אוח.
הכל מתבלבל פה קצת. אני קורא פה וקורא והכל נוגע בי. אני יודע שאיבדתי שליטה בחיי וברגע שאני מחוץ למסגרת אני שוקע בבוץ טובעני מדי. אני עוד די צעיר וממש מזהה המון דברים שכתבו פה אנשים יקרים אצלי בחיים ואיך שהתאווה ומימושה ממלאים ומרוקנים חלל פנוי בי בשקר. בלי שום התקדמות. ואני מפחד להגרר ככה צולע ומרגיש שהגיע כבר הזמן ובכל זאת מפחד מאד להחשף בפני עצמי עד הסוף, לפגוש אותי במערומיי, לשתף...
אני נקי שלושה ימים ונמצא בפורום שלושה ימים. יודע שדברים קורים לאט לאט ובכל זאת משהו בוער בי לעוף על זה וללכת הפעם על כל הקופה. לא לוותר ללאט לאט הזה שתמיד מתעתע בי. (קשה לי להבין מה הצעד הבא..ספונסר קבוצה טלפונית קבוצה רגילה פורום, מושגים שמתערבבים לי קצת, אולי מישהו יכול לסדר לי אותם בראש ?)


רוצה להכנע באמת בפני ה' לרדת לברכיים להרגיש את הכאב הזה של חוסר האונים באמת.  הפעם באמת.
אבא?

קבוצה טלפונית, פורום, ותתקשר לחברים, ככה מתחילים.
אם אין לך טלפונים של החברים תשלח מייל ל prozdor1@gmail.com הם יביאו לך

הקשבה יקר.

אני מאוד שמח שהגעת לפורום של האתר, ומאחל לך הצלחה רבה.

אני ידוע שלגבי עצמי, אני לומד את הדברים לאט ובקצב של אלוקים.

הפתרון שמוצע כאן הציל ועדיין מציל לי את החיים, רק להיום. יש פה אנשים נפלאים, לאט לאט תלמד, תגדל, ותצליח בע"ה.

אוהבים.

אצלי הדברים הטובים קרו במהירות. ברגע שהגעתי לקרקעית שלי - נכנעתי וה' עבד עבורי בקצב שלא יכולתי לעבוד עבור עצמי.

מה שעבד עבורי היה להצטרף לקבוצות הטלפוניות, ולאחר מכן קבוצות חיות וספונסר. זה לא חייב להיות בסדר הזה, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. את התכנית צריך לעבוד עם קבוצה ובהדרכת ספונסר. השאר שייך לאבא שלנו.