ברוכים הבאים, אורח

מכתב לבוס
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מכתב לבוס 524 צפיות

מכתב לבוס לפני 10 שנים, 10 חודשים #39971

  • בחסד אלוקים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • בחסדו ובעזרתו של אלוקים אני נכון, רק להיום
  • הודעות: 68
בוס יקר, שלום.
לפני זמן מה אמרתי לך שאני הולך לבצע משימה מסוימת בעבודה, ושאם תוכל תהיה עם אחד התל' כשיגיע הזמן לכך.

ואז, אמרת לי משפט שלא היה לי קל לשמוע אותו, אכתוב אותו לפי מה שאני זוכר, איני זוכרו במדויק: " הילד הזה הוא המשימה הראשונה שלך בעבודה, כשאתה צריך להיות עם הילד אתה עוצר את הכל, גם אם אתה נמצא במשימה אחרת בעבודה, אתה עוצר הכל ומגיע".

כשאמרת את זה הרגשתי שהמשפט הזה פגע בי לחלוטין. חוצפן, איך אתה מעז לומר לי את זה, הילד הוא המשימה הראשונה שלי? הרי אני מבצע דברים נוספים בעבודה, אתה לא רוצה שאני אתקדם, אלא שאתקע במקום, מבחינתך שאשאר תקוע באותו תפקיד, סייע של ילד.
מאותו רגע ואילך עליך איקס, לא רוצה לשמוע ממך, לא רוצה להתקרב אליך, הלוואי שבשנה הבאה תהיה בתפקיד בו לא אצטרך להיות בקשר רציף איתך.

(אלוקים יקר, אני רוצה להודות ששנאתי את הבוס, מאוד, שנאה עמוקה על מה שהוא אמר לי. בדבריו, הבוס הנציח את התפקיד שבו אני חש מושפל ונחות, והוא אמר את זה בקול.)

במשך תקופה ארוכה נטרתי לך טינה, ועל אף שביצעתי צעדים 4-7 עליך, לפחות פעמיים כמדומני, עדיין הייתה בי טינה על אש קטנה, והיא החמירה כאשר יומיים-שלושה לפני סיום השנה, גיליתי כי כיתתו של הילד יוצאת לפארק מסוים ועלא עדכנת אותי. שוב חשתי את זה שאתה לא מחשיב אותי ושוכח אותי בכל פעם.

התקשרתי ואמרתי לך שלא ידעתי על היציאה של כיתתו של הילד, ושאם היית אומר לי אז הייתי מתארגן בהתאם. התגובה שלך הייתה שהכיתה חוזרת  ב-10:00, ולא הודית בטעות שלך (צעד 10?!)

זהו, הגיעו מים עד נפש, אתה לא קיים בשבילי, לא מוכן לסלוח לך על הזלזול בי, על המשפט שאמרת לי לגבי הילד, שונא אותך, לא יכול לראות אותך, לך להיכן שבדרך כלל אומרים לבן אדם ללכת.

שיתפתי חברים ואמרתי שאני שונא אותך ושאין לי שום נכונות לסלוח לך. ביום ראשון שעבר היה יום עיון שבו התכנסנו כל הצוות, ישבתי לידך ושמחתי שמחה של התנשאות. הנה, אתה אמרת לי שהילד הוא המשימה הראשונה שלי, אז הנה קבל-בשנה הבאה אקודם.

כשהגיע תורי להציג את עצמי ואת תפקידי בשנה הבאה הרגשתי בעננים, מבחינתי התמונה הייתה מושלמת: אתה, הבוס, ישבת לידי,  והצגתי את עצמי בתפקיד החדש. כמה זמן חיכיתי לרגע הזה. זהו, ה"נקמה" שלי הגיעה.
.
במהלך אותו יום לא החלפתי איתך מילה כי לא הייתי מסוגל לעשות זאת. יצאתי משם כשכולי כעוס וטעון, נחוש בדעתי להמשיך בשנאתי היוקדת לך ועם חוסר הנכונות שלי לסלוח לך.

כך עברו להם הימים בשנאה, טינה וכעס, ורצון להמשיך ולהתנקם בך, לדעתי זה לא היה מספיק. 

אעצור לאתנחתא קצרה ואכתוב זאת:
כשאני מתעלם לחלוטין ממה שהתוכנית אומרת לי לגבי הטינה: רגש טינה הוא האשם מספר אחד. הטינה הורסת יותר סקסהוליסטים יותר מכל דבר אחר. מהטינה מתפתחות כל הצורות של המחלות הרוחניות".

בד בבד עם היאחזותי האיתנה בטינה, חשתי את הרגישות הרבה שהייתה בי בפעולות על התאווה דרך המבטים ודרך הפנטזיות, עד שהגיע יום חמישי בלילה, יום חמישי האחרון.

חזרתי ביום חמישי מאיזשהו מקום, כשאני עדיין מרגיש שנאה לבוס ושאיני נכון לסלוח לו, ושיתפתי בכך חבר. לפני השינה התפללתי את התפילות של התוכנית וכן תפילה לפיכחון מפנטזיות. כשעליתי על המיטה החלו לעלות פנטזיות לא קלות בכלל, עוד ועוד פנטזיות, הרגשתי את המוות של התאווה.

מדוע? מה הולך כאן? ואז קישרתי בין הדברים-הטינה שלי על הבוס וחוסר הנכונות שלי לסלוח לו הורסים אותי, גורמים לי למוות של תאווה.

משראיתי זאת, אמרתי לך אבא: אם אני חש את הטירוף בגלל הטינה ובגלל שאני לא מוכן לסלוח לבוס אז הדבר גורם לי לפנטזיות ולקושי עם התאווה, אני מוכן לסלוח לבוס, אני סולח לו על מה שאמר לי ומוכן לוותר על הטינה שלי, על אמת.

ואז קרה נס מדהים: הפנטזיות נלקחו. כאשר ויתרתי על האגו והכבוד שלי המחסום ביני לבינך הוסר,לקחת אותן ממני אבא יקר, ויכולתי להירדם בנחת ובשלווה. הבנתי מה הייתה הבעיה שלי: התרסתי כנגד הבוס, שיחקתי משחקי כבוד, רציתי להתנקם בו, ועל התנהגותי זו שילמתי מחיר כבד בתאווה, וכמעט ששילמתי את המחיר הכבד ביותר-נפילה. המחיר הכבד נמשך גם מספר ימים אחרי.

כעת אחזור לסיום המכתב לבוס:
בוס יקר, את המשפט שאמרתי לי לגבי הילד לא אתה אמרת לי. אלוקים דיבר אליי דרכך. כמו ששמעי בן גרא קילל את דוד המלך וכאשר הציעו לדוד להרוג אותו בשל כך דוד אמר: "ה' אמר לו קלל".

גם במקרה הזה אני מאמין שה' דיבר  דרכך.

היום אני מוכן להודות- אתה בעצם אמרת דבר נכון: הילד הוא המשימה הראשונה שלי בעבודה. גם אם אקודם, אני צריך לזכור מהיכן אני בא, ושלפני הכל הילד הוא המשימה הראשונה שלי. היום אני מוכן לקבל זאת.

בוס, אני סולח לך בלב שלם. אתה אמרת את מה שצריך לומר, את הדבר הנכון ביותר.

כאשר אני מסתכל עליך מתוך מבט של החלמה, אני יודע שאתה לא מזלזל בי ולא מתעלם ממני.

אתה אדם עסוק ואשר יש לך דברים רבים לעשות. נכון, אתה לא מודיע לי דברים רבים, אך אין זה מתפקידי לשנות אותך. נכון להיום אני מוכן לקבל אותך כפי שאתה, מוכן לעבוד איתך ביחד, ויש לי נכונות להתחיל ולבנות איתך יחסים טובים. יחסים שבהם אני אשנה את עמדותיי, יחסים שבהם אהיה בשביל לתת ולגדול.

אלוקים, אני מודה לך על שינוי הגישה שהחל אצלי. ולמרות שהייתי מעדיף לא להגיע למצב הקיצוני הזה, אני שמח שאני מבין שאין לי היום את הפריבילגיה לשחק עם הטינה ולחשוב שהכל יעבור בשלום.

בעניין: מכתב לבוס לפני 10 שנים, 10 חודשים #39974

תודה על השיתוף

וקיפאון

בעניין: מכתב לבוס לפני 10 שנים, 9 חודשים #40244

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
וואו.
נגעת בי בנקודה עמוקה.
תודה על השיתוף, הכנות, והישירות.
בדיוק בתקופה זו אני מפנים עד כמה התוכנית נכנסת לי לתוך היום יום במובן הממשי ביותר של המילה...
תודה
נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.35 שניות

Are you sure?

כן