הגענו לפורים בששון בשמחה ובהרבה הרבה הרבה הסתר פנים. ה' צועק לנו מהמגילה ----- חפשו אותי !!!! -------
החג הזה, הוא החג שלי. ה' צועק לי. חפש אותי. תקשיב לי. אני מסתתר כאן בין השורות של החיים שלך מסתתר כאן בעיגול הריק שנוצר כשאתה רודף אחרי הזנב שלך במעגלים בלי סוף.
ה' רוצה שאני אחפש אותו. אבל, המחבואים האלה, הם לא מהנים, ממש לא. אפילו לא משעשעים טיפה. לא כיף לי לקום כל בוקר להגיד שאני חסר אונים מול עצמי. המוח שלי דפוק- יודע את זה. אני חושב עקום - יודע את זה. ה' הוא בעל הכוח היחידי שיכול להוציא אותי מזה- יודע. יודע מלא דברים. מלא מלא. אבל כלום לא מדבר אל הלב. אני מכור. לעצבות הזאת שאני נבלע בתוכה כמו בחול טובעני, ליחס הזה רק לעצמי בלבד בלי להניד עפעף כלפי מישהו אחר, אני מכור להפשיט אנשים סביבי בדמיון להצמיד אותם לקיר לעשות בהם מה שבא לי. אני מכור לזה שמחמיאים לי. מכור לזה שאנשים מתקרבים אלי. מכור. יודע להגיד זאת. אבל. אבא יקר שלי שבשמים שהציל אותי לא פעם ולא פעמיים בחיים. שנותן לי בחסד עליון לא מובן מאליו בכלל לנשום את הנשימה הזאת שאני נושם בדיוק ביוק עכשיו..ונושף....הוא מחליט להתחבא. ואני מזמן נגמר לי הכוח לחפש אותו. יש בי כוח. אני ישן ולבי ער. ער ומת מת לעוף לאבא. אבל אני ישן. תנו לי להכנס לאונן לצאת להתקלח לסוע מכאן רחוק רחוק ... למה להפריע?

בא לי נקיות. באמת בא לי. בא לי שהמוח שלי ישב בשקט בצד, שיתן לי לשחק את המשחק הזה של החיים לבד. לא יכול איתו הוא רק מקל בגלגלים שלי.
אבא.
תן בי כוח להתמודד. בזכות האנשים המדהימים פה שאני לא מכיר ומרגיש הכי קרוב אליהם (סוף סוף מישהו קרוב באמת) תן להם כוח לעזור לי למשוך אותי לדבר אליי להביא אותי אליך. לי נגמר

אני כל כך מזדהה איתך...

אחי היקר
דע לך שאוהבים אותך כאן!
דע לך שה' אוהב אותך! כאן! במציאות הדפוקה והשחורה הזו! ברפש ובזבל שאתה מרגיש!
אישית למדתי בתכנית, שלדעת בלבד לא מספיק!
חייבים לבצע את הפעולות! להתחיל קצת לצאת מעצמי! להתקשר.. לשתף כשקשה.. לפעול בשילוב, להודות באמת בחוסר האונים, ועם זה לברוח מייד מהזבל שאני כל כך נמשך אליו!
אני שואל את עצמי האם ב א מ ת אני לא רוצה את התאווה?? מבחן של כנות יענה על שאלה זו..
לא יעזור לנו להתקע ברחמים העצמיים
יעזור לנו ביצוע פעולות פשוטות שבכל יום
עם זה אני יכול לומר שבאמת באמת אני מבין וכ"כ מכיר את המקום שאתה מתאר! שיתפתי במה שעזר לי! מקווה שהיה לתועלת!
אוהבים!

כל כך כיף לראות. תגובות נפלאות. אבל. אבל. האבל של החיים. איפה? איפה הוא נמצא? כשאני ממלמל מלמולי מלמולים של תפילה ועוצם עיניים חזק ? איפה הוא כשהלב מעיף את העיניים שלי חזק לדמיונות מגעילים כל כך? איך לקרוא לו שם? ולמה לעזאזל אני מסתבך עם זה כל כך?

קלטתי משהו ענק בחיים שלי.
יש אנשים כאלה. פשוטים. פשוטים טובים מאירים. מדהימים ממש. אנשים כאלה שהקשיים שלהם הם החלום של כל אחד מאיתנו. אנשים כאלה שגם אם תספר להם מיליאד פעם כל מה שעובר לך בראש הם לא יבינו. אנשים טובים.
אני יכול לשבת שעה ולבהות בהם. והלב נמחץ. ממש נמחץ. בקטע שקשה לנשום. וכואב בחזה והכל. הלב שלי יוצא אליהם מתאבק בעפר רגליהם ומתחנן אליהם שילמדו אותו. איך!?!?!? איך זה עובד לכם ככה חלק?!?!?
למה לי לשמוח בחלק שלי?
ה' שלי. תן לי כוח והכנעה אמיתית. כזאת שתביא אותי לענווה ולא לגאווה.
בעצם, תן לי להיות קצת אסתר המלכה. מלכה שלא מבקשת דבר. פשוט באה ככה. נקיה. ונושאת חן וחסד. סתם ככה. ה' שלי. אני באמת אוהב אותך. באמת באמת אוהב אותך. באמת רוצה פשוט להיות הצינור לאור שלך כאן בעולם. באמת רוצה. אבל. האבל של החיים.

אח יקר! מאוד יקר!
אני מבין אותך, כולנו באותה סירה, הצימאון שלנו לאלוקים מתחלף בטעות בצימאון להבל וריק, נכון זה יותר מוחשי יותר מלהיט ומרגש, אבל באמת באמת זה דמיון אפס אפס אפס, כך מרגישים אחרי.
דרך אגב יש לך כישרון כתיבה מיוחד. נצל אותו לדברים הכי טובים בחיים.
מחזיקים לך ולכולנו אצבעות.

אולי אם תסתכל עלי תגיד שאני גם כזה?
תאמין לי אני לא הולך להחליף את הפקאלע שלי עם אף אחד.. מבחירה.

דרך אגב גם אני פעם חשבתי שאי אפשר להכניס את ה' למקומות המטונפים,
עד שקלטתי שבין כה וכה הוא שם, אז מה איכפת לי לקרוא לו?!

בהחלמה

שלום לך הקשבה,
פעם, (לפני רק כמה חודשים) הייתי בטוח שאני אלוקים. הייתי מרגיש צורך עז לענות ולהסביר לך איפה אלוקים מסתתר ולמה.
אבל כשבאתי לתוכנית, גיליתי להפתעתי ותדהמתי שאינני אלוקים! תגלית מרעישה!
אז כיוון שכך, במקום לנסות לענות לך על השאלה, אצטרף אל שאלתך...
במילים שלי,
אבא היקר, אבא אהוב, אבינו הכל יכול!
השאלות שלנו אליך הינם קשים וכואבים, למרות השאלות לא נפסיק לאהוב אותך, לא נחדול מלהאמין בך.
אבל אבא יקר, אנחנו קרוצי חומר, נגמר הכח להילחם, נגמר הדלק לסחוב, אם לא תבוא מיידית להתערב, להציל, להחיות אותנו, אולי לא יהיה חלילה אל מי לבוא?!
אם רצית שנזמין אותך, הרינו להצהיר! אני וכל החברים כאן, שאנחנו רוצים רק אותך! רצוננו לעשות רצונך.
חפש לך עוד אומה כמו עם ישראל... נראה אם תזכור לעוד אומה חסד נעורים, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה... אבא - אלוקים, אנחנו הפרטנרים היחידים.
אנחנו מצידנו נאמין בך, נשכח מכל העוול שאנחנו מרגישים שנעשה לנו, ונעשה את הפעולות שהתוכנית מלמדת אותנו.
אתה מצידך אבא, תאמין בנו, שכח נא מכל העוול שאנחנו מרגישים שנעשה לך, ותן לנו חיי שלווה, חיי שמחה, שלמות וקבלה עצמית... תן לנו את מתנת הניקיון.
הקשבה היקר,
אנא, אל תרפה מהשאלה, "איה מקום כבודו?" עד שיתגלה אלינו אבא ממרום ויראה לנו בעיניים שהשאלה לא קשה. שהשאלה אף פעם לא היתה קשה...

אוהב
הושיעה