בחסד ה' לא מובן בכלל חגגתי אתמול את ה90!
אני עדיין רק בתחילת דרכי ורק לפני יומיים קיבלתי ספונסר, אבל ה90 יום הם בהחלט חסד גדול שאני לא יכול להסביר
איך ולמה זה קרה... מסרתי לה' את התאווה וזה פשוט עבד כמה שזה נשמע מוזר ולא אמיתי...
עד לפני שלושה חודשים הייתי נופל קבוע כל יום ולפעמים מספר פעמים ביום, והנה ה' זיכה אותי להגיע לתוכנית ולאתר הנפלא!
תודה רבה לכולכם! לא הייתי מצליח להגיע לפה בלעדיכם...
עכשיוו אני צריך לזכור לא להיות בשאננות ולשמור מכל משמר ולא לתת לאף מחשבה\ראייה להתגנב פנימה
ולהמשיך במלוא המרץ עם התוכנית.

נ.ב.
אתמול שיתפתי את ההורים שלי באמת בבעיה שלי.(מעבר לכך שיש לי קושי, אלא שיש לי התמכרות ותוכנית שלמה...)
זה היה נורא קשה ומצד שני גם מאוד משחרר ברגע שסיימתי. ההורים שאלו אותי כל הזמן עם מי אני מדבר(הקבוצות הטלפוניות)
ולמה אני כל כך הרבה זמן על המחשב... וב"ה הם קיבלו את זה מאוד ברוגע ורק נתנו לי את התמיכה שאפשר לבקש.
תודה לך ה' על ההורים הנפלאים שנתת לי!

כל הכבוד.
אותי ריגשה בעיקר העובדה ששיתפת את ההורים. זה מדהים. האומץ שלך לעמוד ולהכיר בבעיה ולתת לה לשם בתוך המשפחה.
הלוואי ובגילך הייתי יכול לעשות את אותו הדבר.
חזק ואמץ
נתן

כן אני יכול, אשריך! לא מובן מאליו. איזה יופי שאתה זוכר מהיכן באת, לימדו אותי שמי שזוכר מנין בא יודע  להיכן ללכת.

אותי  ריגשו ההורים שלך, הצורה שאתה אומר שהם קיבלו את זה מוכיחה שהם אנשים מיוחדים. ויש להם ילד מיוחד.

חזק ואמץ.

בס"ד
לכן אני יכול המדהים!
יישר כח
על ה"סיום" של ה90 (דרך אגב איך חגגת? שמפניה? וודקה? וויסקי? או סתם יין?... )
גם על הפתיחות הנפלאה...
עלה והצלח...

תודה רבה לכולכם על התגובות המחממות לב!