ערב טוב חברים יקרים לדרך!
אני שמח מאוד ואסיר תודה להיות כאן איתכם ולכתוב בפורום המחזק הזה.
אני נמצא במכללה בה אני לומד, ובעוד זמן לא רב אני אמור לשבת עם אחד המרצים ולעבור על עבודה שאותה הייתי אמור להגיש לפני קרוב לשנה (עצלות ודחיינות-אוהו כמה שפגמים אלו מאפיינים אותי).
אני מרגיש לחץ רב, והראש החולה שלי מספר לי שזהו, נסתם הגולל על העבודה הזו, נכשלתי, בטח המרצה יאמר שזו עבודה ברמה נמוכה מאוד, וזלזלתי בה, ולא עשיתי אותה כמו שצריך, דרישות המרצה בעבודה זו הן לבטח גבוהות.
כשאני לחוץ, איני מסוגל לעשות דבר, לא להקשיב בשיעורים, לא לעשות פעולות החלמה. אולם, באופן טבעי יש לי חשק לעשות פעולות, אתם יכולים בעצמכם לנחש מהן הפעולות הללו...
אני מודה בחוסר אונים מוחלט מול הלחץ הזה, הלחץ גורם לי לרצות לחפש ולהסתכל, מה גם שהיום הייתה לי טינה לא פשוטה, אשר נמשכת כבר מספר ימים, ועד שלא עשיתי את הצעדים על הטינה הזו הרגשתי שאין לי שליטה על העיניים, וברגעים אלה מתחדדים לי ביתר בהירות מה שאומרים לנו בספר הגדול, שהטינה היא הרוצח מספר אחד שלנו.
אבא שבשמיים, כוח עליון אוהב, אני מתפלל שתחזירני לשפיות, ואני מוכן שתיכנס לחיי, תהא התוצאה אשר תהא, זהו רצונך. עשיתי את מה שאפשר, והתוצאה היא בידך בלבד אלוקים!
תודה לכם שאתם כאן בשבילי.
אוהבים!
