שיש לי פחד אז הפחד הזה הוא הכול . הוא האינדיקציה לחיים מאושרים ושלווים , אם אני רק יפתור אותו כול צרותי ייעלמו בין רגע. ישר אני סוחב את הפחד לכול הזמן ,אני לא תוחם אותו בזמן של הפחד אלא יש את הימים שלפני ואת הימים של אחרי , הוא נפרס ומשתלט על כול תחומי החיים שלי . אם אני לא מצליח לעשות משהו ק"ו שאני לא יצליח לעשות כול דבר אחר .
שיש לי פחד אני ממש אבל ממש לא מקבל את עצמי זה כבר לא הלקאה עצמית זה הרבצה . לפני שבת אני לא מתגלח, לובש בגדים לא מגוהצים, לא שם בושם לא משקיע בעצמי , מרביץ לעצמי , איך אני פוחד מלעלות לתורה? מה אני מפגר מה פסיכופט? לא מגיע לי כלום .
לא מנסה בשעות שלא מתמודד מול זה קצת להצחיק , קצת לשחרר מזה אלא זה הכול , ירדתי הכי נמוך , לפחד מלעלות לספר תורה ! חחח
