לא כתבתי כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה קרה לי!
בחודש האחרון קרו לי כל התהפוכות האפשריות: מלהחזיק 17 יום רק לבקושי יומיים, מלהיות בספק אם אני מכור הגעתי לביטחון מופרז שאני חסר אונים ושליטה מול התאווה.
אך כמובן שכל זה לטובה. מי כמו מכור יודע שכל נפילה משכנעת אותך ונותנת מוטיבציה להמשיך בתוכנית. בדרך כלל הנפילה תוקפת את ההכחשה (אך לצערי לא הרבה זמן) ומכריזה בקול:אני מכור! בבקשה תעזרו לי!
מאז שקרה בי השינוי הזה, הרגע שבו הודיתי בחוסר אונים, הבנתי שלא חייב להסתכל לכיוון 90 יום, צריך לכוון כל יום להיות נקי רק להיום. בהתחלה של התוכנית ממש לא הבנתי את הקלישאה הזו "כל יום רק להיום" הרי גם כשאתה סופר 90 יום לכל יום יש חשיבות עצומה? אך היום אני מבין איזה הבדל עצום זה. ברגע שאתה מחליט שאתה נקי רק להיום, אם אתה נופל אתה קם ישר לאחר מכן. לא נורא הנפילה עוזרת לקום. אתמול הצלחת להחזיק מעמד יום שלם, אל תתייאש!
תודה לך אבא שגרמת לי להבין את כל זה! אחרי כל נפילה אני מבין כמה לא הייתי בסדר, כמה שנתתי להכחשה להתל בי. וכך אני מוכן למתקפה הבאה. אני מתחנן בפניכם! אל תחכו עד שתגיעו למטה. מי שרוצה לצאת מזה בחיים שיתחיל לפעול מיד! כי כל נפילה גוררת עוד נפילה.אבא רק אתה יכול לעזור לי! אנא ממך תיקח ממני את התאווה הארורה הזו!
