סליחה חבר יקר,
כמדומני שהכוונה לא היתה על לגיטימציה לדרך הזו.
נראה לי יותר שהכוונה היתה להציג את הפתרון הזה לרבנים. אלו ששומעים או אפילו מעורבים בהתמודדויות הקשות.

כואב על הנסיונות הכואבים והאכזבות שלך, אך אולי אלו שעדיין לא חוו את הקושי הזה יוכלו לעשות זאת?

אולי הלכת לרבנים הלא נכונים???

עובדה, אף אחד לא הגיע אלי  :-X

יש רבנים קליברים, אפשר לנסות...

כנראה שכולנו נאיבים...

ההיפך מנאיבי, זה (אסירותודה) ריאלי!

אז לא נכתוב לרבנים. נמשיך להתפרסם בכיכר השבת וחדרי חרדים, ונקווה שלא יהיו הרבה צרכנים למוצר!

אסירותודה היקר,

תודה רבה על תגובתך.
חיכיתי לה המון זמן.

למרות שאני לא מבין איך רבני ארה"ב (כפי שהם מופיעים באתר) מכירים את "שמור עיניך" ותומכים בו, ואילו כאן בארץ לא,
אני מקבל את הדברים.

חברים יקרים,

באופן אישי נפגשתי עם רבנים וסיפרתי להם את סיפורי האישי. לא סיפרתי להם ש"יש מכורים" וגם לא ש"אני מכיר חבר", אלא סיפרתי להם את סיפורי האישי.

נתקלתי בשני רבנים משכמם ומעלה שהקשיבו, שאלו שאלות ורצו המון להבין. אחד מהם רב חשוב מאוד בקהילה גדולה ומתגלגלים לפתחו סיפורים כאלו דבר יום ביומו. כעת הוא מפנה אנשים לשמור עיניך.

הרב השני כל כך התלהב מהדרך שהוא לומד על הצעדים בעצמו ומיישם חלקים נרחבים מהם בחייו.

להדפיס פליירים ולהפגיז את בני ברק זאת משימה קלה אך פחדנית. לעומת זאת לספר את הסיפור האישי זה לא קל אבל זה משתלם.

לא לחינם אחת משתיים עשרה המסורות היא שאנחנו מתבססים על משיכה ולא על פרסומת.

כמובן שצריך לשמור על האונינימיות (גם זאת מסורת), אבל הרעיון הוא לא לחפש את הדרך הקלה אלא את הדרך הנכונה.

אגב, שמואל, לשאלתך אז באמת בארה"ב יש הרבה יותר פתיחות. חוץ מזה, כאשר הרב טווערסקי חותם על הפרוייקט של שמור עיניך, כמעט כל רב כאן יתן לזה גיבוי. בארץ אין עדיין דמות רבנית בשיעור קומתו שיעמוד מאחרי הפרוייקט.

היית אצל אחד מגדולי הדור, הוא חייך בעיניו הטובות, לקח את מספר הטלפון שלי, ואז אמר - נו, נו, א יתכן, 'אך מאידך אולי לא אכשר דרא'...

היו לי כמה שיחות ממספרים חסויים, את קולו או ממשב"קו לא שמעתי.

לאחר פניות גם בפרטי, אפרט יותר,  אתפלל להכוונה לכתוב ללא שגגה: הבלבול בין מחלה וחטא אינו מנת חלקינו בלבד, נכון ישנם רבנים שמבינים את המחלה ופיתרונה, פגשתי בהם, באופן אישי הם התפעלו מחוויותי, היה 'גדול' ע"ה, שבכה עימי, ישנו גדול נוסף שבהזדמנות קרובה אני הולך לפגוש בו ולהראות לו את מכתבו אלי מגיל 14.5 - הם חיממו את ליבי במילים חמות, אבל הלכה למעשה, ישנה הפרדה ברורה בין ההבנה וההיזדהות שלהם לבין ההפניה שלהם לתוכניתנו.

הסתובבתי המון אצל כל מיני רבני ערים שכונות ומה שביניהם, הייתי ספונסר של חסיד גור, הוא התווכח לא מעט על כל מיני ענינים, הקב"ה נתן לי סבלנות והברקה - כתבתי איתו 'קויטל' מפורט על עניניו ועניני התוכנית...(מאמינים, ליטוואק שכמוני, קויטל, לא פחות.) הרבה שלו אמר לו לעשות בדיוק כפי שמציעים לו...

עוד לא ראיתי את ההמונים מגעים באוטובוסים...

בנדודי בין רבנים התגלגלתי לרב יקר, חתן אצל אחד מגדולי הדור, הוא רגיע את תסכולי, אמר לי שבדור כזה, שהטפל עיקר והעיקר לא פעם אצל לא מעט אנשים הופך להיות טפל, אין סיכוי בדרך הטבע שמישהו יתן גושפנקה ציבורית (נחוםתקום יקר, להפנות מישהו בודד, זה בסדר וזה קורה, להפנות כסדר זו גושפנקה ולגיטימציה) הם ירצו פיקוח... יש כאן מישהו שיכול לפקח (נו באמת, קצת צינזורים... זה לא פיקוח...) אנחנו נרצה שיהא 'מפקח'.

ובאם לא, בתוך זמן יהיו 'פשקוולים' ברחוב נגד. ולספקנים ביננו, ספרו את זה להרה"ג ר' מרדכי גרוס שקרא לתדהמתו מכתב של ר' חיים קנייבסקי הקורא להוציא את חוברת ההלכה שלו מביתם, כיון שהמחזיקה עובר על - אל תשכן באוהלך עוולה. לא פחות.

באופן אישי הספונסר שלי, איש שיש לו נסיון של 20 שנה של שיח עם רבנים מתוך נקיון ומפוכחות, באמריקה, אמר לי להרפות. זה לא רצון ה' ממך. תרפה. תפנה את האנרגיות לכיוונים יעילים יותר.

אדגיש לסיום את האחריות המחייבת את כולנו שלא לעורר דובים מרבצם.

אסירות,

דברים מאוד חזקים. אני באופן אישי נמצא במקום שישנם רבנים שמסוגלים להפנות כתופעה אנשים לשמור עיניך או SA וחלקם אף עושים את זה, אבל עדיין המסר שלך חזק מאוד עבורי.

עשיתי את שלי והשאר הוא רצון האלוקים.

אגב, לכל הדואגים עבור האלפים בחוץ, אולי עדיף לדאוג לאלפים שכבר הגיעו אלינו ובכל זאת נעלמו?

כרגע עוד לא הגעתי לנקיות. אולי אחרי שאהיה נקי תקופה יהיה לי אומץ להיכנס לאחד מגדולי הדור שהיה לי קשר טוב איתו ואספר לו. אני כבר הרבה זמן לא נכנסתי אליו מתוך תחושה שהוא יראה עלי בעיניו הקדושות איזה פושע אני ויתקלקל הרושם הטוב שעשיתי עליו בעבר... אבל הוא צדיק אמיתי, והוא בטח יבין. (הנכד המשב"ק יודע שסבא שלו אוהב אותי אז זו לא תהיה בעיה להיכנס)
בכל אופן מה שאסירותודה כותב שצריך להזהר - זה נכון. אם אין תמיכה גם אין התנגדות.
הייתי מציע שכמו שעיתונים החרדיים בעמוד האחרון יש כל יום מספרי חירום ויש שם גם את לב שומע ובינת הלב, שיהיה שם גם אתכם, ומקסימום תמכרו להם את עצמכם כמו שהם רוצים לשמוע. בכל מקרה יש לשמור עיניך עוד כלים מלבד 12 הצעדים.
ועוד משהו. זה לא כזה נורא להתחזק ממקורות זרים לדרך בה חונכתי, כל עוד זה יהודים שמתכוונים לשם שמים. אני מאמין שלקב"ה יותר משנה איך אני מתנהג בבין אדם לחבירו, כמה תורה אני לומד וכמה אני נקי וקדוש, ופחות משנה לו אם אני חוגג או לא את יום העצמאות, נוסע או לא נוסע לאומן וכו'.
יוצא לי במסגרת עבודתי להיות הרבה באירועים ולשמוע נאומים. כשאני במצב רוח טוב ואני שומע נאום ש"לא מחזק אותי" בלשון המעטה, אני משתדל ללמד זכות על הנואם שהוא מתכון לשם שמים, והוא אדם שונה ממני וזה מה שמחזק אותו ואולי גם את שומעי לקחו, אך לעצמי אני מזכיר את הסתירה לדבריו והפירוש האמיתי (לפי הבנתי או לפי הספרים שכן מחזקים אותי) לאותם מדרשים שהוא מצטט. וזה לא כזה נורא, שבעים פנים לתורה ואולי שנינו צודקים. אחרי הכל הנואם הזה הוא יהודי צדיק (בדרך כלל) וגם בבין אדם לחבירו אני לא מתקרב לדרגתו.
ולסיום, ביום כיפור האחרון עבדתי חזק על שמירת העיניים בדרך לבית הכנסת. לא מלהסתכל בנשים אלא מלהסתכל בשלטי הענק שקראו אלי מכל עבר משפטי מחץ פוגעניים ומייאשים. אז התנהגתי איתם כמו בשמירת עיניים: לא מסתכל, לא מתווכח, לא נלחם, לא פותח את הדלת ולא נותן לזה להיות נושא במחשבות שלי. פשוט להסיח את הדעת בגסות על ידי הרהור מיידי בדבר אחר. כך שרדתי וב"ה יום כיפור היה בסופו של דבר יום כיפור מוצלח מבחינת ההרגשה שלי.

תודה רבה ניצוץ יקר...
יפה לראות שאתה פה ולא מיואש,
מקווה להחלמתך!