שלום חברים,

פתחנו את האשכול הזה [שיעלה בעז"ה כל יום] ע"מ שמי שמעוניין ישתף את החברים בכל מה שירצה,
זה מעין קבוצה טלפונית אבל כתובה, [וכמובן לא באה להחליף את מקומה אלא להוסיף על הקיים]

לפעמים יש שרוצים לשתף בדבר קטן, או לכתוב על קושי או הצלחה וכדו' ולא מרגישים נוח לפתוח אשכול בשביל זה, אז פה זה המקום,
בעז"ה נקווה שזה יוסיף לקשר ולחברות בין דרי המקום.


מחכים לכם.

במקום שאין איש הערינג איז אויך אפיש
אתמול גילית תובנה מהממת
בימים האחרונים הייתי מאוד עסוק באיזה פרויקט גדול שאני צריך לסיים, ולצורך זה כמעט ולא הלכתי לכולל, ישבתי רוב היום בבית כנסת ליד הבית, הסברתי לעצמי ששם אני יותר מרוכז, ויש לי את כל הספרים שאני צריך בהישג יד.
אתמול חשבתי על עצמי איך שאני בורח מכל מיני דברים, וגיליתי לחרדתי שבעצם הסיבה האמיתית שאני לא בכולל, היא פשוט בגלל שאני לא מעונין להמשיך בזמן הבא עם החברותא שלי, ופשוט אין לי את העוז ואת האומץ לגשת אליו ולהודיע לו את זה, ולכן אני עושה כהרגלי בקודש כבר 15 שנה, פשוט לא מגיע עד שיעלה הרצון מלפניו להעיף אותי בעצמו, ובא לציון גואל....
כמובן שהרגל זה, למרות ההצלחה המסחררת שלו הוא גורם לי לנזקים במגוון תחומים, אך בעיקר מה שמפריע זה הבריחה מהתמודדות...
התקשרתי אתמול לחברים ושיתפתי אותם, והתפללתי לקב"ה שיתן לי אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי...
הבוקר נפל לי עוד אסימון, שבעצם בעבר גם הייתי מתפלל לקב"ה שיתן לי כוחות ואומץ לעשות דברים כאלו, רק מה שמענין זה מה שהיה קורה אח"כ, הייתי מגיע למקום, ובעצם מחכה שהקב"ה יאזור אומץ לעשות את העבודה עבורי, שידאג שההוא יגש אלי, או כל דבר דומה, ואם זה לא היה קורה, פשוט הייתי שוב בורח.
חשבתי לעצמי מה הייתי רוצה שיאמר לי החברותא כשהוא מודיע לי על פרידה, ואת זה אני מתכוין עוד מעט להודיע לו בשיחה טלפונית, וכמובן גם להתנצל על העדרותי הממושכת.
ועכשיו אתפלל
א-לי תן בי את השלוה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים
רצונך ה' ולא רצוני

תודה
אבאלה

יעקובלה,
פשוט כמה שזה מדהים.

ובקשר אלי-
שיתופון קטן, הבוקר דווקא קמתי רגוע. כמה דקות אחרי שקמתי שמתי לב שהבית מידי מבולגן, זה כמובן העלה לי טינות מידיות על מי שבעיקרון אמור לדאוג לסדר של הבית. תוך כדי שאני לועס את הטינה אני שם לב שהבן שלי עושה משהו מסוכן, ולרגע כבר התפוצצתי עליו. ואז פתאום היתה לי הארה וחשבתי לעצמי, הרי אם לפני כמה דקות הוא היה עושה את אותו הדבר , הייתי נותן לו חיבוק ומזיז אותו משם, מה קרה פתאם שבמקום חיבוק הוא קיבל כאפה?
טינות רבותי, טינות...
יעקב

בוקר טוב.
הבוקר הייתי מואשם במשהו שעשיתי לא טוב.
התנצלתי, אבל לא סחבתי עומס רגשי על הכתפיים.
והבנתי דבר עצום.
כשהייתי תלותי בתאווה, הייתי חייב חייב לרצות רגשית את אשתי. אחרת האינטרסים שלי יפגעו.
אחרי שבחסד ה' בזכות התוכנית אני קצת פחות תלותי, אז אני יכול לפרגן לעצמי את השלווה לקבל את הדברים אשר אין ביכולתי לשנותם.
התנצלתי. אבל אני לא מנהל הסניף. לא יכול לעשות יותר מזה.
יום מוצלח ונקי לכולכם.

ערב טוב לכולם
לא יצא לי לעלות היום בקבוצה הטלפונית של מבט חיובי
אז אשתף פה
כהמשך למה שכתבתי למעלה, הגעתי אחה"צ לכולל, בקשתי מאבא שישים בפי את המילים הנכונות, כי כל מה שאני מתכנן יכול רק להרוס.
ובס"ד דיברתי עם החברותא, והיתה שיחה קצרה וקולעת, מעבר להצלחה הכי גדולה שיכלתי לדמיין
תודה לך אבא