היום ישבתי מול המחשב והחלטתי "לנסות" מה יקרה אם אכניס כמה מילים קצת בעייתיות ל"גוגל". האם זה יחסם או לא יחסם? מיד אמרתי לעצמי "עזוב שטויות, בסוף אתה עוד תתחרט ע"כ" וכך, תוך כדי מחשבה של "אל תעשה את זה לעצמך" הכנסתי וראיתי. עברתי על תוצאה א', התוצאות בנושא. לא אלאה אתכם בפרטים איך שאני מזהיר את עצמי חזור והזהר "ברח מפה כמו מאש. זה יותר מסוכן משריפה" תוך כדי גלישה עד שהגעתי לעמוד עם תמונה.
לזאת כבר לא הייתי מוכן. זה כבר היה יותר מדי בשבילי. בלי לעמוד לבדוק איזה תמונה זאת (גבר? אשה? צנוע\ה?) לחצתי על "יציאה" וברחתי משם בתחושה מבואסת. לא רציתי להתקשר לאסירות תודה! מה אני יגיד? נקי שעה וחצי? על מה בדיוק אני יודה? מה עשיתי לעצמי? למה עשיתי זאת לעצמי?אבל בסופו של דבר כן התקשרתי. ואני כן מודה שלא דשדשתי בבוץ הרבה זמן. שלא נשארתי רק "לבדוק" איזו דמות צצה ממולי על המסך. והעיקר שזה נעצר בזה ולמרות התאווה (והקישוי) זה לא הסתיים בזרע לבטלה. רק בזכות החברים והקבוצה והאתר זה נעצר שם ולא התפתח מעבר לכך כמו תמיד.

הנה אני שהייתי בטוח ש"גמרתי עם זה. נכנסתי להחלמה" פתאום הולך לחפש דברים שכאלו. ודווקא שבוע לפני יום הדין. דווקא אחרי שעברתי רוב אלול בצורה יותר מרוממת משנים עברו. דווקא אחרי שהתחלתי סליחות. מה קורה איתי? אפה אני? נכון אני מכור אבל אני כבר בהחלמה ו"לא אבדה השליטה על חיי!" ויש לי על כך אלפי הוכחות. אז עכשיו אני יודע שכן אבדה שליטה על חיי. וכל ההוכחות לא שוות את הנייר עליהם הם כתובות.
לא נותר לי אלא לקחת את התכנית בצורה יותר רצינית, לקחת ספונסור ולהתחיל לצעוד, אבל לא עכשיו, אולי יותר מאוחר. אולי שבוע הבא. אולי שנה הבאה. בהזדמנות אחרת. עכשיו אין לי כח. אין לי חשק. אני מדי מבואס.
ואני יודע, אגב, שאם פוג תחושת הביאוס תפוג הצורך הדחוף בספונסור. אז אולי כדאי כן לקחת ספונסור דווקא עכשיו? הא? מה אתם אומרים?

וואוו איזו פתיחות!!

דבר ראשון אתה לא אמור להכנס לדיכאון בגלל חודש אלול וכו' מכור נשאר מכור גם ביום כיפור וגם בשמחת תורה!...

דבר שני, אני לא מבין בכלל מה השאלה, דחוף קח ספונסר!! דחוף!!! לפני שתחשוב ש'סה"כ זה היה בסדר'... מכיר את זה ממני טוב מאד!!

ואם כבר נפתחת גם אני יפתח קצת שעכשיו אני מול המחשב הרבה זמן והתאווה התחילה קצת לפעול עם כמה קטעים 'לא בעייתים', אבל הבנתי לאיפה זה חותר, ועם כל הקושי לעצור החלטתי להכנס לפורום לראות אם יש חדש, והנה הפוסט שלך...

אשריך! רצית להתחזק ויצאת מחזק!...

אני מסכים עם דבוק בהשם, צריך דחוף ספונסר כי עכשיו אתה טיפה יותר מחוזק אולי ולכן היצר אומר לך למה צריך עכשיו ספונסר?! אנחנו בסדר גמור מחוזקים וכו'... אז אפשר לדחות את זה ועוד יומיים לתקוף עם כל הכוחות נגדך ואתה תהיה במצב לא פשוט

בקיצור, עדיף להקדים תרופה למכה בייחוד במצב שלנו

תודה על הכנות.
אכן, היינו חולים ונשאר חולים, לעולם נרצה את זה, ואך ורק להיום יש לנו פיתרון, לשתף חברים ולהודות בחוסר אונים, שזה בדיוק מה שעשית.

מזדהה איתך

קרה גם לי כמה פעמים.

בס"ד
צדיק אמיתי!
מכיר את כל ההוכחות... :-\
אפשר למצוא אותם באתר הזה תחת השם מיאני (באנגלית... כדי לטשטש עקבות... 8) כנראה זה מישהו ממש חזק בקרימנולוגיה... )
אבל יום אחד חייבים לעמוד מול המראה להביט נכוחה ולומר את האמת
כי הפעם אתה מכיר את זה שעומד מולך וגם ממש יודע מה בליבו... :-\
והאמת היא ש"נשבעתי" לעצמי אלף פעמים שלא אגע בזבל הזה יותר...
אבל כל פעם שרק חשבתי שיש אפשרות להציץ ... :-\


כשהבנתי את זה ...זה מה שקרה לי ...פשוט
    :'(  :'(  :'(  :'(  :'(  :'(

  בכיתי... ובכיתי... ובכיתי
אבל אז אמרתי "ת'שמע חבוב אתה יכול לבכות כמה שאתה רוצה אבל אם תרצה להחלים ...

אז תפסיק לעבוד על עצמך ותתחיל לעבוד!!!

תודה צדיק , חשוב לא התבוסס בהלקאה עצמית, התוכנית לימדה אותי לפעול מבלי לחשוב, אם יש ספק אין ספק. זוז, אל תכתוב. כי נקודת ההנחה היא, שכן, אצליח. בתחילה זה יחסם ואז אמצא משהו שלא. כך היה וכך יהיה לעולם. (בדיוק כמו שאין הגנה מוחלטת בפני מתאבד שמוכן למות כדי להרוג) ואז לשאול את עצמי בכנות, עכשיו מה אתה רוצה? להצליח למצוא מילים ותמונות, או לחיות?!

בהצלחה.

בס"ד

בואנה אסיר תודה אני לקחתי את מה שכתבת ושלחתי לעצמי באימייל בשביל שיהיה לי זה פשוט אדיר כל מה שכבת ומשפט המחץ אם יש ספק אין ספק ענק כל מה שכתוב בקטע הקטן הזה פשוט מדהים תודה רבה לך!

ראשית כל תודה רבה לכל המגיבים. אכן מורגשת האיכפתיות.

דבוק בה' אתה אכן דבוק בה'. ידוע לי שאין סיבה לערב את אלול במחלה הארורה אבל הסיבה שהזכרתי זאת למרות ידיעתי שזה לא קשור לנושא הינה פשוטה. עד היום תקופה זו היוותה "תקופת השיא" מבחינת המחלה ומאד קיוויתי שהשנה שזכיתי להכיר מקום זה זה יהיה שונה.  והנה סוף סוף הגיע סליחות ו"עד עכשיו הכל בסדר" אך התבדתי. המחלה הארורה הזאת הינה ערמומית ביותר. הייתי בטוח שסוף סוף יכולתי לה ונרגעתי מעט והנה היא שבה ומכה במלא העוצמה. במלא הכח.

טהר ליבנו. לבך אכן טהור. גם אני מצטרף לדבריך. אני מבין שצריך ספונסור דחוף. אוי איך שהמחלה חוגגת. בדיוק עכשיו היא מציעה לי" אולי בכל זאת ניתן לזה "צ'אנס אחרון" בלי הספונסור?

אסיר תודה. אני אכן אסיר תודה לך על כל העזרה שאתה מגיש מאחורי הקלעים (ומלפניהם) הן בקבוצה המחזקת בערב והן פה בפורום. מה שכתבתי לטהר לבנו בטל ומבוטל לנוכח המשפט החזק שאם "יש ספק" אז "אין ספק". רק צריך עוד קצת אומץ.

צדיק גמור לפני שבועיים וחצי קפצתי למים זאת אומרת ביקשתי ספונסר, קיבלתי, ומיד יצרתי איתו קשר. ידעתי שאם אני מחכה עם זה, זה לא יקרה.
אחרי שהתקשרתי אליו פעם ראשונה עברו כמה ימים שכבר לא התחשק לי בכלל להתחיל לעבוד ולא להתקשר אליו ואז הכרחתי את עצמי להתקשר ולספר לו את זה.
היום ברוך ד' זה הפך לכמעט טבעי לחלוטין להרים אליו טלפון ולדבר איתו.
אני מאוד ממליץ לך להתחיל ומאחל לך המון הצלחה.

תודה. זה לא משפט שלי. זו התוכנית.  - זהו תמצות של האמור בעמודים 72 - 74 בספר הגדול.