ולא צריך שיטות חזקות מידי, הוא פשוט מתאפק ומסתפק באשתו. האדם המכור צריך משהו אחר לגמרי ושום חתונה או פילטר לא יצילו אותו מהמצב שלו.

בקצרה מאוד: האדם הרגיל שאינו מכור, המין הוא אצלו ענין של בחירה. הוא יכול להשתמש ויכול להפסיק. לעומת זאת לי כבר אין בחירה כי התמכרתי לתאווה. כעת גם אם אני רוצה להפסיק - אני פשוט לא יכול.

זלמן, כבר כתבתי לך את זה אבל אני מרגיש צורך לכתוב שוב. העוצמה שבה אתה כותב כאן היא פרי של התהום אליו נפלת, והיא מחזקת ומעוררת גם אנשים כמוני, שלא עברו דרך חתחתים כל כך עמוקה,
תודה, אני מרגיש שהכנות והעוצמה שלך מבעבעים מבעד לכל פוסט ופוסט,
יש לך נשמה גדולה, תמשיך להאיר לכולנו
נתן

מבחינתי מי שנקרא אצלי מכור הוא אדם שרוצה להפסיק או מנסה להפסיק ואינו מצליח וזה תואם המון המון אנשים