ברוכים הבאים, אורח

קופצים רק מהקרקע?!?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: קופצים רק מהקרקע?!? 1144 צפיות

קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19177

  • אבי (מירושלים)
ידוע שבתהליך 12 הצעדים הצעד הראשון הוא חשוב מאוד, בלעדיו אין מצב להתקדם. דהיינו אנו צריכים להודות שאנחנו מכורים, שהתאווה השתלטה על חיינו ואיבדנו את ניהול החיים שלנו. כלומר אנחנו מודים בזה שהגענו ממש לקרקעית! ובלי זה שנודה שאנחנו נמצאים בקרקעית אנחנו לא נצליח להתקדם. לא נוכל לעשות את כל מה שיגידו לנו לעשות כדי להחלים, ורק ע"י ההבנה ש"הגעתי לקרקעית" אז אני יוכל לעלות.

ועכשיו אני מנסה קצת להבין. חז"ל אומרים במסכת אבות "איזהו חכם הלומד מכל האדם", דהיינו שהאדם החכם צריך לראות וללמוד מהניסיונות שהאחרים עוברים ונופלים בהם ולא להגיע לאותו מצב גרוע שהם הגיעו אלא לעצור את הניסיון והמעידה לפני שהם מגיעים אליו! דהיינו לא להגיע בכלל למצב שבו אני נמצא ב"קרקעית", וממילא גם לא להודות במצב שבו אני בקרקעית. וזה משהו שלכאורה לא מסתדר עם הצעד הראשון...

ואם תגידו לי - תשמע, תכל'ס אנחנו לא היינו חכמים והגיע מצב שבו אנו כבר בקרקעית ולכן מה שנותר לנו לעשות (לאחר שניסינו הרבה דרכים אחרות) זה פשוט לעשות את הצעד הראשון ולהיכנע... אבל זה גם לא נכון!! כיוון שלתאווה הזאת אין באמת קרקעית! ותמיד אפשר לרדת יותר ויותר ואף פעם לא להגיע לקרקעית... אז מי קבע שהגענו לקרקעית?

אנסה להסביר את שאלתי יותר בפרקטיקה... שיחקתי בעבר במשחק רשת מאוד מאוד ממכר ולא שמתי לב שאני פשוט משתקע בו הרבה מאוד ומתחיל להתמכר אליו. עד שבלילה אחד אני שיחקתי במשחק הזה עד השעה 6 בבוקר(!) וראיתי עד לאיזה מצב של התמכרות למשחק הגעתי אז פשוט לא נגעתי יותר במשחק הזה בחיי! זאת אומרת שרק בגלל שירדתי כ"כ הרבה אז הצלחתי לעלות...

אז למה אני צריך ליפול כ"כ עמוק כדי להצליח לעלות? ואם לא הייתי משחק עד 6 בבוקר אלא עד 3 בלילה, אז יתכן מאוד שלא הייתי יוצא מההתמכרות הזאת. למה אי אפשר פשוט לקחת את הדרך שחז"ל הציעו לנו ולצאת מהתאווה עוד לפני שהגעתי לקרקעית? וממילא לא נצטרך להגיע לצעד הראשון של הכניעה שהגעתי לקרקעית... (עוד נקודה למחשבה שאפשר לראות כאן זה שאני בעצם בוחר את הנקודה של הקרקעית ולא אף אחד אחר! אז אולי פשוט "נקבע" את הנקודה של הקרקעית יותר למטה ונתחיל לעלות במקום שאנו נמצאים עכשיו בלי הצעד הראשון של הכניעה, אלא אולי בדרך שהציעו חז"ל..)

אשמח לעזרה בהבנת הדברים. (וסליחה על האריכות זה פשוט מחשבות שרצו לי בראש...)

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19190

לאבי היקר
דרך הצעדים היא דרך קשה. לא מדובר פה על איזה סתם תוכנית לשיפור האישיות - קאוצ'ינג כזה או אחר.
אם לא ארגיש במלוא העוצמה את חוסר האונים שלי, לא אצליח לעמוד בדרך.
חוסר אונים איננו חולשה, זו המציאות.

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19191

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
לידידי היקר אבי לאחר דרישת שלומך הטוב
רציתי לשתף שגם אני התחבטתי באותו נושא רבות ושאלתי על כך את ר' סוד
וזה מה שהבנתי ממנו
שלהגיע לקרקעית יכול להיות מבחירה גמורה כל עוד שהשתכנענו בהבנה שכלית ע"י ניסיון שלנו\של אחרים שלבד איננו יכולים להחלץ מההתמכרות
אז יש באפשרותינו להגיע לקרקעית הריגשית ע"י התבוננות מעמיקה
כגון בכתיבת צעד הראשון שבו ראיתי והפנמתי עד איפה הידרדרתי והכרה ברורה שאיני ממשיך\חוזר לאותה נקודה לעולם 
או כמו שקרה לי ששמעתי את אחד החברים שמספר על תגובתה של אישתו לוידוי שלו  וכיוון שידעתי בשכל שאם חפץ חיים אני
אצטרך בשלב מסוים להצטרף לתוכנית
ולעבור את אותו תהליך
זה גרם לי לנחות על הקרקעית מיד

מקווה שהועלתי
מוישל'ה
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19192

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
שלום לך אבי, וברוך הבא, אאחל לך שתתמיד בשהייתך עימנו ושתקבל את מלוא התועלת שיש למקום הנפלא הזה להציע לך. ולשאלתך, כתבתי זאת לא פעם בעבר, כשמדברים על 'קרקעית' לא מתכוונים למעשה החולה, כי שם אין גבול, זו מהות מחלתינו, הרי אנו סובלים מחוסר סיפוק מתמיד, מה שהועיל וריגש אתמול כבר לא עושה לנו את זה היום...

'הקרקעית' שלימדו אותי שצריך להגיע אליה היא התחושה שאין לזה סוף, שאני לא מסוגל להפסיק לחפור בנסיון להגיע אל הקרקעית (תאמין לי, יצאתי מאוסטרליה... וזה לא הספיק) אם אני הייתי מסוגל לקבוע מהי הנקודה הנמוכה יותר וממנה לעלות לא הייתי זקוק לפורום הזה.

מהות המחלה שלי היא שאיבדתי שם שליטה, אני לא מסוגל לעצור, מה שמביא אותי אל המשחק אליו 'כמעט התמכרת', אחי, אם היית מקבל ממנו מה שקיבלתי מהתאווה לא היית עוצר. כי המחלה הזו במוח משכיחה בזמן אמת את החלק החושב ומפעילה את הבנאדם על אוטומט, רק מדחפים.

הכניעה בצעד הראשון היא דרכום של חז"ל(יש פוסט באתר בשם התוכנית - מכשיר שמיעה) אני כותב זאת מנסיון של 29 ימים חודשיים ושבע שנים. ומנסיונו של הספונסר שלי המפוכח כמעט עשרים שנה.  שים את ההגיון בצד כי זו מהות הצעד הראשון, הכניעה בפני אלוהי השכל וההגיון. אני באמצע לכתוב מאמר בשם 'לפטר את השכל', אפרסמו בל"נ.

לסיום. זכור, אנו פוגשים בקרקעית כשאנו מפסיקים לחפור. 
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19219

  • משה "חפץ-חיים"
אבי היקר!
שבוע טוב!
אכתוב לענ"ד את דעתי בעניין.

לכל אחד הקרקעית שלו,
אחד יכול להגיע לקרקעית כי קולט שזה הורס לו את הבית, ואחד ע"י שזה הורס לו את העולם הרוחני למרות שבבית הכול סבבה, ואחד כי זה הורס לו את הקשר עם הסביבה.

אתה מגיע לקרקעית- כשאתה קולט שאתה לא רוצה להמשיך את חייך כפי שהם מתנהלים, ואתה מוכן לעשות  כל מה שיידרש כדי לשנות מסלול.
המטרה: אם לא נגיע לקרקעית אזי בכל פעם שנתקף בתאווה נכנע לה, [במקום לה'] כי לא נרגיש שהכניעה היא רעל בשבילנו, [בלי להכליל: אני לפעמים רואה בפורום פוסטים של חברים שאתה רואה מתוך דבריהם שהם: או לא סבלו מספיק מהמחלה, או שהם סבלו והם עדיין לא הגיעו להכרה ש[i]אני לא יכול לחיות ככה יותר[/i]]

לכן גם החברים שעשו צעד ראשון, ואפילו חברים שמסרו את זה בקבוצה- צריכים להזכיר לעצמם את הדברים שלא יפוג רישומם, כי ברגע שאתה שוכח כמה היה רע במחלה, קל מאוד לשוב אליה.

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19261

  • אבי (מירושלים)
תודה רבה על התגובות חברים!

אבל משהו עדיין לא מסתדר לי טוב בראש... אתם אומרים שהקרקעית היא בעצם המקום שאני מודה ואומר לעצמי שאין לתאווה סוף ואני לא מסוגל לעצור את השימוש בה.
אבל רגע,, מתי מגיע השלב שאני מודה בזה? רק אחרי נפילה באמת חזקה שעוררה אותי להודות בדבר הזה! כי אם לא כך אז מה היה ההבדל בין היום שאני מודה לבין לפני זה שעדיין לא הודיתי? כנראה בגלל שנפלתי עכשיו באמת חזק... (ואני לא מדבר רק מבחינת החטא שעשיתי משהו יותר חמור מאשר אז. אלא אפילו אם אני החלטתי בלב שלם שאני מפסיק (ואולי נשבעתי על זה) ואני לא הצלחתי להפסיק, זה נקרא נפילה יותר חזקה משאר הנפילות..) ורק "בזכות" אותה נפילה חזקה התעוררתי להודות שאני בקרקעית, שאני לא מסוגל יותר להמשיך לחיות כך ושאני לא יכול להפסיק את השימוש בתאווה.  (הדבר מסתדר גם עם הדוגמה שנתתי בהתחלה לגבי משחק המחשב... רק אחרי שהייתי עד 6 בבוקר צמוד למחשב קלטתי שאני לא יכול לעצור את עצמי (=שהגעתי לקרקעית) ובלעדי זה, לא יודע אם הייתי מפסיק...)

ואז השאלה חוזרת שוב; כך חייבת להיות הדרך של החחלמה? רק מנפילה חזקה אפשר להתרומם? למה אי אפשר בדרך אחרת? (בדרך שחז"ל אמרו לנו - "איזהו חכם הלומד מכל אדם", לקום לפני שמגיעות הנפילות החזקות...)

אשמח לבירור העניין... תודה לכם!

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19262

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
נפילה לקרקעית לא חייבת להיות רק מנפילה מציאותית
אלא אפשרית ע"י חשבון הנפש נוקב של נפילות עברו המביא להבנה ולהרגשה שהגעת לתחתית שלך.
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19278

  • אבי (מירושלים)

נפילה לקרקעית לא חייבת להיות רק מנפילה מציאותית
אלא אפשרית ע"י חשבון הנפש נוקב של נפילות עברו המביא להבנה ולהרגשה שהגעת לתחתית שלך.

תודה...
אני אכן מסכים עם דבריך ואפילו הזכרתי זאת בעצמי בהודעה הקודמת (בסוגריים) - שהגעה לנפילה יותר חזקה היא לא רק ע"י עשיית חטא יותר חמור...

בכל אופן, לא כ"כ הבנתי איך זה עונה על השאלה ששאלתי..
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19285

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
אנסה לענות מנסיוני, הספונסר שלי לימד אותי שחלק 'מכובד' מהמחלה שלנו זה לחשוב שאיננו חולים, כשאני שומע על מישהו שקרה לו משהו, או שעשה משהו, האינסטינקט שלי הוא לומר שאצלי זה אחרת, שמה שנכון לגביו יהיה שונה במהות לגבי, כי...

כי המחלה הזו שוכנת בראש, היא מעוותת את ההגיון, אנחנו נתווכח גם עם המציאות, זו העובדה. רק ל'פטיש בראש' יש סיכוי לחדור אלינו וגם, לזמן מוגבל, כי מהר מאוד נמצא את ההסבר 'הנכון' למה זה התרחש כפי שהתרחש. ולמה בפעם הבאה הדברים יקרו אחרת לגמרי.

מהות חוסר השפיות היא - עשיית אותה הפעולה והציפיה לתוצאה שונה, בכל פעם.

כאב גדול נוסף בסיפור הזה הוא בגלל, שכשאנחנו בתוכך המחלה איננו יודעים שאנו פועלים כחולים, לנו העיוות נדמה כדבר ההגיוני ביותר שיש... זו אחת הסיבות שכדאי לנו להיות ליד אנשים כמונו, הם יכולים לזהות את 'המצב' שלנו מהר וחד יותר מכל אדם אחר.

אקווה שהפעם התשובה סיפקה אותך, אם לא, אולי אני 'במצב'...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: קופצים רק מהקרקע?!? לפני 11 שנים, 5 חודשים #19298

  • yomtov1
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 26
שלום לאבי ולכל המשיבים,

יכול להיות שאני לא מבין נכון אבל השאלה שלך אבי, יוצאת מנקודת הנחה, לדעתי שגויה.  כפי שהבנתי הצעד הראשון בספר הלבן: אני צריך להודות בחוסר אונים שלי מול התאווה ולא בזה שהגעתי לקרקעית.

כלומר אני לא חושב שצריך  להגיע לאיזושהי קרקעית כדי להודות שאני חסר אונים מול התאווה. כך לפחות הדברים אצלי.

יש לי עוד הרבה לאן לרדת, אני רואה את זה, אבל כבר עכשיו לא טוב לי , ואני מרגיש שלבד אני לא יכול לצאת מזה.

מה שכן, מי שהגיע לאיזושהי קרקעית (אישית או לא) יש סיכוי טוב שזה יביא אותו להודאה בחוסר אונים וידרבן אותו להתחיל בריפוי

אולי אפילו יביא אותו אוטומטית לצעד הראשון
לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך (ישעיה מב ז)
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.48 שניות

Are you sure?

כן