ברוכים הבאים, אורח

רצונך ייעשה ולא רצוני
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: רצונך ייעשה ולא רצוני 869 צפיות

רצונך ייעשה ולא רצוני לפני 11 שנים, 7 חודשים #16830

הנושא ב "ה" הידיעה הנדון כאן כמעט כל הזמן בצורה זו או אחרת. הוא כיצד להתמודד עם המשמעות המוסרית של מעשינו. הוא טעון במיוחד אצלנו כאנשים שומרי תורה ומצוות. אנחנו נושאים על גבנו שנים של צלקות רוחניות ונפשיות קשות, של משך הזמן בו לא הצלחנו למצוא מזור ותרופה למחלתנו (כן, מחלה!) 

באופן אישי, עד לרגע זה ממש, יש בי עדיין התמרדות כנגד הקביעה שאני חולה ולא חוטא. אבל תהילה לבורא עולם המלווה אותי בצורה שאינה מובנת מאליה, אני יודע יותר ויותר כי מחשבות בסגנון חטא, מקורם טמון עמוק בשרשי מחלתי. לפעמים דרוש לי יותר זמן כדי ללבן את הדברים לעומק ולהבין מה המניע שמוביל אותי לשברון לב ועצבות. אך גם בזמנים אלו קול פנימי שפוי דואג להזכיר לי את שהתאווה מנסה להשכיח. את המחלה. 

אינני פסיכולוג, וודאי לא של עצמי, כי הרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל ציפור קטנה לוחשת לי בכל עת, שאם אכן אני חוטא ולא חולה, כי אז אינני מכור, הבחירה להפסיק את התאווה היא בידי. או אז הרי אין לי כל צורך להשתמש בתכנית, לא להתוודות בכל פעם ולא לשתף את הספונסר בכל חוסר אונים. ובכלל להשתחרר מתלותה המעיקה של התלות (שנים רבות הרי הייתי לבד, אני עם סודותי ועם תאוותי. כל האישיות שלי הרי מתקוממת נואשות נגד שיתוף אישי כל כך) מכאן הדרך לרגע שאחרי הנפילה הרי כה מהירה...

מבחינתי יש לי צורך יומי קבוע לעבוד על הצעד הראשון, זה לא מובן מאליו. אני צריך לשכנע את עצמי כל הזמן שאבדה לי השליטה על חיי ושאני חסר אונים. בעצם כשאני חסר אונים באמת זה קצת יותר קל, אז אני אכן מרגיש איך כל הווייתי משוועת לחיבור של שיתוף הדדי, העוזר כטל תחיה. אחרי השיתוף החוויה כה גדולה ומרגשת שאין כל צורך להסביר את נחיצותה. הבעיה היא בדרך כלל בזמני ביניים. בזמן בו עדיין לא פגה השפעת השיתוף האחרון, ועדיין לא הגיע חוסר האונים המובהק. 

אני ממש שונא להיות חסר אונים מול התאווה, ובכלל. אבל מצאתי בחוסר האונים גם נקודת אור קטנה בתוך מחשכי המחלה (כן, מחלה!). רוב הנפילות שלי לא היו בשעת חוסר אונים. הם היו בעתות שמחה ובעתות שלווה, בכעס וברצון, ובעצם מתי לא? היום אני יודע שהמנוע המפעיל את התאווה הוא חוסר האונים. הם מצבי קושי הקשורים לאלף ואחת סיבות. כעסים למיניהם, פחדים, טינות ועוד, גם אם את התאווה אין בידי לנצח בשעת מבחן, אני כן יכול לנטרל את זירת המטענים המפעילה אותה. למסור את חוסר האונים ולשתף אחרים בו, שומט את המצע תחת שיחי התאווה. 

כל מצב בעייתי שכזה הוא נורת אזהרה הדורשת פתרון. אפשר לנהוג ברכב כאשר נדלקת נורת אזהרה. לא תמיד זה אומר שהרכב ייעצר. פעם זה חוסר בשמן ופעם במים. פעם זה בכלל מראה על מערכת הזרקת הדלק הדורשת תיקון. מי שבוחר להתעלם מנורות האזהרה ולהמשיך ליסוע כמו כלום לא קרה, יעבור אולי כמה עשרות או מאות קילומטרים. אבל בסוף המכה תהיה כואבת במיוחד. אם רק היה פותר כל בעיה בזמנה עם המאמץ הדרוש לה, כי אז הייתה נחסכת ממנו עגמת הנפש הגדולה לאין ערוך.

וכאן אני מוצא משמעות נוספת לתפילה "רצונך ייעשה ולא רצוני" חוץ מהמשמעות הרוחנית של קבלת הדברים שאיני יכול לשנותם בשלווה. יש כאן מימד של  כפיית רצונותי החולים לרצון הנכון והחשוב באמת עבורי. אם בזמן חוסר אונים הרצון החולה דורש לא לשתף אחרים בבעיותי, חשוב עבורי להתגבר ולשתף. אם רצוני החולה זועק בתוכי על חוסר האונים שבתלות ההדדית בספונסר. חשוב עבורי באמת לא להתפתות אליו ולהתגבר על האגו והרצון לשליטה מוחלטת בחיי בלי לערב אחרים בהם. (הו, כמה שלטתי בחיי שנים רבות בלי שיתוף אחרים)

וכן, יש בי הרבה מלחמות לא פשוטות בתחומים אלו. אבל אני חייב, פשוט חייב, לחזור ולהזכיר לעצמי כל פעם שזו שאלה של להיות או לא להיות. כניעה על כל החיים!
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: רצונך ייעשה ולא רצוני לפני 11 שנים, 7 חודשים #16838

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
אדם יסודו - אכן דברים נכונים.

תמיד שאני חושב כל כך שאני חולה ולא חוטא, אז השאלה שמייד עולה לי היא: "עד כמה?":
האם כשאני לא קם בבוקר לתפילה, או שפתאום אין לי חשק (אפילו באמצע היום) ללכת להתפלל במניין זה בגלל שאני חוטא או בגלל שגם לכאן הגיעה מחלתי?
האם כשאני משקר, מרמה או גוזל זה בגלל שאני חוטא שגם בזה אני חולה?

כשאני מנסה לענות על שאלות אלו אני מוצא את עצמי הרבה פעמים עוד יותר מתבלבל.
כי נכון כשאחקור את "חטאי" ואבין מהם שורשיהם, אדע לענות על שאלות אלו, אך הרבה פעמים מחלתי שולחת זרועות גם בתחומים אחרים שלא לה.
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

בעניין: רצונך ייעשה ולא רצוני לפני 11 שנים, 7 חודשים #16850

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
תודה חברים, נושא חשוב מאין כמותו.

אדם יקירי, כפי ששוחחנו בטלפון (וכפי שאתה כותב) יתכן שיש נקודות יותר אפורות בכל הנושא הזה של חוטא חולה, אבל אחרי הכל יש לנו כלל ברור שאומר שכל מה שיחזיר אותי למחלה - הוא רע, גם אם הוא נראה מאוד יפה וחרדי. זאת הסיבה בגללה אני מעדיף לא להיכנס לנושא הזה (ולהותיר אותו לאסירותדה שכתב עליו בהרחבה וכן לשאר החברים שמעונינים לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה), ואילו אני מתמקד בשאלה פשוטה: האם זה עוזר לי להחלים או שזה מפריע לי?

אכן, ראש השנה הפעם לא היה מרגש כבעבר, הרבה פחות דמעות ושבועות והתעוררות, אבל הוא הגיע אחרי תשעה חודשי נקיות. ומה היה שנה שעברה? עברתי חוויה עילאית אבל כמה ימים אחר כך התרסקתי לקרקעית. אז גם מבחינה דתית נטו - זה לא היה שווה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: רצונך ייעשה ולא רצוני לפני 11 שנים, 7 חודשים #16852

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
סוד היקר,

נראה לי שאחרי שסיכמת את הדברים  - הת"א הזה לא כ"כ לוהט.
מה שיחזיר אותי למחלה - רע.
מה שיתרום להחלמתי - טוב.

אדם יסודו-
נראה לי שעם מאושפז בבית חולים לא מדקדקים אם הוא מתפלל במניין של הבית חולים הוא שהוא מתפלל יחיד בחדרו.
אני חושב שהמחלה שלי השתלטה עלי בצורה כזו שנהייתי יותר גרוע מהמאושפז שיכול לרדת לבית כנסת של הבית חולים אך לא ידקדקו איתו אם הוא יתפלל יחידי.
אני לא נכנס לשאלה הזו בכלל אם זה מתחבולות הייצר או מתחבולות המחלה.
אני רק יודע שאני חולה ולא טוב לי להתעסק בשאלה אם קמתי היום מאוחר והתפללתי יחיד או שבכלל לא התפללתי היום, האם זה מהייצר או מהמחלה.
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

בעניין: רצונך ייעשה ולא רצוני לפני 11 שנים, 7 חודשים #16861

אני לא יודע מה האמת.
אני יודע שהמחלה גורמת לי להסתכלות שלילית על עצמי. הסתכלות דקדקנית.
שנים שאני בוחן את עצמי בזכוכית מגדלת ובוחן כל פגם וכל דבר שאפשר לפרשו כפגם, ומלקה את עצמי על כך.
אם חלק מתהליך ההחלמה זה "לוותר" לעצמי. לקבל את עצמי כפי שאני, אז גם אם נכשלתי כתוצאה מהיצר הרע ולא כתוצאה מהתאווה, אני אשתדל לסלוח לעצמי, להבין שזו מדרגתי כרגע. אני אדם. לא מושלם. ואני לפעמים נופל גם מול היצר הרע. אני כמובן אשתדל לעלות ולתקן, אבל כבר לא לייסר את עצמי על מה שאני. (אחרי שנים רבות של ייסורים עצמיים, אולי צריך קצת 'תשובת המשקל' - לפרגן לעצמי)

הבהרה: הדברים הכתובים לעיל אינם משקפים את מחשבותי/הרגשתי כעת, אלא את מה שאני מקווה ורוצה להרגיש ולחשוב. בינתיים אני עדיין מייסר את עצמי על כל דבר.
חוסר אונים איננו חולשה, זו המציאות.

בעניין: רצונך ייעשה ולא רצוני לפני 11 שנים, 7 חודשים #16862

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
בשביל זה יש ספונסר !!!
(אין שמחה כהתרת הספיקות !)
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.43 שניות

Are you sure?

כן