ברוכים הבאים, אורח

אז מה נסגר עם הדתיות שלי?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? 1715 צפיות

אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4950

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
נתחיל מהסוף: לדעתי האישית (ומי שחושב שאני טועה זכותו המלאה לטעון כך), בהתמכרות שלי לא היה שום אלמנט שקשור לדת. לא התמכרתי בגלל שלא האמנתי בקב"ה, לא היה לזה שום קשר לעבירות שרציתי או לא רציתי לעבור, ולכן גם שום "תשובה" שעשיתי לא עזרה לי לצאת מההתמכרות. למדתי את הלכות תשובה ברמב"ם, טבלתי במקווה, צמתי ועשיתי כל מה שהדת יכולה להציע לי, אבל זה לא עזר. לא ח"ו בגלל שאין ביהדות תשובות לבעיות שלי, אלא בגלל חסרון בי (אשתדל להרחיב בנושא בעז"ה בהמשך).

ומכיון שההתמכרות לא היתה קשורה לדת וההחלמה לא היתה קשורה לדת, מה ענין דתיות כעת בפוסט הזה? מסתבר שלמחלה שלי יש גרורות שפוגעות בדברים נוספים, וכאשר עושים ניתוח צריך לטפל לא רק בשורש המחלה אלא לשים לב גם לגרורות.

מה שקרה לי (אצל אחרים היה בדיוק הפוך, אשריהם ואשרי חלקם), זה שהרגשתי צבוע ושקרן. לא הבנתי על מי אני עובד בדיוק אם במשך היום אני בחור טוב, לומד תורה ומקיים מצוות, ובלילה אני עובר על עבירה חמורה כזאת בשאט נפש במזיד. והיצר ידע טוב טוב לנצל את הרגעים המבאסים של אחרי הנפילה להוכיח לי שאני סתם דפוק, סתם עובד על כל העולם. והוא עשה את העבודה כל כך טוב, שכאשר עשיתי תשובה והיתה לי תקופת נקיות, הוא ניצל גם את זה נגדי! כאשר נפלתי בסוף, הוא הראה לי כמה הכל שטויות. כל שנה שעברה, יום כיפור הפך קצת פחות "אמיתי". כבר הכרתי את הסרט הזה: אני יעשה תשובה, יתפלל, יבכה, ואז ייצא הצום ועולם כמנהגו נוהג, וזה רק שאלה של זמן עד שאני שוב בבוץ. אז מה הקטע? למה סתם לבכות ולבלבל את הראש?

וככה לאט לאט מילד טוב וחרוץ, קצת חוצפן אבל משקיען ומוצלח, הפכתי לאיש שהקשר שלו עם הדת מתבטא פחות או יותר במעשים טכניים, בלי לב ובלי נשמה. עוד שנה חולפת ועוד שנה חולפת והמצב לא נהיה יותר טוב. אני לא רואה שיש משמעות אמיתית לתפילה מכל הלב אם בראש כבר שולטות המחשבות על הבגידה הבאה באשתי, בילדים, באלוקים ובעיקר בעצמי. והתוצאה דרדור רציני מאוד בדת.

ואז מה קרה עם תחילת המסע לשפיות? גיליתי את הקב"ה באמת. מסרתי לו את החיים שלי והתחלתי לבטוח בו ולדבר איתו. ואז כאשר התחילו להתגנב לליבי רגשות ומחשבות של נקיות ומחשבה אמיתית על הזולת, כאשר הפסקתי להיות אנוכי ומרוכז בעצמי עד כדי טירוף, הרגשתי נפלא להתפלל. ברשותכם לא אכתוב יותר מידי על "ההצלחות", כיון שיש לנו מאזין נוסף על הקו, קוראים לו היצר, ואני מעדיף לא להתגרות בו. למדתי על בשרי את הכח שלו, ולא בא לי שוב מלחמה איתו. אבל אני מקווה שהרעיון מובן. כשאני משתדל לחיות חיים רוחניים, ברור שיותר קל לי להיות שלם עם עצמי, עם מעשיי ועם המצוות שאני מקיים.

אז נכון, לא הגעתי לשפיות בגלל הדת, אבל ההתחזקות שלי בדת היא רווח נקי מהשפיות.

באהבה לכולם,

זלמן
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4951

  • moved
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 511
תקופת הנפילות אצלי היתה קצת פחות סוערת. אבל כמובן שהנפילות לא עוזרות לקשר עם הקב״ה.

מה שחשוב מבחינתי זה תקופת הנקיות הנוכחית, בה אני מרגיש קרבה אמיתית לה׳.הרבה יותר קל לי להתרכז בתפילה בלי רגשות נחיתות. זה נובע לדעתי והרגשתי מכמה דברים. אחרי הכל גם בי נדבק משהוא ממסירת המלחמה לקב״ה. אמנם אני לא לגמרי מרגיש את מה שזלמן מתאר, אבל מצא הרבה יותר בקשר עם הקב״ה על הנושא. דבר שני עצם זה שאני מתגבר מספר פעמים ביום, בשמירת העיניים והמחשבה, אני עושה את זה כי אני רוצה בקרבת ה׳, אני פשוט חושב עליו הרבה יותר במהלך היום. ואחרון אחרון חביב, אין מה לעשות הקדושה משפיעה על כל ההרגשה.

לכן אצלי גם הנפילות וגם הנקיות שתיהם קשורים בקשר חזק לקב״ה, וכל מה שאני חפץ זה לבקר בהיכלו. 

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4953

  • עינם
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • ה׳ אוהב אותנו
  • הודעות: 20
חייבים לעצור את ההתמכרות עכשיו. ככל שעובר הזמן זה הופך להיות יותר קשה. כי המכור מגיע למצב שהמנה כבר לא מספיקה והוא רוצה עוד ועוד. לי תמיד היה ברור שכל נפילה מרחיקה אותי יותר ויותר מהשם יתברך, ולהיפך ככל שתקופת הנקיות מתארכת כך הקשר עם אלוקים מתחזק.
עדיין צריך לזכור כי מדובר בעבירה חמורה על פי כל קנה מידה דתי וכאן גם נכנס הקשר עם הבורא.
ברוך השם אני נושם.

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4954

  • good
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 74
Zalmen היקר,
ללא הקשר להתמכרות.
בדור שלנו, הרבה אנשים לא מבינים זאת או נחשפו לכך, אבל מצפים מהאדם להיות יותר פנימי פחות חיצוני.
זה תלוי מאד בעבודה של הדור והתקופה.
מאז ומתמיד עבודת האדם הייתה בבירור הטוב מהרע בעולם מה שניקרא עבודת הבירורים אך עם הזמן העבודה השתנתה כאשר הגענו היום למצב בו כמעט כל הבירורים נעשו ונתבררו מצד העולם מה שאומר שהעולם מוכן לגאולה והיום העבודה היא יותר בהאדם. יותר התעסקות עם הנפש ופחות התעסקות עם החיצוניות ועם העולם עצמו.

לצורך העבודה הזאת ולקראת הגאולה מבנה הנפש היום הוא שונה.יותר ניצוצות מכל מיני דורות שצריכות תיקון נמצאות בנשמה וגוף אחד.
לכן, היום ההתמודדות בניסיונות היא קשה יותר מצד אחד, אבל מצד שני אין את ההתנגדות מצד העולם שהייתה בעבר. היום ההתנגדות היא מתוך האדם עצמו וזה במובן מסוים אפילו קשה יותר אבל תלוי איך אתה עובד ואיך אתה מתמודד.

אם בעבר אופן העבודה היה מתוך יראת ה' לבוא לידי אהבת ה' משום שבהתעסקות עם העולם יש יותר צורך ב"סור מרע" ואז ב"ועשה טוב" לצורך העלאת הניצוצות לשורשן. היום אופן העבודה צריך להיות מאהבה ויראה מה שאומר מתוך אהבה להגיע ליראה קודם כל "ועשה טוב" ואז בדרך ממילא פועל "סור מרע" מה שניקרא מתוך אהבה ודבקות בה' מגיע יראה שהיא הרצון לא להיפרד מה'.

אמנם שנים קיימת תורה ומצוות בחיצוניות, אבל היום דורשים יותר. דורשים ממך דרך התורה והמצוות להיות פנימי. לחפש את הפנימיות ויותר לעבוד על עצמך על הנפש שלך.

זה אומר יותר התבוננות, התבודדות לדבר עם ה', עבודה עם הילד הפנימי ועם הדמיון מה שבעבר לא היה נהוג כ"כ.



 

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4957

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
יישר כח על הדברים, אבל אשמח להבהרה למה היום אין את ההתנגדות מצד העולם שהיתה בעבר?

כשאני משווה את הנסיונות שלי (לא מצד עצמי אלא מצד העולם) לנסיונות שהיו לפני דור בעיירה ברוסיה או בכפר במרוקו, אני חושב שאי אפשר להשוות. היום העולם הרבה יותר מתנגד לכך שאשאר קשור ומחובר לרוחניות ולבורא.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4967

  • good
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 74
Zalmen,
קודם כל אני ממליץ לך לקרוא את המאמר של הרבי הרייצ מתוך ספר המאמרים חלק א' מאמר שניקרא "מה טבו אהליך יעקוב" משם אני לוקח את מה שאני הולך לכתוב פה.

הרבי הרייצ בזמנו אמר שהעולם כבר מוכן לגאולה מצד בירור העולם והרבי האחרון חיזק את דבריו מה שאומר שהבירורים בעולם ברובם נסתיימו ולכן והיום הבירור הוא בהאדם בנפש האדם דרך עבודת הנסיונת.

ניסיון הוא ניצוץ גבוה מאד שקשור לאדם והוא לא שייך לטבע ולעולם מה שאין כן תיקון הוא שייך לעולם הגשמי ממש ונעשה באופן של התעסקות ממשית עם העולם בדיוק כמו מאכל שאתה אוכל ומברך עליו ומכוון כך אתה מעלה את הניצוץ לקדושה וזו פעולה די טכנית למעשה. בניסיון הניצוץ הוא שייך לאדם אך מגיע לטבע באופן של התלבשות בלבד ויכול להופיע בכל מיני מצבים שונים ומשונים לכן ההתמודדות עם ניסיון היא קשה יותר במוסן מסויים ומשום שהניצוץ שייך לאדם יש צורך בהכרה עצמית ודעת על מנת לברר אותו אחרת האדם יכול להשתגע הוא לא יודע מה לעזאזל זה קורה לו.

כאשר יש לך ניסיון אמנם הוא מתלבש בעולם ובעיניים הגשמיות שלך הוא נראה לדבר ממש אבל אם אתה מתבונן בניסיון ומחפש את עצמך בפנים אז אתה רואה שלא מדובר בעולם אלא בעצמך באיזשהו עניין פנימי שאתה צריך לתקן ולעבוד עליו. הניסיון הוא אוטנטי הרי זה התפקיד של הצד האחר להיות אוטונטי ולהראות את מציאות השקר למציאות של ממש.

למעשה כמה שאתה יותר קשור בעולם ובמקרה שלנו בתאווה הזאת, המציאות של התאווה תראה לך ממשית וגם הניסיון. כל פעם שאתה פוגם אתה קשור יותר לעולם ולצד האחר - לתאווה כך כל דבר שקורה לך הוא מנופח וחסר פרופוציות לחלוטין לכן ההתנגדות מצד העולם אמנם נראית כממשית אבל היא לא אמיתית.

אתן לך דוגמא. אם תיקח אדם תמים מדורות קודמים שמעולם לא פגם הוא יזהה מייד את השקר במציאות הזאת וזה לא יהווה לו התנגדות ממשית אבל הדור שלנו בכולו עשוי מכל מיני ניצוצות מכל מיני נשמות שצריכות תיקון על דברחים שהיו בגלגולים קודמים ובנוסף לכך על כל הפגמים שאנחנו כבר פגמנו.

לכן, לעבודה היום כמו שאמרתי יש צורך בעבודה שהיא יותר פנימית יותר התעסקות עם עצמך ופחות התעסקות עם העולם שכיום מתפקד כמראה לנפש שלך כך לדברי הבעל שם טוב.

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4979

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
יש לי המון המון מה להגיב באשכול הזה, אז אפתח בקצת, ובעז"ה אכתוב בעצמי אחד מסודר יותר.
הפעם הראשונה שפניתי אל אלוקים בתור אבא, הפעם הראשונה שצעקתי בכל ליבי ודפקתי את הראש בקיר מתסכול, הפעם הראשונה שבכיתי בתפילה, הפעם הראשונה שהתבודדתי, הפעם הראשונה שהבנתי שהחיים שלי מושגחים בהשגחה פרטית, שראיתי רמזים, שראיתי איך בדיוק כשאני נכנס לאינטרנט אבא שלי מתקשר לפלאפון, איך הסרט שאני מוריד מודיע לי שהוא בעצם ווירוס...הפעם הראשונה שהרגשתי שבור, שהרגשתי שקרן, שהרגשתי שאני לא מבין מה הוא רוצה ממני, שביקשתי שיפסיק כבר עם הנסיונות האלה, שהתחננתי שאני לא מסוגל לעמוד בזה יותר,

אז מה אני אגיד לכם, אני לא יכול להפריד בין הזהות הדתית שלי לבין המאבק המתמשך שלי בהתמכרות. הכל, אבל הכל, היה מולו.
הרגשת הזיוף, הייתה מולו, הרגשת הכפרה הייתה מולו, היאוש היה מולו, הזעקה הייתה מולו. תחושת התסכול והשבר הייתה מולו.
ואתם יודעים, גם היחס שלי לפורום הזה הוא לא רק אליכם, אלא גם מולו.

אני מסכים עם זלמן, שההתמכרות הזו מרחיקה אותנו ממנו. אבל אם תרשה לי, זלמן, אנסה לדייק מעט את דבריך:
מה שההתמכרות הזו עושה היא לגרום לנו לתפוס את עצמנו כרחוקים, אנחנו מרחיקים את עצמנו על ידי זה שאנחנו מרגישים שבאמת אבל באמת, אנחנו חוטאים. שהגרעין הכי פנימי שלי הוא בחטא, וכל מה שנשאר לי זה לבנות חומות ולנסות שלא יתפרץ. וכמו שכולנו יודעים, חומות ופילטרים אינם מחסום אמיתי...הזיהוי הזה הוא שגורם לנו להרגיש שכל המצוות לא שוות כלום, שהכל זה קליפה נבובה, וכפי שאני מניח שחוויתם, אנחנו מרגישים שהרבה חלקים נוספים מהחיים שלנו הם רק קליפה נבובה, הצגה, מחזה שאנחנו עושים כאילו אנחנו מוצלחים וב'שליטה'.

גם כאן מן הראוי להאריך מאוד, ואני אשתדל לעשות את זה. בכל זאת אקצר: אני מכיר שתי דרכים רוחניות שבאמת מתמודדות עם החוויה הזו.
הדרך של ר' נחמן והדרך של ר' צדוק.
ר' צדוק לוקח אותנו אל 12 הצעדים, הוא מדבר ומרחיב על כך שבאמת, עלינו לשחרר את השליטה, שבאמת הקב"ה מנהל אותנו, וכפי שמוכר לנו מ12 הצעדים, אם נבין את זה, ה'נגיעה' או 'היצר' ישתחרר, והמאבק יעלם מעצמו.
ר' נחמן מנסה בכל כוחו לשכנע אותנו שבאמת האישיות שלנו טובה, שבאמת הקב"ה אוהב אותנו גם איפה שאנחנו נמצאים, ולעזור לנו להרגיש אהובים למרות הכל, ואם נרגיש כך, אם נאמין בעצמנו, נמצא בעצמנו את הכוח למוסס את תחושת הזיוף.

אני פורש את הדברים מלמעלה ולא בנימה אישית (שתבוא בעז"ה בהמשך),
אסיים בתפילה - אבא שבשמיים, עזור לי בבקשה, שלא משנה מה אני אעולל לעצמי, תמיד אחזור לצעוק ולהתפלל אליך.
נתן
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #4997

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
good,

אשמח מאוד אם תוכל להביא לינק למאמר עליו אתה מדבר (אולי יש בהיברו בוקס?).

תודה מראש
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 12 שנים, 1 חודש #5005

  • good
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 74
בשמחה !

hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31628&st=&pgnum=207


שים לב רק רק שבע"מ  211, 211 (ע"מ 204, 205 בספר) בטעות צילמו פעמיים וזה חוזר אחורה אז פשוט דפדף אותם הלאה.

במיוחד הקטע המעניין הוא בע"מ104 ו 106 סעיף ד':

לשון דברי הרבי:

וזהו כי מנסה הוי׳ אלקיכם אתכם לדעת, כי כל ענין הנםיונות הוא לעלות
ולהגיע ע״י העבודה דוקא לבהי׳ דעת את הוי׳ שהוא למעלה מן הטבע,
דהניצוצות שבגלות האהרון ובפרט בעקבות משיהא הם ניצוצות של נסיונות
שהניצוץ האלקי מוסתר ונעלים בהם ביותר, דזה גופא הוא הוראה על גודל שרש  מעלתן למעלה מעלה יותר, וכמשל האבן שבראש הכותל דכשנופל למטה הוא נופל בריחוק מן הכותל, וכן הוא בהניצוצות דתהו שנפלו למטה יותר, הנה הניצוצות שבנםיונות הם גבוהים ביותר ונפלו למטה יותר, דהנה ענין הנסיון אינו כמו שארי דברים הגשמיים המתבררים, וכמו מאכל הגשמי או שתי׳ גשמית שהניצוץ הוא
בהמאכל המתברר וכאשר האדם אוכל את המאכל ההוא עפ״י מצות התורה שמברך
עליו תהלה וסוף, וגוף ועצם אכילתו הוא כדבעי הנה עי״ז מברר את המאכל, והיינו
שהבירור הוא ע״י התעסקות של האדם עם המאכל לברך עליו ולאכול אותו כראוי
באכילת אדם שאוכל לש״ש וע״י המאכל ההוא מתהזק כחו, ובכה האכילה ההיא
לומד ומתפלל ועוסק בגמילות הסדים וקיום המצות הנה עי״ז מתברר הניצוץ
שבהמאכל ועולה ונכלל באלקות, וכן הוא בכל הדברים הגשמיים דאופן הבירור
הוא שמתעסק בהם ועי״ז מתברר הניצוץ שבהם. וטעם הדבר הוא לפי שהניצוץ נמצא
בהדבר הגשמי ולזאת הנה אופן בירורו הוא ע״י ההתעסקות בהדבר הגשמי שע״ז
עולה הניצוץ ונכלל באלקות, משא״כ בנסיון דאופן הבירור הוא לא בההתעםקות בו בעצמו
, כ״א בההתעסקות האדם עם עצמו להתגבר על הנסיון, דהנםיון אינו דבר מצ״ע כלל
, ואינו דומה לשארי הדברים הגשמיים שהם מציאות לעצמם ויש בהם
ניצוץ, ולזאת הנה בירור הניצוץ הוא ע״י ההתעסקות בהדבר הגשמי שיהי׳ עפ״י
מצות התורה, אבל הנםיון אינו דבר לעצמו כלל רק שהועמד דבר להעלים ולמנוע,
וזהו כח מציאותו מה שהוא מעלים ומסתיר ולזאת הנה כל ההתעסקות צריך להיות
בהאדם בעצמו להתגבר ולדהות את ההסתר והוא ע״י שמעורר כה העצמי שהוא
תוקף הנשמה, והוא נקודת היהדות שישנו בכל אהד מישראל, לעמוד בתוקף נגד כל
מונע ומעכב.

שבת שלום

תגובה: אז מה נסגר עם הדתיות שלי? לפני 3 שנים, 3 חודשים #131865

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

תתודה לך משתוקק על ההקפצה

אני שווקא יותר התחברתי למה שנתן במתנה כתב
אני ממש מרגיש שבחסידות ובעיקר בחסידות של הפשסיחאים יש המון אלמנטים שמזכיריך את 12 הצעדים

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 3 חודשים על ידי mitmoded.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.56 שניות

Are you sure?

כן