ברוכים הבאים, אורח

אופס, תאווה? לא תודה!
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: אופס, תאווה? לא תודה! 1283 צפיות

אופס, תאווה? לא תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17605

בחסדי שמיים אני מכיר את התכנית כמעט 8 חדשים. תמיד ידעתי שאני משועבד לתאווה עד העצם. ותמיד גם הרגשתי שאין ממש סיכוי שאשתחרר ממנה. כמו הרצון שלי להשתחרר כך גם היה היאוש. הבנתי שזה פשוט בלתי אפשרי אז המשכתי לחיות עם זה איך שהו.

בזמן האחרון אני מגלה משהו נפלא. מרוב שהייתי שתוי כל הזמן, היו פעמים שלא חשבתי על טיבה של התאווה. רציתי אמנם מאד לא להתאוות בצורה שלילית. אך חשבתי שהתאווה בצורה מותרת היא בסדר. כמובן שהיה לי ידוע כל הזמן על הצורך לקדש את עצמי במותר וכדברי הרמב"ן בפרשת קדושים שלא להיות "נבל ברשות התורה" אך כל זה היה נראה כמותרות רוחניות ולא משהו שמחייב אותי בעצם. 

ככל שאני זוכה להרגיש את טעם ההחלמה מיום ליום, אני מגלה כי אין לי שום אפשרות ללגום מהתאווה. למרבה האבסורד, אם לאדם רגיל יש אולי אפשרות להינות מהתאווה בצורה מותרת. אצלי זה פשוט לא שייך. כל נסיון ללגום אפילו מעט בצורה מותרת פותח פתח לתאווה להכנס ישירות אל העורק הראשי שלי. פעם עוד ניסיתי לשכנע את עצמי שזה בסדר ואין כל בעיה בכך. היום אני מרגיש כיצד כל הנורות נדלקות ברגע שאני מרשה לעצמי "רק" לחשוב על הנאה "מותרת". 

פתאום ברור לי הקשר הישיר בין רצון לצריכת תאווה עם אשתי גם בצורה מותרת. לבין הקושי להזהר מ"לגימה שניה" ברחוב. ברגע שהרשיתי לתאווה להכנס לתוכי היא כבר דורשת עוד... ואני יודע מצויין להיכן העוד הזה יכול להגיע.

אז אין לי שום ברירה, אלא לעבוד על עצמי שלא לנקוט שום יוזמה מול התאווה. היא לא פרטנרית למשא ומתן. השמחה וההרגשה שבשחרור ממנה, עולה על מחיר ההנאה איתה. אני חייב לבדוק את עצמי כל הזמן באמת, האם אני מנסה ל"השתמש" בתאווה במסווה של צורך חשוב, דאגה אמיתית, או משהו דומה. ולדעת לברוח, כן, פשוט לברוח מכל מניע של תאווה.

זה לא קל, במיוחד למי שמצווה ותאווה שמשו אצלו תמיד בערבוביה, אבל  אם אני אמיתי עם עצמי יש לי את המדד להגיש מאיפה כל דבר מגיע בפנימיות.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17606

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
אדם יקר, איזה יופי. קורה לך משהו טוב. והוא טוב לכל מי שמכיר אותך או קורא את מה שאתה כותב. עד לא מזמן כפי שכתבת היה לך קשה לקבל את מה שרשמת. אשריך.

ולגופם של דברים, זה בדיוק מה שהתאווה עושה גם לי, משבשת לי את היכולת לחשוב נכון, המציאות נראית לי שונה. כמכור אין לי ברירה, אלא להימנע באופן מוחלט מהתאווה.

שנמשיך יחד.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17612

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
לאדם יסודו היקר!
מקנא בך!
סוד הכניעה כתב משהו דומה לא מזמן
אך ההרגשה שלי שיש לי עוד דרך ארוכה להגיע לזה... :-\
לקדש עצמי במותר לי
אפשר אולי באוכל
בשינה
בתענוגות כאלה ואחרים
אבל כאן... :-\
עוד ארוכה הדרך אל האושר!
אך בהחלט מקבל את הדברים הנכונים
ובעזרת ה' מקווה להגיע לשם יום אחד...
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17614

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
חזק ביותר. יישר כח על הדברים.

חשוב לי לקרוא דברים כאלו כדי לדעת שאני לא המטורף היחיד. בפרט שישנם חברים מכורים שבאיזה שהוא אופן לא מובן הצליחו להפריד בין התאווה "בחוץ" לבין החיים בפנים. אצלי זה היה אחרת (פוסט על כך אכתוב בעז"ה בקרוב), כאשר אור וחושך משמשים בעירבוביה (מה קורה כאשר מערבים מעט צבע שחור בהרבה צבע לבן? די ברור, הכל נהיה אפור מגעיל).

אחר כך כאשר הגעתי להחלמה שמעתי חבר שאומר שצריך להוציא את התאווה מהחיים באופן סופי והיה נראה לי שהוא קצת דפוק (או אולי הרבה דפוק). היום אני משתדל לחיות כך, ועושה לי טוב לקרוא ולשמוע חברים נוספים שמבינים את הצורך בכך.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17632

  • בחסד אלוקים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • בחסדו ובעזרתו של אלוקים אני נכון, רק להיום
  • הודעות: 68
שלום לאדם יסודו.

דבריך מרגשים. התחברתי מאוד לדברים שכתבת והזדהיתי איתם.

בחסד אלוקים הגעתי לתוכנית לפני מספר שנים, ואני זוכר שבתחילה לא יכולתי לוותר על דבר מהתאווה.

הייתי עבד שלה, והזמן הכי רב שבו יכולתי להישאר נקי היה שבוע.

ואז, כשהתחלתי לעלות על דרך באסירות תודה, נכנעתי לעוד ועוד דברים הקשורים לתאווה, וחיי הלכו והשתפרו, ועדיין משתפרים.

אולם, אני רוצה לשתף, שקיים בעיקר תחום אחד שבו מחלת ההתמכרות שלי מספרת לי סיפור-העיניים.

נכון, אני אמנם נקי תקופה מסוימת, אך בגלל שאני מחפש דרך העיניים, בעיקר בתקופה האחרונה, אני לא יכול לומר שאני מפוכח.

וזה מה שכואב לי מאוד, מרוב כאב שיש לי על כך בכיתי, כי אני יודע מה זה באמת להיות נקי ומפוכח.
אך, אני גם מבקש מאלוקים אוהב שיעזור לי לא להלקות את עצמי, ולהפנים שאם אני רוצה לחיות היום ביום מאושר, משוחרר, ומחובר, עליי  להימנע מהפעם הראשונה/מבט שני בפעם הראשונה, וכמו שאמרת: מחיר ההנאה מהשחרור עולה על מחיר ההנאה עם התאווה.

אוהבים!

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17633

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
חבר חדש אך וותיק,

כל פעם שמגיע לכאן חבר וותיק שנמצא כבר שנים בתכנית - זה מרגש אותי.

זכיתי להגיע לתכנית לפני 290 ימים ומאז חסד אלוקים שומר אותי, כל יום רק להיום. אינני מקנא במי שהגיע לפניי וגם לא מרחם על מי שהגיע אחריי. ברור לי שאלוקים מביא כל אחד ברגע הנכון עבורו. יחד עם זה, אני שמח מאוד לקרוא דברים של חברים וותיקים וללמוד מהנסיון שלהם. אנא תישאר עימנו ותשתף אותנו.

תודה חבר,
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 7 חודשים #17658

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
מדהים!
מקנא בכם... :-\
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: אופס, תאווה? לא, תודה! לפני 11 שנים, 6 חודשים #17678

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
כוונתי ל"קנאת סופרים"
כלומר שהייתי רוצה להיות שם...
שואף להיות שם...
אך מכיר את מקומי והיכן נמצא כיום... :-\
מתפלל לצאת משם ולהתקרב עוד לה'...
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.50 שניות

Are you sure?

כן