החיים ככלל הם משהו די מסודר ורגוע. מספיק לצאת לרחובה של עיר כדי להבחין בריתמוס די הומוגני. אנשים הולכים אנשים באים בלי תנודתיות חריגה. די מוזר לראות מישהו שמתרוצץ בהיסטריה זה חריג. גם כאשר אנשים עומדים בתור, למכולת לבנק או למה שלא יהיה ההתנהלות היא די מוסכמת וקבועה. ברור מאד כי כאשר מישהו חורג מהנורמה ומתפרץ בצורה שונה הוא מיד מקוטלג אצלנו כחריג. כזהו העולם ככלל, כך ברא אותו אלוקים.

גם בחיים האישיים אמור לשלוט סדר כלשהו. האדם הוא עולם קטן כידוע, מהלך החיים עד כמה שהם תלויים בו צריכים להתנהל בצורה סבירה. כמובן שבכל כלל יש גם יוצא מן הכלל. אינו דומה התנהגות בסתם יום של חול מהתנהגות בזמנים חריגים. אף אחד לא מצפה לראות שלוות נפש אל מול אדם הצונח לו חסר הכרה באמצע הרחוב, למעט מקרים חריגים דרכו של עולם להתנהל בצורה סבירה.

לכל אדם סביר ישנה מערכת פיקוד ושליטה המנווטת ומאזנת אותו גם בזמנים חריגים. כעס טינה או בעיות אחרות עלולים לנהל אותו עד גבול. תמיד יש את חוף המבטחים שהוא חוזר אליו בתום כל שייט סוער. מותר לכעוס ומותר לצאת מהכלים, תמיד תהיה שם אותה מערכת איזונים שתשמור עליו.

ישנם אבל כאלו שאינם יודעים גבולות. כל זבוב על הקיר הופך עד מהרה לתמנון ענק רב זרועות המאיים על שלום העולם. כל חוסר שיווי משקל יכול להפוך לסחרור טראגי מסוכן. יש סיבות רבות לתגובה זו, העיקרית שבהן קשורה למבנה האישיות. בין אם זו תכונה מולדת או פגם נרכש, התוצאה היא אחת שרשרת תגובות משובשות אשר בסופן מגיעה נפילה כואבת.

"אם אנו אמורים לחיות, עלינו להשתחרר מהכעס. התמרמרות וסערה אינן בשבילנו. הן יכולים להיות מותרות מפוקפקים של אנשים נורמליים. אבל לאלכוהוליסטים זה רעיל"                            (הספר הגדול עמוד53)

תכנית 12 הצעדים משלימה את המינרלים עבור אלו החסרים אותם. היא נותנת דרך חיים אלטרנטיבית לאיזון הרגשות. מספקת כלים לטיפול בטינות, כעסים וחורים שחורים בעבר המשפיעים על אישיות האדם. משהו כמו מכון לטיהור שפכים ופסולת אורגנית. כל הפרעה מטופלת ומנוטרלת במקום לפני שהפוך לנזק אקולוגי חסר תקנה.

מה חשוב יותר בהקשר לתכנית זו יותר מהצורך לשמור על שפיות ואיזון גם בתכנית? לאנשים חסרי איזון יכולה גם התכנית להפוך לחרב פיפיות. כאשר ההתייחסות אליה גובלת בסערה וסופה ובריגוש יתר. במיוחד בתחילת הדרך כאשר הריגוש גדול יש נטייה להיסחפות דרמטית והתייחסות לדברים בלי פרופורציה. חשוב לזכור כי המטרה הסופית היא איזון גם בתכנית. אימוץ הצעדים כדרך חיים נורמטיבית, כל אחד על פי הצורך שיש לו בהם. אינו דומה חולה הסובל מאנמיה חריפה וחייב לקבל מנות דם לווריד למי שהמוגלובין שלו ירד ומקבל תוסף ברזל לחיזוק. אינו דומה הסובל מאובססיה המנהלת את חייו ללא רחמים למי שאינו סובל מאובססיה בתאווה.

המטרה הסופית היא להגיע לשלווה פנימית במימוש הצעדים על ידי אימוץ דרך חיים זו ויישומה באורח טבעי בחיי היום יום. ברוגע בשלווה ובנינוחות. סערות כאמור, אינן בשבילנו.

יום נקי.

תודה

זה היה מינון שלדעתי התאים. תודה לך.

אסירותודה
מה עובר עליך
הסלמנדרה מאיים או מלהיב
מדוע תצוטט אותו כמה פעמים ללא שום תגובה
אפי' לא נקודה פסיק או שלום
שום כלום,

על פניו זה נראה שזה קרה בטעות.

שום דבר לא קורה בעולמו של...

ובכל זאת נדרשים אנו להתמודד עם סערות
ואנו עושים זאת בדרכים מגוונות,
למשל:
אדם יכול לעמוד מול סופה ולהתפרק לשבור את הכלים להעלם לחלוטין ,
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר ולכן הגיב כפי שהגיב
הסלמנדרה לעומת זאת מגיב אחרת,
הסלמנדרה הינו דו-חיים החי בבריכות חורף ,
כשמקור חיותו מתייבש והולך כיצד יעמוד מול האתגר ?
וראו זה פלא הוא מתחפר בעפר הבוצי,
נכנס לתרדמת קיץ, מוריד הילוך חילוף החומרים יורד למינימום,
והוא ממתין לבוא הגואל,
עם הגיע הגשמים הראשונים הוא ננער מעפרו וחוזר לפעילות מלאה
ומשפיע על סביבתו  מאוצרותיו המדהימים,
מנין יודע הסלמנדרה לפעול באופן מופלא שכזה?
כנראה שהצעדים עושים משהו...
שנמשיך לצעוד
מוטי