מה שאני מרגיש תמיד אחרי שאני נופל: מכתב שכתבתי לעצמי ולכל מי שעומד בנסיון בתקווה לעזור למנוע את הנפילה-

צער!!אכזבה!!יגון!!למה???למה!!!!ד׳ ישמור ויציל!! אם הייתי חושב יותר.... אם רק אם אולי הייתי מעיף את האשליות וחי את המציאות-המציאות הרבה יותר אמיתית והרבה יותר מספקת ומשתלמת. אז מה אם זה יגרום לך הרגשת סיפוק לכמה רגעים.. מהרבה סיפוקים קטנים בסוף נשארים רעבים כל כך שכבר היה עדיף לא לאכול דבר ואז התאבון לא היה מתעורר יותר ממה שהוא ולא די בכך שהרי בכל מקרה מהסיפוקים האלה רק יוצאים כועסים על כך שויתרת לעצמך ואכלת משהו שלא בריא ושהוא אפילו לא ממלא. ד׳!!!! אוף!!אוף!!!!! תחשוב רגע, אני אחרי ואתה לפני , מה שונה בינינו- אתה מרגיש מחוייב ורוצה אני מרגיש מאוכזב וכועס אתה מדחיק את המציאות ואני חי אותה כעת בכאב רב אתה חושב רק חצי דרך לעשות ואני אני כבר מתכנן את הדרך חזרה מהדרך המלאה והארוכה שהביאה אותי למצב הזה אתה שמח ובריא אך רודף אחר רצונות עושריות לא שלך אלא שמשכנעות אותך ואני מבין כעת כמה אושר ושמחה זרקתי לפח והבריאות היא כלפיי חוץ אך כלפיי פנים משהו גוסס ומחכה להנשמה ומחילה דחופה. אני מבקש ואף מתחנן תחשוב טוב ולך לאושר במקום לעאושר. לחיים ולא למוות. לרעב המשביע ולא לשובע המרעיב כי הוא יודע כל מעשה אדם וכל מחשבותם ומשלם שכר טוב לשומרי מצוותיו. למקום שכולו אמת וזיו ולא לבאר שחת. לא לשם אלא לפה במקום שהאמת שופעת מכל מקום ומשפיעה על כולם. הנשמה זועקת והדמעות זולגות בבקשת רחמים עליי אך בעיקר עליך!! אני לצערי כבר אחרי אבל אתה,אתה לפני ולכן אני מאחל ומייחל ובעיקר מקוה לטובת שנינו שבלב אחד תחליט את ההחלטה הנכונה ולא תיתן לו להסב ולהקשות את לבבך. טוב, נו.. רק קצת ממש בלי כוונה הכל למטרות נעלות ואולי אף כדאי לעשות כמה גלים קטנים בכדי שהצונאמי לא יחליט לבוא ובכמה גלים הרי קל ואפשרי להתמודד.. טוב נו שיהיו קצת יותר גדולים, גל גדול בדרך כל לא הורג אף אחד וכך אתה ממשיך!!! אז זהו שלא!!! מה נראה לך שגלים קטנים הם אלה שימנעו מהצונאמי להגיע?!? הם יזכירו לים כמה הוא רוצה בצונאמי ולא בגלים קטנים שבנינו רק מכינים את החוף להנחתה הענקית של הצונאמי שהולך כביכול להתחיל בתור גל קצת יותר גדול אבל בעצם מרגע שהוא יגיע הוא רק הולך להרוס ולהשמיד הכל!! מהבתים הקטנים שבחוף עד לגורדי שחקים הכי חזקים וגבוהים!! ואפילו את המקלטים הוא הולך להציף לכן יש זמנים שבמקום לגרות את הים בעשיית גלים קטנים שמטרתם כביכול אך לא באמת לכך שהאסון הגדול לא יקרה - יש לבנות שובר גלים ולבדוק בכל עת מרעידות אדמה אפילו קטנות שעלולות לגרום לגלים קטנים שיגררו ויביאו אף את הגלים הגדולים. ואם אתה חושב שאי אפשר למנוע צונאמי מעולם לא קרה שד׳ זימן צונאמי לאי שלא הגיע לו ואם כן אז סימן שהוא היה יכול לעמוד בפניו בעזרת תיחכומים טכנולוגיים ופיזיים ואף מחשבתיים שיכולים לשנות בעזרתו יתברך אף עד למצולות ים וממצולות ים (תושיעני) ועל כן אל תתיאש ואל תוותר!! אני יודע-קשה!! אבל בחיית לך תעסוק בבניין בניינים בחוף שיכולים לעמוד בפני הכל במקום לשחק באש,או בעצם במים ולנסות לשחד בכדי להצליח כי מה שבא בקלות באותה קלות גם הולך וכשזה קורה זה הרבה יותר מכאיב מהתקופה שלא היה לך את הדבר מלכתחילה משום שאז לא הרגשת את חשיבות וייעילות ותלות החיים שלך בחפץ וכעת לא רק שאתה מבין את זה אלא גם אתה מבין מה נגרם לך כתוצאה מזה ואיך נפלת לשאול תחתיות וכל הבניינים שבנית עד כה נחרבים והולכים לשווא. כאשר כל זה קורה אתה גם צריך להפטר מהיסודות הרקובים ולא אמיתיים של הבניינים וגם צריך לעמול הרבה יותר בבניית הבניינים החדשים מאחר והאדמה כעת בוצית ואין בידך פועלים רבים כל כך כפי שהיו לך בעבר כמו כן לפתע כל גל קטן נדמה לך כמו צונאמי גדול מאחר ואתה נמצא כל כך קרוב כעת למי הים והביסוס של הבניינים שלך כבר לא חזק כפי שהיה. לכן למרות שזה נראה שווה ואף רצוי ומשתלם המנע מעשיית טעויות טפשיות ורגעיות ומתוך החלטות נכונות תזכה בסייתא דשמיא להצלחה בכל אשר תלך ותעשה ובפרט בענין הזה. חזק ואמץ לבך ומעל הכל קוה אל ד׳ ומתוך כך בעזרתו יתברך תזכה לחדש ימינו ולשדרגם אף באור הגנוז. 
בתחילה הייתי קורא את זה כל פעם לפני נפילה וזה עצר בעדי, אולם כיום זה כבר פחות אפקטיבי. אולי זה יעזור לכם.

אני יגיד לך ת'אמת חוץ ממונולוג שייקספיר לא ראיתי פה פרטים על ההתמכרות :D ראיתי רק מה שאתה מרגיש,בוא ספר לי קודם כל בן כמה אתה אם אתה נער או גבר נשוי,כמה זמן אתה כבר מכור איפה בדיוק אתה נופל בתכנים אסורים או רחוב ואז נוכל להתקדם אשריך אחי היקר שאתה ככה רוצה ברוך הבא !

מצטער על הכתיבה הקשה, אני אולי קצת מושפע מכתיבה ספרותית של הרב קוק ושל אחרים.. אני בן 18 ולצערי הרב הגעתי למקומות נוראיים באינטרנט ובצער גדול אף יותר פגמתי בברית פעמים רבות לאחר שזה התחיל בגיל 13 מתוך סקרנות גמורה ולחץ חברתי עצום ואז זה הפך להתמכרות יומיומית שהצלחתי למתן לקראת גיל 16 ואז ירדה תדירות הנפילה לפעם בשבועיים עד היום שאני ממשיך ליפול בין 5-6 פעמים בחודש כאשר המראות האסורות מובילות לפגם הברית כל פעם מחדש למרות הנסיונות להמנע משניהם. אני כיום תלמיד ישיבה שרוב היום כמעט כל יום מוקדש ללימוד תורה ואמונה אשר אני משתדל ליישם בכל רגע מחיי ולכן התסכול והצער הגדול שיש לי בנוגע לעניין. הסיבה שמה שפרסמתי כתוב כך ברמזים ומשלים ולא ישר לעניין היא משום שהייתי מוכרח להוציא את מה שאני מרגיש ממני אבל לא רציתי שאף אחד ידע במה מדובר וזאת היתה דרכי לעשות זאת.
בתקוה להחלמה וגמילה מהירה ותמידית מן הצורך הנוראי הזה.

כן אבל התדירות שלך נמוכה זה התמכרות שאפשר לטפל בה אם תעבוד לפי תוכנית 12 הצעדים אתה תצליח אחי היקר בהצלחה !!!

אחי היקר,
תשמח! 5-6 פעמים בחודש זה מעולה כי לי היו 5-6 פעמים בשבוע...
אל תדאג, בעזרת האתר הנפלא הזה כולנו נצא מהתאווה.
אני מצרף קישור למדריך:
http://www.gye.org.il/index.php?option=com_zoo&view=category&Itemid=80
תקרא אותו ותחליט איזה כלים מתאימים לך.

זכור שהאדם החכם הוא זה שנלחם, ה' רואה איך אתה מתאמץ והוא יעזור לך.
כי דווקא אנחנו שתקועים בבור תחתיות הכי קרובים לה',
כי הוא שם איתנו מחבק, מנחם ועוזר ממש כמו אבא.
נסה לדבר אתו, להגיד לו שקשה לך ושאתה צריך עזרה, תגיד לו:
"אבא, את המלחמה הזאת אני לא יכול להילחם לבד. תן לי יד, תעזור לי לצאת מזה, קח ממני את התאווה."
מיד תרגיש כל כך הרבה אהבה של הקב"ה שרוצה לעזור.
אחי היקר אשריך! ה' אוהב אותך אז תשמח, כי אין משהו יותר טוב מזה בעולם.
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

בסד היקר,

תרשה לי לחלוק על כל חבריי המלומדים מעליי ולכתוב לך משהו שלא כל כך נעים לשמוע (וכמובן אתה יכול לחלוק עליי כמו שכל אחד אחר כאן יכול לחלוק עליי). מהנסיון שלי, אין משמעות לסוג העבירה וגם לא לרמת התדירות. ישנה רק משמעות אחת ושאלה אחת: האם אתה יכול לעצור או לא?

זאת שאלת המליון דולר. ישנו אדם שחטא בחטא הנורא ביותר אבל זה היה מבחירה ואח"כ הוא יכל להפסיק לכל החיים, אז מה שנותר לו לעשות זה תשובה. לעומת זאת אני מכור לתאווה, ולכן זה לא קשור לאיזה סוג עבירה אני מכור. זה יכול להיות מכור לראות קטלוגים של בגדי נשים לצורך הענין, אבל הענין הוא שלא משנה מה שאני יעשה - אני תמיד נופל. התאווה יותר חזקה ממני.

לכן, אני מציע לך להתרכז כעת בשאלה המרכזית שהובילה אותנו לכאן: האם אני מכור?

לפי התשובה שלך - נוכל כולם ביחד לנסות לעזור אחד לשני בדרך הנכונה.

בסד, כתבת יפה.
בהצלחה!

בסד היקר. אני קורא את דבריך בכאב, הם מאוד מזכירים לי את מסלול חיי שלי...סקרנות, אינטרנט שהולך וגדל, וככל שגדלה הזמינות, גדלות האפשרויות...ואתה יודע, גם אחרי שהתחתנתי, שינוי התדירות לא שינה את הטירוף שהתאווה הזו מכניסה לחיי.
אני מזדהה לחלוטין עם דבריו של זלמן - תראה, בסד, לפני שהגעתי לפורום לא הפנמתי כמה שזה נכון, אבל היום אני מבין את זה בפחד ובכאב, שאלת התדירות אינה השאלה הנכונה. השאלה היא האם זה שולט בי או לא. אם זה שולט בי, אני לא יכול לצפות לאן זה יגיע...לא משנה איפה אני עכשיו.

המכתב שלך יפה מאוד, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות:
א. לא נופל הזכיר את זה בשפתו שלו, אוסיף בשפתי שלי - אחת העוצמות המרכזיות של הפורום הזה כאן, היא שאין צורך להתחבא. המכתב שלך מלא רמזים, האם לעצמך אתה גם משתמש ברמזים? תגיד את הדברים ישר ופרצוף (זהו הצעד הראשון ב12 הצעדים, הצעד הקשה מכל - להודות באמת), כמו בווידוי של יום כיפור. חשוב להפנים איפה אנחנו נמצאים, ולא להתחבא מאחורי מילים. אם אכן אתה מכור, כמו רובנו כאן, הצעד הראשון הוא לומר את זה בפה מלא. זה אני, אני כך וכך. עכשיו, כשאני מבין באמת שאני לא יכול לטייח את זה, שאין ביכולתי לחיות חיים רגילים ולשמור את ההתמודדות הזו לתקופה שבה יהיה לי זמן, אני בדרך הנכונה.

ב. אחד מהדברים המרכזיים שאני רואה שכתבת שם זו תחושת הזיוף - הבניינים שקורסים אל מול הצונאמי, והצורך לבנות בניינים חדשים. בעיני, תחושה זו מהווה את אחד מהמוקדים המרכזיים של התאווה שלנו - התחושה ש'האני האמיתי' שלי הורס ופורם את כל חיי הנורמליים. אז ברוך הבא למועדון, ידידי, גם אני כמוך, תלמיד בישיבת הסדר (אברך, למען האמת). תקרא כאן קצת את הפוסטים שנכתבו סביב ההתמודדיות האלה, ותוסיף לנו עצות משלך...

ברוך הבא
נתן

תודה רבה לכל מי שכותב ומגיב. ממש בזכותכם אני כל פעם מחדש לא נופל. כל פעם שאני ניצב בפני ההחלטה אם ליפול או ואני מצליח לעכב קצת את היצר ולא ליפול כרגע אני נכנס לפורום וזה מוציא אותי מזה. באמת תודה רבה!! עכשיו בנוגע למה שכתבו - לצערי הרב נוכחתי לגלות שאני מכור ושבבין הזמנים נפלתי כפליים ממה שבדרך כלל.. באמת אני מקוה שבעז״ה אצליח לגבור על ההתמכרות על אף שהיא באמת מוציאה ממני הרבה כעס ותסכול. שבת שלום!