בימים האחרונים חשבתי על זה שכדי לחיות נכון עם החוסר התמידי שמביא אותנו לצורך לצפות כל אחד בתחומו יש לפעול בצורה טקטית והיא.
א. תאהב את עצמך ללא תנאיים
ב תהיה מחובר רגשי לעצמך לאשתך ולילדים שלך.
והכי חשוב תתפלל לה' שיתן לך יציבות רגשית כי שמתי לב שתמיד שאני נמצא בניתוק רגשי זה תוקף אותי הצורך הזה ואם כן הדרך שיכול לעבוד הוא להיות בחיבור רגשי עם אשתי ועם ילדי. חשוב להבין שלעשות דברים טכנים בבית זה לא מספיק אלא צריך לעבוד על החיבור הרגשי. כמדברים עם האשה להיות עימה ולא להיות שקוע בעצמך . אבל כאשר אני שוקע בעצמי אז גם אם אני עובד ה' ופעיל מאוד בבית זה לא יעזור לי.
חיבור רגשי הכונה שאני מרגיש מה עובר על השני ולא רק מבין שעובר עליו משהו.

תודה לך חבר יקר. אתה כנראה צודק.
אך מה יהא עלי?
עיקר הניתוק הריגשי והטינות באים לי מאישתי. איך אתחבר אליה ריגשית? כבר התפללתי על זה.

לימדו אותי שמהות החור השחור הוא 'הריכוז העצמי' - האני בשלל התגלויותיו השונות, הדרך היעילה ביותר למלא אותו היא לחיות חיים רוחניים. בשבילי זה אומר לצעוד את 12 הצעדים באופן יומי.

בהחלמה.