שלום לכולם,

כפי שחלקכם כבר יודעים בשבוע שעבר ביום שלישי בלילה נפלתי.

הנפילה זו לא באה משום מקום. היא באה בעקבות מספר שבועות של מלחמה, ברקע של תקופה לחוצה במיוחד.

המחשבה הראשונה שעולה בראש אחרי הנפילה זה יאוש. יאוש מיוכלת להתמודד עם הבעיה החמורה ביותר בחיי. יאוש מהתוכנית ומה שיש לה להציע.

אבל ב"ה אחרי המחשבה הראשונה יש גם כמה מחשבות נוספות. הקב"ה ברוב חסדיו הראה לי דרך החוצה. 9 חודשים של נקיות לא באו במקרה. הם באו בעקבות החלמה ותוכנית סדורה שנתנה לי אפשרות לחיות חיים נקיים.  אבל כפי שהספונסר שלי תמיד אומר, התכנית עובדת כל עוד עובדים אותה.

כשהפסקתי להשקיע את הזמן והמחשבה בהחלמה - הלחצים והפחדים חיכו לי מעבר לפינה ובעטו בי בישבן ישר לתהום הפעורה.

אחנו המכורים נוטים לגישה אבסלוטית. הולכים עד הסוף בכל דבר. כשמישהו נופל נוצרת הרגשה כאילו התוכנית לא עובדת - כאילו היא לא יעילה. אבל לא כן הדברים התוכנית היא תהליך נפשי שאנחנו עוברים, טרנספורמציה של האישיות. אם נפלתי אז כנראה נשארה לי כברת דרך לעשות.


אז מה למדתי מהנפילה הזו?

יש יסוד אחד ברור שעליו עומדת התוכנית:

אני מכור וכמכור אני אמשיך לפעול על התאווה כרפלקס מותנה. הדרך היחידה להפסיק את הרפלקס המותנה הזה זה להפוך לאדם אחר.

האם הפכתי לאדם אחר?
עדיין לא!

האם הגעתי לחויה הרוחנית שהתוכנית מבטיחה? כן! חויתי מספיק בשביל לדעת ולהתגעגע לימים מחוברים ונקיים.

אבל כשהגיעו הלחצים שהחיים מזמינים מעת לעת, חזרתי לנהל את ההצגה. חזרתי לאדם שהתמכר לפני 20 שנה לתאווה כבריחה מהמציאות המאכזבת.

אז כעת אני אוסף את השברים וממשיך הלאה. החל מיום שלישי שעבר אני עושה בדק בית רציני ומתחיל ליישם את מה שהתוכנית לימדה אותי. להפוך לאדם אחר.

מה אני צריך לעשות כדי להפוך לאדם אחר, אני יודע. אני יודע את זה כבר לא מעט זמן. אבל היום אני מבין שאין דרך אחרת. זו הדרך היחידה.

תודה ובהצלחה לכולנו.

עובד



 

תודה עובד
דברים מחזקים מאוד.
שנשאר חזקים ונקיים,
לכל הפחות רק להיום

עובד יקר,

שמעתי אותך היום בקבוצה וכאב לי לשמוע על הנפילה.
יחד עם זה, שמחתי לשמוע ואחר כך לקרוא כאן שאתה ממשיך לשדר החלמה גם במצב הזה.

תצליח, אוהבים אותך.

עובד ידידי איי 
כואב לי כל כך
אני לא יודע מה לומר
אני רק רוצה להרגיש את הכאב הבלתי נתפס שלך
ולשתוק 
אוהב מאוד
מוישל'ה
נ.ב תודה על השיחה שהיתה לנו שבוע שעבר הועלת לי מאוד

אוהבים אותך עובד

תיהיה חזק ואשריך שאתה מאמין לתוכנית כי באת בלעדיה גם יום אחד לא נוכל להיות נקיים

בס"ד

אחי תודה על המילים החכמות ואין עליך בהצלחה אח יקר אהוב וקדוש!

אח יקר שלי, אני עצוב, כי זה כואב, היו לך רגעים מרוממים, זכיתי להיות לידך בכמה מהם. אני מאחל לך שהם יחזרו במהירות על ידי הפעולות שלך. יש בך פשטות כובשת, השיחות איתך מועילות לי. גם היום.

ולעניין הנפילה, אם תפיק את התועלת ממנה, תמנף אותה לרענון הכללים, לניעור השאננות, הרי היא תהיה דלק רב משמעות. אם תזכה להפוך אותה לעוגן לקראת חיים רוחניים. צמוד לאור. לא תפחד בחושך.

אתה תראה מה מתקרב מולך ויהיה לך זמן תגובה ארוך יותר.

בהחלמה. אוהב.

תודה רבה לכולכם חברים יקרים, תודה גם לכל החברים שהתקשרו לחזקני.

היום עשיתי צעד ראשון, הודיתי בחוסר אונים שלי מול התאווה גם עם 9 חודשי החלמה.
לא צריך ליפול בשביל להודות ולשתף על חוסר אונים.

אסירות, תודה רבה על השיחה היום. טוב תמיד לקרוא את מילותיך הנעימות.

סרטן הפחד לא ירפה ממני עד שאני אוותר עליו לגמרי.
המפתח לחיים הרוחניים שלי נמצא ביציאה מהריכוז העצמי שלי. המלחמה שלי בשליטה על הדימוי העצמי תפסק רק כשאני אחיה חיים  שבהם המרכז זה הקב״ ולא אני.

ככל שאני מעמיק בתכנית אני רואה שהתשוקה לחיים רוחניים היא הרבה יותר מהצורך לחיות חיים נטולי תאווה. התאווה היא רק סימפטום של חיים שיקריים טעונים במתחים, פחדים, טינות ואכזבות.

אבאל׳ה, כמו שאומר אסירות, רוצה שאני אחזיק לו את היד, רק רוצה אותי קרוב אליו. ואני כל הזמן מנסה להרפות את האחיזה האבאית שלו ומנסה שוב לחצות את הכביש לבד.

עובד חבר יקר.
כשדיברת היום בצהריים הרגשתי את הלב שלי מתכווץ. דמיינתי את העיניים שלך, שבדרך כלל כל כך בטוחות בעצמן, ממצמצות בהיסוס, דמיינתי את הניסוחים המהוקצעים והישירים בהם ביטאת את הצעד הראשון שלך לפני מספר לא מועט של חודשים, וכאב לי.
זה לא כאב של 'אוי חבל' או כאב של 'בטח קשה יהיה להתחיל מחדש', זה כאב של הזדהות. כפשוטו.
אני מכיר אותך רק מהקבוצות, רק את הזהות הכואבת שלך, אבל אני מרגיש קרוב אליך, אפילו ניתן לומר חבר שלך.
וכאב לי, כאב על כאבו של חבר.
אני מניח שלא אשכנע אותך במה שאוסיף כעת, אבל עדיין...
אתה לא צריך להשתנות. אתה לא צריך להיות לאדם אחר. להפך, אתה צריך להרשות לעצמך להיות אתה. תמיד אנחנו בורחים אל 'הפוזה' אל 'האדם האחר', אל החזות הבטוחה, הלחוצה אולי, אבל מלאת ההישגים אל המקום שבו מול האחים שלנו אנחנו אולי מרגישים נחיתות, אבל אם היו שואלים את החברה מסביבנו - הם היו אומרים שאנחנו מנהיגים מבטן ומלידה.
לא, חבר יקר, תרשה לעצמך להיות אתה. להיות פגיע. להיות חסר ביטחון. להיות במקום של חוסר שליטה וחוסר וודאות, במקום שבו ההישגים היחידים שלי הם פעולות וניסיונות, ולא שום דבר שאפשר להתפאר בו כ'מוצלח' בקנ"מ של העולם 'האמיתי'. 
הרשה לעצמך לכאוב. לבכות. להוריד את המחסומים המהוקצעים האלה בהם אנחנו נאחזים אפילו כאשר אנחנו מתארים את ההתמכרות שלנו.
חבר יקר, אני לא יודע אם תאמין לי, אבל תדע לך - גם כשתהיה שם, חסר כל, אני אוהב אותך .
אוהב
נתן

אני לא רוצה להיות חצוף...מצטער מראש...
אבל אני חייב לשתף את מה שאני מרגיש כאן...
אני מפחד.
מה אני עושה כשאני רואה אנשים גדולים שאכן חיים את התכנית, נופלים..?
זה גורם לי להגיש רע...גם בשבילם אבל גם בשבילי.
זה מראה שלא משנה כמה אני חי את התכנית - תמיד אני יכול ליפול.
אני מפחד שזה יקרה לי...כי אם זה קרה לכאלה אנשים גדולים בתכנית - ברור שזה יקרה לי מתישהו!!

עובד היקר,
כואב איתך.
אני באופן אישי לקחתי את הנפילה שלך כחיזוק להשקיע בתוכנית,
אוהב אותך ומקבל אותך כמו שאתה ובגלל מה שאתה!

יקירי
הגבתי בסמוך
מתוך דבריך בעבר.
נדבר
באהבה
מוטי

חבר יקר ואהוב,

כאב לי מאוד לשמוע אותך היום בקבוצה, אבל שמחתי אפילו יותר. שמחתי לשמוע אדם שמוכן לעמוד בכנות מול המראה ולהסתכל במה שהוא רואה שם. זה לא מובן מאליו.

בספר הגדול כתוב שאם באמצע ההחלמה יש נפילה - אין מה לחשוש אם מדובר באדם שאכן רוצה באמת להחלים. כעת הוא יודע שהוא צריך להכפיל את המאמצים הרוחניים שלו.

הנפילה היא שלך, אבל אני מפיק ממנה תועלת לעצמי. בימים האחרונים אני נאבק עם צורך בשליטה במקום לשחרר ולאפשר לאל, והנפילה שלך מזכירה לי בחדות ובבהירות לאן אגיע אם אמשיך בדרכי.

שוב תודה לכל החברים היקרים,

נתן, כדרכך אתה יודע תמיד לנסח בצורה בהירה את נימי הנפש הדקים ביותר.

קראתי את תגובתך יותר מפעם אחת ואני יודע היטב שנגעת בעצב הרגיש ביותר עליו אני מחפה בשכבות שכבות של מהוקצעות לשונית.
אני מסכים איתך, אני צריך להיות עצמי. אני צריך להפסיק להיות האדם האחר כפי שאני כל הזמן מנסה להיות.

הדבר הכי עצוב שעובר לי בראש זה שאני לא חושב שאני יודע איך להיות עצמי... מאז שאני זוכר את עצמי אני מנהל את החיים שלי בכדי להגן על אותו עצמי פנימי שאותו אני כל כך מפחד לחשוף.

תודה לך אח יקר.

ybnb, החביב,
דבר איתי בהזדמנות, מבטיח לך שהפחד יעלם. התוכנית הזאת זו סירת ההצלה שלי.