המחלה אצלי תפסה כיוון ערמומי במיוחד

מכיוון שכל פעם שהרגשתי שזה מגיע הייתי נכנס לאתר, כותב ומגיב, וכך יוצא מהמצב הבעייתי, עכשיו התת מודע שלי משדר לי שאני כבא=ר מחוץ למשחק. החלמתי והכל בסדר. עד כדי כך שמשעמם אותי לקרוא מה אחרים כותבים. אני נכנס מדי פעם, קורא, משתעמם ויוצא וכך אין לי חשק להכנס.

עכשיו שההגנה שלי חצי מנוטרלת, הגיע הזמן של התאווה לפעול...

הפוך בה והפוך בה. אל תשאב להרגל.
תחדש בנקיות דבר כלשהו. תתחזק את זה אחי.
אתה בשום אופן לא הולך ליפול. אשריך אח יקר.
תמיד (השאיפה היא להיות) בשמחה..

מוכר, הקטע של ההחלמה, לפחות אצלי, בייחוד שאני תקופתי, אני שוכח מהר מאוד ואני לא מבין מה אני עושה בחברת המכורים האלה.

(ואז זה חוזר בסיבוב. אני כבר רואה את התמרורים)

לי עוזר לקרוא בספר הלבן... הוא מתאר ממש את המצבים האלו ועוזר להפנים ולקבל את המצב.

ככה גם אצלי התהליך,
לוקח לי קצת זמן ללמוד שזה לא הגיוני. לא הגיוני שאני משומש בראש 14 שנה - ופתאום תוך שבועיים אני בריא!
אמרתי לספונסר שלי יום אחד שאני מרגיש "שזה עבר לי", העניין 'ההוא' עם התאווה...
הוא אומר לי בפשטות: "זה יעבור לך"... השטות הזאת.
אצלי זה לא הולך לשום מקום, אני רק לומד בדרך שלי לחיות עם זה נכון.
כל יום רק ליום אחד.
לא עבודה גדולה.
אבל מתנה יקרה.