שאלת  המיליון דולר
האם רוחניות היא דבר נרכש ????

אהלן דורון,
איזה כיף להיפגש שוב בנושא כה מרתק ובמיוחד בפוסט אישי שלך.

אינני יודע אם אתה מחפש תשובה של כן/לא, או הרחבה ותרגום של רוחניות.

על הצד שאתה רוצה לפתח את הרהורי הרוחניות, אשתף אותך בהרהורים שלי, אלו התובנות שעליהם נשען הבניין הרוחני שלי.
הייתי רוצה להציע תיאוריה, אולי זה יכול להיות אחד השערים לעולם הרוחני.

המשוואה - רוחניות = הרמוניה.

הרמוניה זו התאמה שילוב ומיזוג בין פרטים נבדלים ולעיתים אף הפוכים. בהרמוניה, הם מוצאים מכנה משותף, ותחתיו מתאחדים.
אני נוטה להגדיר, שהמכנה המשותף שפורץ את גבולות הפרט המסויים אל מעבר אליו, זוהי ההרמוניה זו היא רוחניות.

למשל במוזיקה, הרי צלילי המצילתיים הם הפוכים בתכלית מעריבות הכינור, והתוף האגרסיבי לא מתקרב מנטאלית לחליל החמוד. גם הקצב עצמו, מורכב מתנועות ועיצורים, על כל 3 דפיקות על הבס יבוא תיפוף אחד על הסנר (לפי קצב הרוק).
ומה מחבר ומאחד את כל הניגודים הללו? הרמוניה.
בקלות יתירה בליל הרעשים היה מזכיר את תקופת התוהו ובוהו, אך למרבה המזל ישנו חוש רוחני לטעמי שמרגיש מתי הוא הסדר הנכון, מתי זה זיוף, ומתי זו מנגינה שמיימית - אלוקית.

את ההרמוניה הזו נפגוש בכל האומנויות. ציור, פיסול, ריקוד, לחימה, ובעצם בכל הרמוניה.

לדעתי יופי מכל סוג שהוא זו חוויה רוחנית. כי היופי הוא תפיסת הרמוניה, בכל סוגי היופי.
מכונית יפה, בית יפה, נוף יפה, פנים יפות, נקח דוגמא אקטואלית, פנים יפות.
הרי מה הופך אותם ליפות? באמת אין חוקים. רק מה שהאדם תופס הרמוניה ואחידות בין אברי הפנים וקווי המיתאר אלו הופכים את הפנים ליפות. זהו חוש רוחני.

ולכן, אני הקטן סבור ש'תאווה' זו חוויה רוחנית. תראה מי כאן באתר, רק אנשים בעלי נפש גבוהה.
זו אמנם רוחניות בעייתית, כי היא לא מותאמת לכלי הרוחניות שהבורא טבע בנו, התאווה לא מתאימה להוראות היצרן של המכונה המשוכללת.
אבל תאווה זה בהחלט חוויה רוחנית. מחפשים ערך, אהבה, איחוד, עונג, יופי, חיבור, הרמוניה...

בתאווה אני בהחלט חיפשתי את כותרת הפוסט. 'רוחניות והמימד שמעבר'...

כן. אני חושב שזה דבר נרכש.
ישנם איזונים רוחניים שתואמים את הנפש, שהם מספיק מאירים אבל לא שורפים...
היופי והעונג הם מצווה, האיחוד והערך חובה, אך עלינו להתמקד ולינוק את הרוחניות הזו בהרמוניה הנכונה והאמיתית לנו.
למצוא אהבה ולא תאווה...

מקווה דורון שהתחברת לשפה.

אוהב

דורון ‏
היקר, תתחדש.‏ שיהא לתועלת.‏ אין לי
כרגע הרבה זמן.‏ ארחיב בהמשך.‏ בקצרה רבה
אכתוב שהצעדים נכתב על ידי חסרי אמונה שהגיעו ‏
אליה ‏- צעד ‏2‏ "הגענו ל...‏"‏

זהו תהליך.‏ והוא אפשרי.‏ אמצא זמן ואשתף בנסיוני האישי.

בהחלמה.
אוהב.

היי דורון

יש שיגידו you fake it till you make it עד למציאת הרוחניות והכוח העליון בתוכך
ובספרות 12 הצעדים: בנקודה זו למדנו שאנו ייכולים "להתנהג כאילו ". אין זה אומר שהינו צריכים להתחסד בצורה בלתי כנה או להעמיד פנים כאילו אנו מאמינים באלוהים כאשר לא האמנו. זה רק אומר שהיינו חופשיים להניח לטיעונים דתיים ולבחון את רעיון הכוח הרוחני לאור הצורך העמוק מאוד שלנו לעזרה בחיינו.

גיל

תודה למגיבים
הושיעה היקר
לשפה שלך אני יותר ממתחבר
וכמו שאתה יודע - אני מתפרנס ומת על  הרמוניה
אבל עדיין הקשר בינו לרוחניות - קלוש אצלי
גיל היקר - חידוד קל - אולי זה נשמע מוזר
אני מאמין באלוהים - מאמין בתורה - מאמין בעולם הבא  ( מפקפק אולי לפעמים בפרשנויות של בני האדם לזה )
רק לא מצליח להתחבר 
והאמינו לי שאני אומר שניסיתי בעברי
(היתה לי תקופה לפני כ10 שנים שניסיתי אפילו גם  להניח תפילים בבוקר לשמור שבת - כן אני החילוני)
מיותר להגיד שנסיון זה לא צלח לאורך זמן
אסירות - מחכה בסבלנות

דבר נוסף כשהגעתי לפה ואמרתי שאני חילוני
וכולם פה דתיים
סוד ניסה להסביר לי את ההבדל (אולי כדי לעודד אותי )
שדתי ורוחני הם שתי דברים שונים
אז אולי אם כמה שזה נשמע אבסורד
אני קצת דתי -אבל בכלל לא רוחני

דורון, אם אתה מאמין שה' אוהב אותנו ומשגיח עלינו ואכפת לו מאתנו, אז הגיוני שהוא לא תקע אותנו כאן סתם בלי יכולת להיות בקשר אתו, הלא כן?
כמובן, זה לא ממש עוזר ש"הוכחתי" שרוחניות היא דבר נרכש, כי זו הוכחה חיצונית. הרבה יותר יועיל לך לשמוע סיפוריהם של אנשים שזוכים לרכוש חיים רוחניים. מן הסתם לא צריך להקדים לך שרוחניות היא לא מצב סטטי שמשיגים אותו וזהו. יש בזה הרבה מדרגות וגוונים, ואתה אף פעם לא "שם" אלא תמיד בדרך לשם...
***נערך לבקשת חבר מבין***

אתה רואה דוקטור
אני לא הבנתי
האם  זה משהו שקשור ל49

איני בא להחזיר בתשובה. תמיד אני מרגיש שיש דתיים שחושבים שהם יצליחו להחזיר את המאמין שאינו פעיל לפעולה גדולה. דבר זה הוא קשה ולכן איני חושב שאני מסוגל לכך לכן אני בא רק לענות על שאלתך.

אני מאוד מסכים עם מה שכתב הושיעה נא ומתחבר לכך ואני רוצה לבוא ולבנות קומה נוספת אולי או חדשה.

החיים הם תהליך כל דבר שאנחנו עושים ורוצים לעשות צריך לקרות בתהליך ארוך ומייגע לפעמים( הרבה דוגמאות אפשר לתת... כן גם הנקיון והתמודדות שלנו..) מדוע אני שואל? למה צריך את זה? למה א"א להגיע למשהו מיד?! למה א"א להחליט שאני רוצה להפסיק וזהו! לא ליפול יותר! ולא רק בנפילות בכל דבר...

אז למה יש תהליך?
אדם נמצא בעולם בשביל לתקן את עצמו להעלות את נשמתו לרמה יותר גבוהה שלא הייתה יכולה לעשות זאת בעולם הנשמות, הנשמה יש בה רוחניות שקיימת במידה מסויימת, כשהיא הייתה למעלה היא הייתה כולה רוחנית ואדירה אלא שכאשר ירדה לעולם ונכנסה בגוף נתמעט אורה כדי שלאדם יהיה בחירה חופשית וכל מה שהוא יעשה(מעשים טובים ורעים) הוא יקבל על כך את השכר או עונש, כך שאדם נולד לעולם כדי לעמול ולעבוד ואז לקבל על כך שכר.
כן זה קשה מאוד אבל זה בניין שלם שנבנה עוד ועוד, כל דבר יכול להבנות גם דברים שאדם חושב שהוא כבר לא יכול הוא יכול, אתה בטח מכיר את המשפט הצבאי "אין דבר כזה לא יכול, יש לא רוצה". המשפט הזה אמיתי ונכון גם בנושא שלנו וגם בשאר הנושאים.
בכל אופן זו דעתי, כמו כן דעתי היא עוד רחבה אך איני רוצה לחפור יותר מידי.
בהצלחה.

דורון היקר.

אני מתפעל מהפתיחות שיש בך. זה יפה בעיני.

אני רוצה רק להעיר דורון. כשאתה כותב שאתה לא מתחבר לרוחניות, זה משפט שאני חושב שרבים מחברינו שהצליחו בהחלמה ונשאר מפוכחים לאורך זמן יוכלו לאמר לך ולי שרוחניות לא היה הקטע שלהם מעולם.
הם היו רחוקים ממנה מרחק שנות אור. [ואגב זו בעצם הבעיה שלנו]
אבל, בלית ברירה הם התחילו תהליך של התפתחות רוחנית.
כך שאין באמירה שלך אמירה אחרת מאשר רבים מאלו שהיום כן מתחברים לזה.

אתה יודע מה מצחיק? שלאחרונה כתבת שדווקא לך כחילוני קשה היה להתחבר לאלוקים ולקרוא לו אבא וכן הלאה. מה מצחיק? אז זהו שאני לא בטוח בכלל שזה נכון, כי אתה מגיע ממקום אחר לגמרי בו אתה מגלה לראשונה באופן כזה או אחר את היישות הזאת (אני לא מתכוון שלא ידעת עליה אלא שזה כעת נסיון רציני ליצור חיבור), אבל אני בתור אחד שניסה עשרים שנה ותמיד נכשל - כל כך קשה לי להאמין ולהתחבר אליו.

וכעת לשאלתך - אענה בשאלה: מהי רוחניות עבורך?

כי אם רוחניות היא להניח תפילין - אז יש תשובה אחת, ואם רוחניות היא חיים בעלי משמעות - התשובה היא אחרת לגמרי.

וכן, ישנו הבדל גדול בין דת לרוחניות, ואני לא אומר את זה רק לך כאדם חילוני אלא גם לעצמי. שנים רבות הייתי דתי (חרדי) אבל לא רוחני. כעת אני משתדל להיות רוחני, אבל לא תמיד דתי.

סוד היקר
אם צריך לענות ב2 מילים
ההפך מחומריות
ואוי כמה שאני חומרי

אוקיי, אבל אני עדיין לא מבין מספיק מה הכוונה. האם מוזיקה למשל זה חומרי או רוחני? האם הנאה מספר טוב היא חומרית או רוחנית?

אולי ננסה את זה אחרת. הנה הציטוט של הקטע מויקיפדיה. ננסה לנתח את זה ולחשוב מה זה אומר עבורנו - אם אתה מעוניין כמובן.

רוחניות היא דרך חיים המטעימה את המימד הנפשי והפנימי של הקיום.

בכוונה אני משמיט את כל הקטעים שמדברים על "מרבית ההשקפות" וכן "הרוחניות עשויה לכלול" כי זה כבר מעבר לשאלה שלנו - מהי רוחניות?

אז האם עבורך רוחניות היא דרך חיים המטמיעה את המימד הנפשי והפנימי של הקיום?

דורון יקר,‏ לא יודע אם שמת לב אבל בעת פירסום הפוסט הזה צעדת את צעד ‏2‏‏,‏ בשורות הבאות אתאר מדוע הצעד הזה קריטי להמשך הדרך,‏ ומדוע לדעתי שוב,‏ כמו בפעם הקודמת נראה לי שהקושי ‏
שלך ‏
הוא רק ‏
בהגדרת ‏
הדברים ‏‏ו
לא ‏בדברים ‏
עצמם,‏ ש
הרי ‏
אתה מעיד על ‏
עצמך ‏
כמאמין,‏ ולא ‏
אינני ‏
מתרגש ‏
מחווית הנחת ‏
התפילין ‏
ושמירת ‏
השבת ‏
המוחמצות שלך,‏ א
רשה ‏
לעצמי ‏
להניח ‏
שבהדרכה ‏
נכונה ‏
של ‏
אנשים ‏
שדומים ‏
לך ‏
‏(מ
כורים)‏
‏ י
תכן ‏
מאוד ‏
שהחוויה ‏
שלך ‏
היתה ‏
שונה ‏
לחלוטין.‏ א
תפלל ‏
כרגיל ‏
לסיוע ‏
ממי ‏
שלו ‏
מלוא ‏
הכח.

כמי שהיה רגיל לסמוך על עצמו בלבד התקשיתי מאוד להודות שאני לא יכול.‏ הייתי חייב להתרסק מבפנים כהוגן כדי להודות באמת הפשוטה הזו.‏ ברגע שעשיתי זאת נוצר אצלי חור גדול.‏ ענק.‏ הוא איים לבלוע את כולי.‏ הימים הראשונים שלי היו בלתי נסבלים, צעד ‏1‏ הוא יאוש.‏ טוטאלי.‏ מי שנשאר בו,‏ רק מבין שלו עצמו אין סיכוי, אומלל ‏- יש לו שתי ברירות, או להשתמש (ברוב המקרים זה כבר לא עובד) או להתאבד.‏

חייב לבוא משהו כדי למלא  את 'המשבצת' הזו.‏ התאווה היא כח.‏ אדיר.‏ יש שיכנוה. עליון.‏ במשך שנים היא היתה האופציה הראשונה והמועדפת.‏ ופתאום נאדה, כלום? פחד.‏ סבלתי, כשצעקתי שכואב לי אמרו לי שיש תקווה, אבל אני צריך לתת אמון, ויקח לך זמן להבין את מלוא המשמעות של זה.. מחוסר ברירה התחלתי בחשש לתת אמון,‏ במישהו שהכרתי מעט מאוד זמן,‏ הרבה פחות מהתאווה...‏ וזה עבד לי.

אני רואה נקודות דומות אלי בכתיבתך, אני חושב שכך גם אצלך,‏ שים לב,‏ אתה נותן אמון,‏הרי היו לך סיבות (טובות?) לא להיות במקום הזה..‏ ובאומץ נשארת,‏ ולא רק כקורא, כמשתתף, פעיל, אתה נפתח כאן כמו שרבים וטובים לא עושים,‏ ולמה? כי האמנת שיכולה להיות לך תועלת..‏ (כמה זמן לקח לך לפתוח את הפוסט הזה? פחות מ 11 דקות מרגע ההצעה הוא כבר היה כאן..‏ בדקתי,‏ אלא מה..‏) האמון הזה שלך הוא מצב שלהבנתי מוגדר כאמונה,‏ ראית בן אדם פעם אחת בחיים,‏ דברת איתו עוד פעם,‏ הסתמסת איתו עוד כמה פעמים ובעיקר קראת אותו בפורום,‏ ואתה נותן בו אמון. סומך עליו, מישהו חיצוני לך גרם לך לעשות משהו שמעצמך לא היית עושה. זאת אמונה.
‏
וזו הרוחניות כי שאני מכיר ומבין אותה בתוכנית 12 הצעדים ‏-‏ והגיע הזמן להגדיר אותה - עבורי המילה רוחניות בתוכנית היא תיאור של מה שאין בו ממשות פיזית,‏ לדוגמא – דיבור, מחשבה, תקשורת בינאישית, זו מנגינה, קצב. תוכנית 12 הצעדים מציעה לך לנגן, בקצב, את המנגינה שלך, אתה בוחר לך את הסוג והקצב. מצא ספר תווים ונגן לפיו...

בשולי הדברים, הדת היא ספר של תווים, המדריך כיצד לנגן... למי שגדל על ברכיה וזייף את מנגינותיה מורכב יותר לפזם מנגינות אחרות, הוא הרי רגיל לזייף... זו הסיבה שלדעתי לאדם שאינו שומר מצוות יש דווקא יתרון בלימוד ספר המנגינות.

שנאמין, שננגן.
בהחלמה.

נ.ב.
ביחס 'למימד שמעבר', עוד נתכתב.

סוד היקר
הנאה ממוזיקה היא דבר רוחני  ( אולי ) אבל מוזיקה היא גשמית - אני יכול לשמוע אותה
כנ״ ל גם ספרים סרטים וכדומה 
באותה קבוצה אפשר גם להכניס אולי הנאה מאוכל טוב
( אני גם אוהב מאד לאכול טוב  - ולפעמים נהנה מארוחה כמו ממוזיקה / ספר / סרט )
האם גם מנה שווארמה - היא דבר רוחני ?
בקיצור כל דבר שארגיש בחושיי (5) לא רוחני לגביי
רוחני אולי  הוא לשבת לבד מבודד ללא שום דבר חיצוני
ואז לשמוע מוזיקה או צלילים שרק אתה שומע ( מקהלות מלאכים  לדוגמא )
לגבי המימד הנפשי והפנימי של היקום ?
אין לי מושג מה זה אומר ?

אני בא מעיר קטנה - איפה אני ואיפה היקום