ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: ומה יקרה אם?... 1446 צפיות

ומה יקרה אם?... לפני 9 שנים #15825

לכל אחד מאתנו יש את הפחדים שלו. יש את הפחד ממצבים שונים ומשונים. מחלות, פרנסה, חברה, ועוד ועוד. הפחדים כפי שנוכחתי להבין, יושבים לי ממש בבסיס האישיות, ומתמרנים אותי לכל כיוון כמעט. אני מונע מהם בחיי היום יום, פועל לפיהם במודע, ובתת מודע. הם ככל הנראה הכח הכי גדול ממני שמשפיע על חיי. זו הסיבה שאני חייב למצוא כוח גדול מהם כדי שיכניע גם אותם.

אל רשימת הפחדים המאיימים, הצטרף לפני חצי שנה פחד חדש ומאיים. כמעט מיומי הראשון בתכנית ובדרך, הצלחתי בחסד ה' לא ברור מאליו, להישאר נקי. לא ברור לגמרי כיון שבעשרים וכמה שנים שקדמו לכך זה לא הצליח, עובדה. אין לי צורך להכביר במילים על החוויה שבכך, כבר מילאתי עשרות פוסטים בכך. כעת אני רוצה לכתוב על הפחדים שנלוו להחלמה.

ההחלמה לוותה, אצלי בכל אופן כמעט מההתחלה בפחד מפני נפילה. עד שהגעתי לתכנית, הנפילות היו חלק משגרה. שבועית, חודשית, או מה שלא יהיה. אבל היו עובדה שליוותה את חיי באופן קבוע. יחד עם הפליאה וההתרגשות על דרך חדשה של נקיות, היה בי את החשש הנורא, מה יקרה אם אפול? חשבתי והפכתי בעניין רבות. חלק מהתובנות שהיו לי בקשר לפחד הזה אמרו, שהפחד הוא מפני החזרה ל"שגרת התאווה" הרי מרב ייאוש אחרי כל נפילה בעבר הייתי עושה "חגיגה קטנה" של צלילה לתהום התאווה. משהו כמו החתמה נוספת של תעודת האין מוצא שלי מהתאווה.

הפחד הגדול באמת היה לחזור להשלמה המסוכנת שהייתה לי בעבר עם התאווה. כמו חולה במחלה חשוכת מרפא שהשלים בייאוש עם העובדה שהמחלה היא לא משהו שהולך לעזוב אותו. ונכנע לכל מה שהולך לעבור עליו בכל מה שקשור למחלה.

מעולם הרי לא הצלחתי להשתחרר מהתלות בתאווה, כמו סרט אימה מתמשך על פני שנים. כאשר סוף סוף מצאתי את הדרך ליציאה, הנפילה אם תבוא, הרי תוכיח שהדרך הזו היא עוד סצנה של אשליה קצת יותר ארוכה בסרט, שבסופו של דבר גם היא נגמרת עם התרסקות מזעזעת.  אז בעצם לא התחדש לי שום דבר, ועלי להרכין את ראשי ולצפות עד סוף ימי לשותפות גורל אכזרית עם חדלון והתרסקות אישיותי בצל התאווה.

לצערי הרב, לפני יומיים זה קרה.

אחרי 182 ימי נקיות שהתחילו ממש ביום הראשון שנכנסתי הנה, זה הגיע. מהר מכדי שאוכל לעכל זאת. את התחושה שבאה לאחר מכן אני יכול לתאר כ"הלם" נזרקתי בבת אחת לתחושה המוכרת כל כך של חוסר אונים ואבדן הכרה תודעתית. הרגשתי כמו מישהו שנמצא בתוך קונצרט מדהים עם עשרות כלי נגינה היוצרים הרמוניה מדהימה. כאשר לפתע בבת אחת הכול משתתק לשתיקה רועמת.

מצד אחד היה משהו מוכר ונעים עד כמה שזה יישמע מוזר, בתחושה המוכרת כל כך, עם ההלם והתדהמה הרגשתי למרבה הגיחוך והאימה תחושה של חזרה הביתה. לתחושות, לייאוש, ולהשלמה הכל כך מוכרים לי. חזרתי להיות מי שהייתי עד לפני חצי שנה. גם למצבים קשים יש את סגנון ההסתגלות שלהם.  התחושה הזו הפחידה אותי יותר משהפריעה לי הנפילה עצמה.

מהר מאד הבנתי, שלמרות הנפילה, אני נמצא במקום אחר משהייתי לאחר נפילות קודמות. למרות הכאב החד שהחל להיות מורגש בעצמה חזקה יותר, אחרי שהמח שלח כבר את הכאב לגוף ולנפש. הבנתי שבעצם יש לי כלים לנתח את מה שאני מרגיש, והיה לי הרבה מה לנתח...

ראשית הבנתי, שאין סיבה ללא מסובב ואין מסובב ללא סיבה. הבנתי גם שהפעם אני מחויב להפקת לקחים מתוך מקום אמתי ללא משא פנים, גם אם זה מחייב אותי באשמה. עמדה בפני האפשרות ליילל ולהתבכיין על עצמי ולשקוע עמוק יותר במדמנת התאווה. אבל כל עוד נשמתי באפי בחרתי לקום מיד ולקחת אחריות על עצמי.

ההתמכרות היא מחלה שאינה תמיד באחריותי, אבל זלזול בתרופות ובדרך הריפוי היא כן בשליטתי. חשיפת האמת אצלי הובילה להבנה די ברורה, שהכתובת הייתה כבר חרותה על קירות ליבי זה מכבר. מכל מיני סיבות שאין כאן המקום לפרטם לא יישמתי את הצעדים. הסיבות גם אם הנן כבדות משקל (והם כאלו, תאמינו לי..) לא משנות את המציאות! והמציאות היא שנמצאתי חשוף לחיידקי התאווה ללא השפעת אנטיביוטיקה. החיידקים לא ממש מתעניינים ברגישות שלי לפנצילין, הם פועלים בשטח באפקטיביות מעוררת השתאות, כל עוד הם יכולים לעשות זאת.

כבר כמה פעמים שמעתי על כך שמכל הנפילות הייתה אחת חשובה, והיא זו שהביאה אותנו אל ההחלמה... חשבתי שאצלי הנפילה המדוברת כבר התרחשה לה לפני חצי שנה, מסתבר שלא. עובדה, הנפילה ההיא לא הביאה אותי אל הצעידה המוחלטת בדרך ההחלמה, ולהלן התוצאות...
אני רק יכול לקוות ולהתפלל שיהיה לי האומץ והכוח לעשות כעת את הנדרש בכדי שנפילה זו אכן תהיה הנפילה היחידה הטובה שהייתה לי...

למען האמת כשאני מתאר עכשיו את הדברים חשוב לי לציין דבר מדהים. לאורך כל הערב עד למחרת הנפילה לא ממש התאוששתי, הייתי בסערת רגשות לא פשוטה שטלטלה אותי כמו בסופת טורנדו. לא ממש ידעתי באמת לאן לוקחת אותי הנפילה הזו. למען הגילוי הנאות, היו לי מחשבות לקום ולברוח. להתנתק מכל הסיפור וזהו. חסל סדר ניסיונות הגמילה מההתמכרות. מה שהיה איתי עשרים וכמה שנים, ימשיך הלאה עד ל...זיבורא בתרייתא. אבל כפי שכבר אמרתי כנראה שהתכנית חרצה כמה תלמים בנפשי. פתאום ידעתי ברור מאי פעם, שאם אני לא עושה עכשיו משהו חזק להתנתק מהתחושות, אני שוקע בביצה, אלוקים יודע לכמה זמן עוד.

החלטתי לשתף את החברים בנפילה. מבחינתי זה היה צעד מטורף. אני עם האגו המקולל, עם שלל מאות הפוסטים שכתבתי גבוהה גבוהה על החלמה ועל עוצמה. הרי כל פעם הצהרתי בענווה מעושה על כך וכך ימים של נקיות בתכנית, ממש מהיום הראשון שאני בפורום ובקבוצה. יש חברים שהייתי בקשר איתם כמישהו שאפשר לסמוך עליו. תמיד ידעתי לומר את משפט המחץ במקום המתאים. בקיצור, ממש לא מתאים לי להתערטל בציבור. למצוא את עצמי פתאום ביום הראשון לספירה.

אבל עשיתי את זה למרות הקושי. לאחר מעשה הייתי לאדם אחר. זה נתן לי כח שאין לי את היכולת לתאר. אם הספירה החדשה שלי תחזיק מעמד בע"ה זה היה הדבר שהתחיל אותה. לאחר השיתוף חשתי פתאום את אותה התחושה שהייתי רגיל אליה בהחלמה. כח מרענן השתלט עלי ועצר את כח האינרציה של הנפילה. אני מודה לקב"ה שנתן לי את הכח לעשות את זה ומיד. יש לי ספק גדול אם לולי זאת הייתי כותב עכשיו את דברי אלה. מן הסתם הייתי כבר לאחר שרשרת נפילות נוספות.

לא נותר לי אלא להתפלל ולקוות, שאשכיל להפיק את הלקחים הדרושים לצעידה אמתית ומחודשת בדרך ההחלמה מלאה בע"ה.
נערך לאחרונה: לפני 6 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15826

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
וואי, קראתי לא מעט ממה שכתבת, תמיד נהניתי מכשרונך. חייכתי, צחקתי, חשתי הערכה. אך מעולם לא התרגשתי. מה שהיה שם היה מבריק, אבל לא הגיע לי ללב.

כתמיד נוכחתי שהנך רהוט, אך בקטע השני חשתי במנגינה שונה, מנגינת הלב, וליבך הטהור. היה שם, מקולף. פועם. מדמם. זה מה שיכול לגעת באיש כמוני.

הפעם זה היה אחרת. קראתי כהרגלי, ו'התברווזתי'... למי שלא מכיר את המושג נהיה לי עור כשל ברווז - שערותי סמרו, דמעות הציפו את עיני, גרוני נשנק.

אשריך. תודה לך.

ולעצם העניין: כהמלצת חבר בעל נסיון מועט, אל תעצור כאן. לך קדימה עם הפחד. חבק אותו, אל תבהל ממנו, צא עימו לסיבוב...  מגיע לך לחיות משוחרר. זה אפשרי.

בהצלחה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15828

  • נעם ה'
מרגש. מרגש מאוד.
וגם הרבה יותר מכך. במקום פחד שאולי היה צפוי שיציף אותי אתה ממלא אותי בכניעה הגדולה שלקחת על עצמך.
אתה מצליח לתת את הכוחות שלך בעת צרתך וזו גדולה אמיתית.
תודה!

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15844

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אדם יקירי - התרגשתי.

אספר לך כאן מה שלא סיפרתי לך בטלפון. אחרי שקיבלתי ממך את ההודעה על הנפילה, לא הייתי מסוגל לשבת. קמתי והתחלתי להסתובב ואז דפקתי את הראש בקיר. לא באופן מטאפורי אלא באופן פיזי לחלוטין, ממש כך - דפקתי את הראש בקיר.

זה לא שהייתי מופתע, ממש לא. הכתובת היתה על הקיר ולצערי ידעתי שזה הולך להתרחש. אחרי השיחות האחרונות שלנו השלמתי בעצב עם כך שככל הנראה תיפול שוב. זה לא בגלל שאני חכם ויפה ומושלם אלא בגלל שאני מאמין לאלו שקדמו לי בתכנית וכתבו בדם ליבם ש"חצי עבודה לא תתן לנו חצי תוצאה אלא כלום". (חצי עבודה זה משהו מקולל, אבל יחד עם זה יש גם צד אחר. אחד החברים התקשר אליי כאוב אחרי ששמע על הנפילה שלך ואמר שהוא לא מסכים עם הקביעה שזה ייתן כלום, עובדה שקמת מיד על הרגליים ואתה צועד לכיוון הנכון).

אז עד עכשיו כאבתי, אבל כעת הגיע הזמן להתרגש. קראתי את הדברים ועמדו לי דמעות בעיניים. לא מהנפילה - חוויתי אלפים כמוה. לא מהכאב - עברתי כאב כזה בלי סוף. אלא מהחוויה בה אני צופה בשידור חי ובהילוך איטי בקליפות בצל מתקלפות והאדם שבתוכם יוצא לאור. עבורי זאת חוויה מרגשת. זכיתי לכך כבר בעבר עם חבר נוסף וכעת אני זוכה לכך פעם נוספת.

אני מקווה שזה בסדר שאני כותב כאן במקום ציבורי דברים אישיים, אבל אני מרגיש ממש משפחה כאן ומקווה שהדברים יסייעו לחברים נוספים.

שוחחנו על הפוסטים הנפלאים שלך והיית מספיק רגיש כדי להבין שכתיבה עיתונאית איננה המטרה. אנחנו לא עוסקים בתחרות יצירה אלא בקילוף האגו שלנו. חטאתי פעמים רבות בכתיבה אגוצנטרית ורק בחסד אלוקים היה לצידי הספונסר שכיוון את הפנס למקום הנכון והראה לי את השגיאות שלי. אתה לא היית צריך את הספונסר כדי לראות את השגיאות כיון שידעת אותם מעצמך. כעת, אני קורא פוסט שהוא כולו קילוף האגו, ואותי זה מרגש.

אשריך אחי היקר והאהוב. אסיים באיחול ששמעתי בשם חבר וותיק מאוד. הוא מאחל לחברים חדשים שהפער בינו לביניהם יישאר תמיד אותו דבר. אני מצטרף לאיחול - הן עבורי והן עבורך.

באהבה,

סוד
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15868

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
ולי לא נותר אלא לומר: אמן.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15875

לאדם יסודו, חזק ואמץ על השתדלותך והתגברותך... מאחל לך הרבה הצלחה בהמשך דרכך, והלוואי שתזכה לכל הטוב שבעולם.
הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.
אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15876

  • גד
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 313
אכן, מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלוקים, שער השמים.
דמעתי...

בהצלחה, אדם, בדרכך החדשה.
"וקבלה היא התשובה לכל הבעיות שלי כיום. כשאני מוטרד, זה מכיוון שאני מוצא איזה שהוא אדם, מקום, דבר או מצב - איזה שהיא עובדה של חיי - שאינם מקובלים עלי, ואיני יכול למצוא שלווה עד שלא אקבל את האדם הזה, המקום הזה, הדבר או המצב כמשהו שצריך להיות בדיוק כך ברגע זה."

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15879

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
אדם יסודו,

היה קשה לשמוע את הנפילה שבמידה מסויימת אני מרגיש שהיא כואבת לכולנו.
עוד יותר קונן בי הפחד שגם לי זה עלול לקרות (התחלתי בספירה יום אחריך).

אחרי שגם אני התרגשתי ונפעמתי מאומץ ליבך ומהכנות לבוא ולשתף על כך (בתחילה חשבתי שלא בטוח שאם אפול אצליח לבוא לשתף על כך ואחרי ששמעתי אותך אני בטוח שלא אצליח) , אז גם הפחד שלי נסוג לפרופורציות התמאימות.

אני מאחל לך ולכולנו שאכן תתחיל לעבוד את התוכנית הנפלאה הזו ללא מורא ופחד כדי שגם היא תוכל לעבוד בשבילך ובשביל כולנו.
אתה יותר ממוזמן להגיע למפגשים החיים של "שמור עיניך" לראות איך מחיצות ופיקסלים הופכים לחברים בלב ובנפש  - בשר ודם.

בהצלחה עד לשפיות המיוחלת
באהבה רבה
שמואל.
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15908

  • בן אהוב!
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • כן אני יכול!!! לשעבר
  • הודעות: 146
וואו! באמת כל הכבוד על קילוף האגו! מקווה שאדע להוריד את קליפות האגו שלי כמו שצריך...
ריגשת אותי!
מתפלל להיות נקי רק להיום! תודה אלוקים על הדרך ותן לי את הכוח להמשיך לצעוד!

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15925

  • mikolo
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • מדבר עם ה' - וזה עוזר לי תמיד!
  • הודעות: 104
אם היית אומר לי, לפני שקראתי את הפוסט הזה,
שאני הולך להתחבר לאדם שלא ראיתי מעולם ואפילו לא שמעתי את קולו , בצורה כ"כ חזקה!!!!
לא הייתי מאמין!
אבל הנה זה קרה התרגשתי עד דמעות! הרגשתי שאתה החבר הכי טוב שלי בעולם!
וגם מהתגובה הכ"כ לבבית ונוגעת ללב של סוד הכניעה, לא יכולתי לעצור את הדמעות!
חברים , אני אסיר תודה לה' שזכיתי להכיר אתכם, ואני ממש מקוה להפגש בקרוב!
אוהב אותכם בלי סוף....מיקו.

בעניין: ומה יקרה אם... לפני 9 שנים #15927

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
חברים יקרים,

אתם יותר ממוזמנים להגיע ולהיפגש פנים מול פנים.
המפגש הבא יחל ב- 24.9 - שמרו את התאריך !!!

אני מתרגש !!! מה איתכם???




חברים יקרים,
המפגשים יתקיימו בימי שני בשעה 20:00 ועד השעה 21:30 בדיוק.
התדירות תהיה כל שלושה שבועות ואם יהיו אילוצי חגים וכד' הקבוצה תידחה ליום השני הקרוב ביותר האפשרי.
באופן קבוע הקבוצה תתקיים באזור המרכז (תל אביב). באם יחולו שינויים בהרכב המשתתפים נשקול לשנות את המיקום.
המעוניינים להשתתף במפגשים יפנו אלי או אל שמואל במערכת המסרים האישיים. בהמשך, יהיה ניתן לפנות גם למוטי.
המפגשים הקרובים יתקיימו בתאריכים הבאים:
ט' אלול, 27/8
ח' תשרי, 24/9
כט' תשרי, 15/10
כ' מרחשון, 5/11
יב' כסלו, 26/11
החלמה טובה ומועילה לכולנו,
נעם
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

תגובה: בעניין: ומה יקרה אם... לפני 3 חודשים, 4 שבועות #136799

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1545

אתה מזכיר לי בדיוק את שאירע עמי אחרי 118 ימים



מהר מאד הבנתי, שלמרות הנפילה, אני נמצא במקום אחר משהייתי לאחר נפילות קודמות. למרות הכאב החד שהחל להיות מורגש בעצמה חזקה יותר, אחרי שהמח שלח כבר את הכאב לגוף ולנפש. הבנתי שבעצם יש לי כלים לנתח את מה שאני מרגיש, והיה לי הרבה מה לנתח...


אני יכול לנתח אבל זה לא עוזר לי כל כך, כי אין לי נכונות

מאד התחברתי למה שהגיב סוד



זה לא שהייתי מופתע, ממש לא. הכתובת היתה על הקיר ולצערי ידעתי שזה הולך להתרחש. אחרי השיחות האחרונות שלנו השלמתי בעצב עם כך שככל הנראה תיפול שוב. זה לא בגלל שאני חכם ויפה ומושלם אלא בגלל שאני מאמין לאלו שקדמו לי בתכנית וכתבו בדם ליבם ש"חצי עבודה לא תתן לנו חצי תוצאה אלא כלום". (חצי עבודה זה משהו מקולל, אבל יחד עם זה יש גם צד אחר. אחד החברים התקשר אליי כאוב אחרי ששמע על הנפילה שלך ואמר שהוא לא מסכים עם הקביעה שזה ייתן כלום, עובדה שקמת מיד על הרגליים ואתה צועד לכיוון הנכון).

אז עד עכשיו כאבתי, אבל כעת הגיע הזמן להתרגש. קראתי את הדברים ועמדו לי דמעות בעיניים. לא מהנפילה - חוויתי אלפים כמוה. לא מהכאב - עברתי כאב כזה בלי סוף. אלא מהחוויה בה אני צופה בשידור חי ובהילוך איטי בקליפות בצל מתקלפות והאדם שבתוכם יוצא לאור. עבורי זאת חוויה מרגשת. זכיתי לכך כבר בעבר עם חבר נוסף וכעת אני זוכה לכך פעם נוספת.

אני מקווה שזה בסדר שאני כותב כאן במקום ציבורי דברים אישיים, אבל אני מרגיש ממש משפחה כאן ומקווה שהדברים יסייעו לחברים נוספים.

שוחחנו על הפוסטים הנפלאים שלך והיית מספיק רגיש כדי להבין שכתיבה עיתונאית איננה המטרה. אנחנו לא עוסקים בתחרות יצירה אלא בקילוף האגו שלנו. חטאתי פעמים רבות בכתיבה אגוצנטרית ורק בחסד אלוקים היה לצידי הספונסר שכיוון את הפנס למקום הנכון והראה לי את השגיאות שלי. אתה לא היית צריך את הספונסר כדי לראות את השגיאות כיון שידעת אותם מעצמך. כעת, אני קורא פוסט שהוא כולו קילוף האגו, ואותי זה מרגש.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.64 שניות

Are you sure?

כן