שמחתי לקרוא אותו. דרכו הבנתי מדוע הפסקתי להשתתף באופן פעיל יותר בפורום, אחרי חודשיים-שלושה של התכתבות די רציפה בקיץ. מבחינה אישית, אולי קשה היה עלי ההתעסקות התמידית שסחפה אותי. החברים כאן הם מדהימים, אך היה לי קשה עם זה משום מה. כמו שאמרתי כשעזבתי, זוהי הפסקה ויכול מאד להיות שאחזור להשתתף בדיונים כאן, כיון שהם חשובים.
אני עדיין קורא את המייל היומי מדי פעם, והוא עוזר. אני הולך בדרך הכניעה והויתור, ומתפלל על כך כל יום כששתי מילים עומדות מול עיני - "רק להיום". אני למדתי וממשיך ללמוד מהפורום הזה דרכי התמודדות חדשים לגמרי, דברים המשיבים את הנפש, ועל כך תודתי לכם נתונה, לכל העוסקים במלאכת קודש זו.
בעקבות המייל הנ"ל, שבו הוזכרו המאות שעברו בפורום ומתי המספר שנותרו, הרגשתי את הצורך לכתוב - לא שאני עדיין פה, אלא תודה שאתם פה.
שתהיה שבת שלום ושלווה לכל הבריאה.
