חבר'ה. אני זקוק נואשות לעזרתכם.

אני מתמודד לאחרונה עם זכרונות. זכרונות מרים כלענה. זכרונות מילדות. סיוטים מהתבגרות. כל אותם הדברים שחשבתי שהשלמתי איתם וככל הנראה "גברתי" עליהם התברר שבס"ה הדחקתי אותם אי-שם בפינות אפילות וככל שאני מתקדם אני רואה שאותם זכרונות מוצאים את דרכם ומתפרצים החוצה. והם מכים בי בעוצמה. אני מרגיש צורך עצום לברוח. (לא להשתמש. סוגים אחרים של בריחה. אך כמובן שאין ערבון שזה לא יתפתח וגם אם לא לא זאת הנקודה)

אפרט.

בילדותי עברתי התעללות-מינית על בסיס שבועי וזה נמשך במשך שנים. ללא שהבנתי מה אותם אנשים רוצים ממני. בפעם הראשונה שזה קרה שוחחתי ע"כ עם אימי והיא לא ידעה איך "לאכול" את זה (לא שהיא האשימה אותי או חשדה בי במשהו אלא שלא היה לה מושג איך מטפלים בזה ומה אומרים לילד תמים כבן עשר ששואל מה אנשים מחפשים לו בתחתונים) וחשתי שאין עם מי לדבר. זה יצא בטיפול פסיכולוגי ארוך וממושך. הייתי בטוח שזה מאחורי. אבל כל פעם ששואלים אותי (בSA למשל) על סיפורי זה שב וצף. אין לי חשק לכלום. דברתי היום עם א' מהחברים ואמרתי לו שפשוט בא לי לגשת לאשתי לבקש ממנה סליחה על הכל ולהבטיח לה עזרה במציאת בעל אוהב ובריא בנפשו שיוכל להיות גם בעל וגם אבא לילדינו. ולאחמ"כ לגשת למעביד שלי ולהבטיח לו עזרה במציאת עובד מסור ונאמן.

אשמח לקבל את עזרתכם.

בס"ד
מתנת הנקיון יקירנו!
זה ממש מבהיל לחשוב כאלה מחשבות "אובדניות"




דרך אגב לאשתך כבר יש בעל אוהב ובריא בנפשו
והיא ממש ממש לא רוצה מישהו אחר...
וכמו שכבר אמרתי בעבר
היצר הרע (זה שמכשיל אותנו בכל מיני חטאים...)
כבר מזמן "קטן עליו" להפיל אותנו בעוד "חטא של שז"ל"
ולכן מה שהוא מנסה לעשות זה להפיל אותנו לזרועות היאוש...
ואז "הסוכן מכירות" שלו פשוט עובד בשבילו
והא יכול ללכת לדוג דגים ולנוח...
אז רק את זה אל תיתן לו כי
אין יאוש בעולם כלל

מתנת הניקיון היקר!
קראתי את הודעתך והרגשתי עצב. בא לי רק לבכות (אך לצערי אני לא מסוגל, אני פשוט מדחיק הכל ולא מסוגל לבכות, עוד אחת מבעיותי...)
חשבתי מה אני יכול לכתוב, לעודד, לתמוך...
רק משהו אחד-
אוהבים אותך!
באמת באמת, אוהבים אותך. מכל הלב. מתגובותיך, מדיבור אישי איתך ושמיעת דבריך בקבוצות ניתן לראות שאתה אדם נהדר.
מי שלא חולה ולא זוכה להחלמה לא תמיד מגיע לאותה בריאות נפשית שלה זוכים מההחלמה. לא יהיה אדם בריא כמוך!

גמני מצטרף לכל הנ"ל ולכן
אין טעם לחפש לאשתך משהו כזה
(יודע מה ? אתה יכול לחפש ... אם תמצא... נבחן את העניין ואז נחליט! )

mi כתב on 29 נוב' 2012 20:09:

העלת חיוך על דל שפתי

אני יודע שזה נדוש, אבל למדנו כאן בתוכנית שדברים כאלה מוסרים לה'
"הקב"ה אתה שלחת לי את התעללות הזאת, אני מחזיר לך אותה בחזרה"

אני חדש, ולא יודע אם אני כותב את מה שמקובל כאן
אבל אכתוב את מה שנראה לי

שהבאג הגדול שלנו, שאנחנו נוטים להאשים את עצמנו גם במה שלא בשליטתנו ולא באשמתנו.

מה שעברת הציב אותך בנקודת התחלה מסויימת. כל מה שאתה בגלל מה שעברת - זו לא אשמתך ולא קשור אליך, זה בכלל לא אתה. זה המשימה שקיבלת.

אתה - זה מה שהצלחת להיות למרות נתוני הפתיחה שקיבלת. ועם נתוני פתיחה  כאלו, כל דבר - אבל כל דבר - ייחשב להצלחה.

ואני בטוח, בטוח, שבזה אתה מעל ומעבר.

ונראה לי, שלרב אלישיב יותר קל להיות צדיק שנה שלמה, מאשר לאחד מאיתנו להתקדם במשהו פעם אחת.

ולכן כל מילימטר שלנו חשוב ויקר.

מי אני שיחלוק  על הח"ח בכבודו ובעצמו אבל איך זה נראה לך להאשים את הבורא בכל הבלאגן שלנו? מה? הוא מפלצת?

וללכוד שמשתחרר. כן. האשמתי עצמי המון. היום אני כבר לא. אבל זה לא אומר שאני מאושר בזאת בלשון המעטה.
ו-כן! המעט שלנו חשוב המון בשמים!

מתנת היקר
מה שנותר לי להוסיף על דברי חברי..
אכן ה' שם בפניך התמודדות, היא שלך, אף אדם בעולם לא קיבל משימה קשה מנשוא כזו
ה' פתח בפניך דלת גילה לך את דרך הצעדים
דיברת קצת על פחדים בימים האחרונים.. מה שאתה אומר עכשיו זה אותו עניין..
בהתחלה זה מפחיד.. להסתכל על הטרגדיה מהילדות בעיניים.. לעמוד מולה ולהשלים איתה.. אין לי מושג עד כמה זה קשה אבל בטוחני שזה קשה מאד..
בדרך הצעדים מקבלים את הכלים לכך..
אין לי ספק שכשתעבור (ותעבור..) את המסוכה הזו תחווה שחרור עצום שלא ידעת מעולם!
בכל מקרה אנו איתך לאורך כל הדרך..
אוהבים

זה כל מה שרציתי...

חבר יקר,

בסוף הספר הגדול ישנו סיפור על אלכוהוליסטית שהגיעה למצבה בגלל סיפור חיים קשה מאוד. האבא היה אלכוהוליסט בעצמו והוא יום אחד קם והלך. האמא הותירה את הילדה המסכנה בבית סבה וסבתא ועברה לעיר אחרת.

התוצאה היתה כמובן שהיא גדלה מכורה עם שלל בעיות. היא היתה אצל פסיכולוגים שהסבירו לה שהכל זה תוצאה של מה שהיא עברה - לא ממש הועיל לה.

רק כשהיא הגיעה לתכנית היא למדה לחיות עם זה והבינה שההתמכרות זה תוצאה של איך שהיא הגיבה למציאות. אנחנו לא יכולים לשלוט במציאות אבל יש לנו בחירה איך להגיב לדברים.

מה שהיה בעברך הוא כואב ונורא, אבל כעת אתה צריך להחליט איך אתה מגיב לדברים. זה לא קל ובלתי אפשרי לעשות את זה לבד, אבל אני בטוח שאלוקים יכול לעשות את זה עבור מי שיבקש ממנו.

אין לי נסיון בדברים שכאלו - תודה לא-ל - אבל מהנסיון שלי, אלוקים עוזר לי בכל מקום בו אני מודה שאני חסר אונים ואני נותן לו את השליטה. לא בהכרח שהוא עוזר לי בדרך שנראית לי הטובה ביותר, אבל תמיד הוא עוזר.

למרות שלא חוויתי את הדברים כמוך, אני מכיר את 'הזכרונות', בחסד הבורא יש לי היום גם את 'השופרות' - לדבר, לכתוב כמו שעשית כאן, וב"ה יש לי גם את 'המלכויות' - להיות צמוד למלך.

לבקש מאשתך סליחה זהו רעיון טוב. ולהשאר ולכפר עוד יותר טוב. אני מאין שתוכל לעשות זאת בצורה יעילה כשתהיה נקי ומפוכח. תמשיך לצעוד, ובחסדו יתברך הדברים יתרחשו גם אצלך.

אצלי הדברים משתפרים.
בהצלחה.