ברוכים הבאים, אורח

מכור - הפיתרון למצפון?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מכור - הפיתרון למצפון? 578 צפיות

מכור - הפיתרון למצפון? לפני 11 שנים, 3 חודשים #27232

  • תעיתי
  • מנותק
  • חבר חדש
  • תעיתי כשה אובד
  • הודעות: 1
היי חברים,

אני חדש כאן ככותב, ועוקב אחרי הפורום כבר כמה שבועות בעקבות קטע מהפורום שקראתי באתר כל שהוא.

כרגע עוד לא הגעתי להשלמה או הבנה על הצורך שלי לטפל בעצמי.

אבל בכל זאת, שאלה שמציקה לי מאוד מאז שהתחלתי לקרוא כאן ולהבין קצת את המצב.

אז ככה, כנראה שאני מכור.
הבעיה היא, שמאז שהבנתי את זה החיים שלי הסתבכו מצד אחד, ונרגעו מצד שני.
הסתבכו, כי אם אני מכור, אני חייב לטפל בעצמי.
נרגעו, כי אם אני חולה, זו כבר לא אשמתי, כל רגשות האשם והמצפון שהיה רודף אותי כל פעם אחרי נפילה, נעלמו כלא היו.

אחרי נפילה, אני פשוט מחכה לתחושות הרעות שיבאו, והם ממש לא מגיעות.

כמין שלווה נחתה עלי, כשהשלמתי עם המצב שאני פשוט חולה.

התחושה הזו מבלבלת אותי לגמרי, אשמח אם מישהו יוכל לעשות לי קצת סדר.
הטרגדיה של החיים היא לא שהם נגמרים מהר. אלא שלוקח המון זמן עד שמתחילים לחיות אותם.

בעניין: מכור - הפיתרון למצפון? לפני 11 שנים, 3 חודשים #27236

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
שלום חבר, אאחל לך שתמצא את מקומך איתנו.

מכיון שמבחן התוצאה הוא הפשוט ביותר והמדוייק ביותר, אתמקד בו. כפי שתראה כאן בפורום, כל אלו שקיבלו את העובדה שהם חולים - הם אלו הצועדים בהחלמה. לעומת זאת אלו שהתמרדו נגד הקבלה של ההתמכרות שלהם - הם אלו שהמשיכו ליפול.

עבור מי שצועד בתכנית, הקבלה של ההתמכרות לא נותנת שום אפשרות להמשיך ליפול אלא בדיוק ההיפך - דוחפת להתחיל בהחלמה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: מכור - הפיתרון למצפון? לפני 11 שנים, 3 חודשים #27247

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
אצלי התגובה הראשונית לידיעה  שאני מכור היתה התרת כל רסן
הייתי בטוח שמקורו של הכאב האיום שחשתי בשימוש נובע מנקיפות מצפון דתיות
ואחרי שאלו ירדו ? החיים הטובים אין מצפון ואין כאב
וזהו שלא, גיליתי שהכאב שלי לא קשור לשום דבר חיצוני
באמת כואב לי לאבד צלם אנוש ,בין אם אני יהודי או גוי נוצרי או צ'רקסי,
זה לא כיף לאבד את השליטה על החיים,
חד משמעית.
בלי שום קשר להרגש דתי זה או אחר
מהרגע שהפסקתי לנסות לרצות את הרבונו של עולם
והבנתי והיחידי שלו אני צריך לתת הסברים למה אני סובל הוא אני בעצמי
הרמייה העצמית נגמרה אני כבר לא מנסה לעבוד אל אף אחד
וב"ה אני מתחיל לגלות שהמין והאוננות
הם דבר אופציונלי ולא יקרה לי כלום אם אמנע
וכל פעם שעבדתי על עצמי שאני חייב את זה ובלי זה אמות
היה בעצם לרצות מישהו אחר
ובתירוץ כזה קשה לי לרצות את עצמי
מקווה שהועלתי
מוישל'ה
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.

בעניין: מכור - הפיתרון למצפון? לפני 11 שנים, 3 חודשים #27320

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
אם אתה חולה זו לא אשמתך ידידי,
אבל לא הייתי ממליץ לאחד שאובחן כחולה ב'סכרת', להמשיך לאכול סוכר ככל העולה על דעתו.
אלא פשוט לטפל בעצמו, בלי קשר למצפון.
המצפון שלי כבר התמלא בגיל 13, מאז כבר אין לי מקום להכניס שם חומר חדש. אני לא עושה את הפעולות בשביל לנקות את המצפון, אלא בשביל להחלים.
בהחלמה.
יעקב
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.39 שניות

Are you sure?

כן