שלום
כמו שציינתי למעלה לא סיפרתי אף פעם לאף אחד בעולם על מה שאני עומד לכתוב כאן ואני מלא בושה לכתוב את זה.
אז כמו שהרבה אנשים כתבו כאן גם אני אברך מוערך ות"ח שבאמת רוצה לעסוק בתורה ויר"ש ואני לא חושב שאני משקר את עצמי, אין לי כ"כ בעיות באינטרנט כי יש לי נתיב אבל הבעיות בשמירת עיניים הם עצומות וענקיות, אני הולך ברחוב וכל אשה פשוט מטריפה אותי והורגת אותי ממש בצורה איומה ואני מדבר בעיקר על החלק העליון (אני לא רוצה לפרט מחמת חוסר צניעות אבל אני מקווה שכולם יבינו למה אני מתכוון) אני נהיה מיזה עצבני ואין לי מושג איך יוצאים מזה. אני אומר לעצמי, כל יום הנשים נעשות יותר ויותר יפות עד כדי שאני לא יכול לסבול יותר הגירוי הגיעו מים עד נפש. אני לא מוצא טעם באשתי בעיני יש המון נשים ברחוב יותר יפות ואני חושק וחושק ללא יכולת עצירה. אני מציץ על שכנה אחת שלי שבכלל לא בטוח שהיא כזאת יפה אבל אני קשור אליה כבר כמה שנים והיא אפי' לא יודעת כמובן שזה גורם לי עצבות קשה ביותר. אני מסוגל לשבת וללמוד דף גמ' בחשק רב ולהיות מלא סיפוק עם הבטחה לעצמי שלא יותר ואני רק יוצא לרחוב מתגבר פעם פעמיים ואולי קצת יותר עד שמגיעות ההתרסקויות.
בעיה נוספת עצומה שלא דברתי עליה מעולם עם אף אדם בעולם כי אני לא יודע אם מישהו יבין אותי והיא המשיכה לבחורים צעירים נאים אצלי זה ממש אובססיה אני מסוגל למצוא אחד כזה בביהכנ"ס ופשוט להסתכל עליו בלי הפסקה עם פנטזיות שה' ירחם, שלא לדבר מה קורה כשאני הולך למקוה שם אני יכול לבלות שעה ארוכה בצפיה בצעירים האלו. אני כבר  20 שנים צועק ומנסה לצאת מזה ולא מצליח תמיד אני מסתכל בקנאה על האנשים הרגילים שצריכם להתמודד רק עם התאוה של נשים ואני נפל עלי גם המשיכה הבלתי נשלטת לבחורים נאים. אני יכול להרחיב ולפרט עוד הרבה אבל אני לא רוצה להגזים בפירוט על אף שאני חושב שאני חייב להוציא את זה פעם אחת החוצה את כל הסטיות האלה שאני מרגיש שהם כבר ממש חונקות אותי ללא יכולת לנשום

בס"ד
שלום פנחס, הכינוי שלי הוא 'רוצה טוב' ואני סקסהוליסט, בחסד ה' יתברך ולא מובן מאליו בכלל נקי כבר 53 יום, ומתפלל לה' יתברך שישמור אותי נקי רק להיום.

קבל ממני חיבוק ענק!!
ברוך הבא!! אוהבים אותך!!
אני שומע פה את הכאב האדיר, ואת החוסר אונים שלך.
קראתי כל מילה שלך, וכואב ביחד איתך כל מילה פה.
הזדהתי עם חלק מהדברים שכתבת מאוד, גם אני הייתי מבלה במקווה זמן רב.
אני מאוד יכול להבין את הקושי, את הכאב העצום, את הרצון לעשות דברים שאתה לא באמת רוצה.
אני מאמין לך שאתה יר"ש, אני גם לא חושב שאתה משקר לעצמך, זה פשוט מחלה.
נשמע לי ממה שכתבת שיש בך עוד המון כאב שאתה שומר בתוכך, על אף הצעד האמיץ שעשית כאן.
אני מזמין אותך לכתוב כאן עוד, לחשוף עוד את 'הסטיות' האלה כהגדרתך, ואת החלקים הכואבים.
ככל שאנו מספרים את הדברים, כך אנחנו עומדים מולם ומשלכים אותם מאיתנו. עשית צעד אדיר, אשריך!

אוהבים!!!

הדבר הראשון שעשיתי כשקראתי את התגובה שלך זה שהתפרצתי בבכי. לא האמנתי שאני חושף את עצמי ואח"כ לא האמנתי שמישהו בכלל יענה לי. כמו שכתבת והבנת נכון, יש לי עוד המון כאב בפנים שאני שומר בתוכי ואפשר לומר שהוצאתי החוצה רק אחוז אחד. אני מקווה שבאמת יתחיל הסוף לצרות האלה כי אני בקושי מאמין שאפשר לצאת מיזה, מה יעזור לכתוב את כל הבעיות שלי איך זה יפתר.
המון תודה על האהבה 

אני מבקש מה' יתברך שיכניס לי את המילים הנכונות.

אני רוצה לשלוח חיבוק נוסף! חזק חזק!
אתה לא לבד!
אני מכיר את הכאב הזה, אני מכיר את הבדידות.
אני הוכרחתי בצורה מאוד כואבת לחשוף את הדברים, הסתבכתי עד מעל לראש, והגעתי למצבים שהייתי חייב לספר.
אבל בזכות זה שסיפרתי, יצאתי קצת מהבדידות הנוראית שהיתה לי, קצת השתחררתי מהכאב העצום שהיה אצור בי כל השנים.
אחד מהגורמים של המחלה הזו זה הסודות שלנו, הם גורמים לנו לבדידות, לכאב.
על ידי זה שאנו מספרים ומשתפים אחרים, כשהם יכולים להכיל את זה, אנו מוציאים את הסודות האפילות שלנו לאור.
ומה קורה כשסודות פוגשות אור? הם קטנות ולעתים אף נעלמות להן מעצמן.
ואז לאט לאט אנו משתחררים מהבדידות ומהכאב שלנו, ומתקרבים לקראת החלמה.
אני לא בטוח שאפשר לצאת מהמחלה באמת ושזה ייגמר ויהיה אפשר להזניח את זה.
מה שכן, אפשר ללמוד לחיות חיים מאושרים ומלאים, שפויים ובריאים, כשאנו מבינים מה ביכולות שלנו ומה לא, ושה' יתברך ישמח לעשות בשבילנו את מה שאנו לא מסוגלים לעשות בעצמנו!

תודה רבה ה' יתברך! זה בדיוק מה שהייתי צריך לשמוע, אני מקווה שזה גם מה שפנחס צריך לשמוע.

אוהבים!!
ועוד פעם, חיבוק ענק!

תודה גדולה על התגובה
אתה אומר לספר את הסודות האלו ואני מת כבר 20 שנה לספר מה עובר עלי ולא נראה לי שיש מישהו בעולם שאני יהיה מסוגל לספר לו אי פעם. איך אני כיול לספר על המשיכה לבחורים? איך אני מקנא באנשים האלה במקווה שהם באים רגועים ואני רואה עליהם שזה לא מטריד אותם, אז למה החיים שלי כ"כ אומללים בגלל זה. אני רק רואה איזה בחור שאני מתאווה לו הולך לכיוון המקווה אני מתחיל לרוץ  מיד כדי שלא לפספס אותו. אותו הדבר לגבי הנשים ובפרט לגבי השכנה שאני לא יכול לתאר איזה מניפולציות אני עושה כדי לפגוש אותה בכל מיני דרכים, איך אני יכול לספר את זה. אני תמיד שואל את עצמי למה יש לי חברים רגועים ושמחים עם שלום בית יפה, אני מתאר לעצמי שגם להם יש נסיונות רגילים כי כאן זה עולם של נסיונות, אבל אני בטוח שהם לא עוברים עשירית ממה שאני עובר. עוד בעיה שלא הזכרתי זה כל פעם שאני נוסע בדרכים אני מחפש טרמפיסטית שאוכל לעשות איתה משהו ורק ה' הציל אותי עד היום שכל פעם שהיתה לי הזדמנות כזו הייתי נרתע ולא מעלה אותה אבל תתאר לעצמך באיזה שיגעון אני נמצא כשאני נוהג. אני  מקווה שעוד מישהו מאמין לי שעדיין אני רוצה עבודת ה' ואני כן מאוד רציני ביר"ש אבל זה כמין 2 בני אדם בתוך עצמי

נפלא!! אתה פשוט נפלא!!
המקום לספר את הסודות שלך הוא כאן בפורום, ואם בהמשך תצטרף כמוני לקבוצות תמיכה (באם זה מה שאתה צריך) אז שם יהיה לך את המקום הכי נפלא לספר הכל, אפשר גם אצל פסיכולוג, העיקר לספר!
אף אחד לא חושב עליך שאתה פחות ירא שמיים, שאתה לא רוצה לעבוד את ה'. לפחות אני לא חושב כך.
תספר על הבן אדם השני הזה בתוכך, אבל לא מתוך שאלה למי לספר כזה דבר, פשוט תספר, תחשוף, תגלה, אל תשמור בפנים!

אוהב אותך!
מצפה לראות אותך מספר ומשתף אותנו עוד!

פינחס יקירי
קראתי את נסיונותך ופשוט בכיתי בלב. הזדהתי איתך.
להבא אם אתה נוסע בכביש ופתאום שם לב שיש איזה רכב מולך שמחיל להאיט ואולי גם עושה פניות פרסה אחת אחרי השניה ללא התראה מוקדמת דע לך כי אני שם הנהג ופשוט עברה שם מישהי. והמישהי הזאת בלט אצלה בצורה יוצאת דופן. טוב אסתפק בזה. רק אגלה לך שבפעם הראשונה שקלטתי אותה הייתי על הילוך גבוה ולא יכולתי להתרכז. אז ניסיתי להאיט. זה לא עזר. עשיתי פרסה שלא מן המנין וחיכיתי לה שתעבור אותי שוב.

ב"ה זכיתי להגיע לפורום. ממש חסד עליון בלתי מובן מאליו. ולגמרי לא בזכותי. לא אומר לך שבלב אני כבר נקי לגמרי אבל זכיתי ללמוד איך להגמל. וזה כבר לא קורה לי באותו מינון שהיה עד לא מזמן.

פינחס היקר,

ראשית כל, קבל ברכת ברוך הבא. ממש הגעת למקום הנכון.

אני מצטרף לכל מילה שכתב לך ידידי היקר 'רוצה טוב'. כן, כולנו עברנו שנים של פיצול אישיות והרגשות נוראיות של אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, אבל לבסוף ריחם עלינו אבא שבשמים ושלח לנו גם את הפתרון.

באופן אישי אני מזדהה עם חלק גדול מהדברים שלך, והדברים בהם אני שונה זה רק בפרטים. בקבוצה שאני משתתף בה אומרים שכולנו אוכלים גלידה ולא משנה באיזה טעם הגלידה. אז לאחד יש משיכה לבנים והשני לבנות, אבל כולנו סובלים מהתאווה. עברתי בעצמי שנים ארוכות של סבל כשאני רק מדרדר יותר ויותר ומגיע למקומות שלא האמנתי שאדם יכול לרדת אליהם, אבל ה' שלף אותי משם ברגע האחרון.

מצאתי שיש דרך ויש פתרון. אנחנו עובדים על הפתרון המשותף הזה ביחד כבר תקופה, ובחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי 250 ימים.

אם אתה רוצה לשמוע על הפתרון והדרך שאותה עברתי (ביחד עם חברים נפלאים כאן מהפורום ומקבוצות חיות נוספות) - אשמח לספר ולשתף אותך בתקווה שגם אתה תזכה במתנה של ההחלמה והנקיות.

באהבה

שלום חבר יקר
ברוך הבא למקום הנכון,
כולנו כאן סובלים האותה בעיה, ושואפים אל הפתרון,
גם אני מגדיר את עצמי אברך רציני וירא שמים, וכבר 20 שנים + אני מתבוסס ברפש הזה עד אין סוף,
היום אני מבין שאני מחפש מילוי רוחני, רק במקום הלא נכון,
היום אני לומד איך לחיות חיים רוחניים אמיתים מלאים בקרבת אלוקים,
היום אני לומד להתמודד עם הרגשות ולא לברוח אל התאווה,
אני מאחל לך שתמצא את השלווה שאנו מצאנו ותנוחם.
(בקבוצה בה אני משתתף ישנו חבר עם סיפור בדיוק כמו שלך והוא נקי כ-6 שנים)
בברכה
מוטי
נ.ב. הערה לצדיק הגמור, אתה בסופר הכחשה, בפעם הבאה שתכתוב שאתה רק בקבוצת סיכון ,
      אני אמליץ לך להוציא את הצמר גפן מהאוזנים ולהכניס אותו לפה ולהתחיל להקשיב,
      מחילה

pinchas היקר,

עד לפני חצי שנה הבדידות הזו גרמה לי לשקוע יותר ויותר בים התאווה.

מאז רכשתי לעצמי כמה חברים קרובים מאוד- זו חוויה מדהימה להוציא את הכל החוצה.

אם אתה מחפש החלמה, הגעת למקום הנכון. תעשה כל יום צעד קטן קדימה- ותגלה חיים חדשים.

מוטי יקירי.
אם הקשבת היום לקבוצה הטלפונית הרי שקיבלת את המיגע לו אתה מצפה.
ואם לאו תצטרך להתאזר קצת בסבלנות. לצערי לא אוכל להרחיב כעת. עדיין לא.
אולי בקבוצת אסיר תדה ארגיש יותר בשל לעלות ואולי אצטרך לדחות זאת שוב.
מה שכן ברגע שאוכל אפרט יותר
כותב בדמעות
אדם שסבר עצמו לצדיק וגילה להוותו שהוא גמור

שלום צדיק
לצערי אחרי 10 דקות נאלצתי לנתק, ולא שמעתיך,
אני מאחל לך החלמה איתנה מתוך חוסר האונים.
בספר  12ו12 מתארים את הקושי הגדול שבקבלת חוסר האונים,
ומסבירים כמה זה מנוגד לטבע האנושי,
ואז מסבירים איך החוסר אונים שלנו הופך להיות הקרקע היציבה עליה אנו נבנה בנין אדם רוחני...
בהצלחה חבר,
מוטי

בראשית אני רוצה להודות מאוד לכל החברים היקרים שטרחו והגיבו, איש איש בדרכו
אני כ"כ מלא במילים שאני מקווה שאצליח בס"ד לכתוב הכל כמו שצריך
לפני שאתחיל עם המון השאלות  והמחשבות שמציפות אותי, אני מוכרח לספר לכם שמשהו קרה לי. היום בבוקר קמתי במין חיוך ענק כזה על הפנים עם מצב רוח שלא מעלמא הדין, שוחחתי עם אשתי בדברי חיבה בכזו נעימות שהיא פשוט לא הבינה מה קורה לי. לפני שנסעתי נפרדתי ממנה באהבה והיא פשוט קרנה מאושר בלי לדעת מה קרה לי. הייתי כל היום בכזה מצב רוח עד שפשוט סחפתי את כל הסובבים אותי, הקשבתי לכולם בסבלנות הייתי פשוט רגוע כל היום בקיצור אופוריה. וכאן אני שואל את עצמי, זוהי התוצאה של פעם אחת שכתבתי את הדברים בפורום? זה אמיתי? איפה היו כל התפילות שהתפללתי ב20 השנים האחרונות? תפילה לא עוזרת, צעקה לא עוזרת, תורה לא עוזרת, רק כתיבה בפורום הזה היא הפיתרון לכל צרותינו (וכאן באה שאלתי ל"רוצה טוב" ול "MOVED", זה באמת הפיתרון לכל הבעיות פשוט לספר הכל?) מה שיותר מעניין הוא שהיה לי היום הרבה יותר קל להתגבר על הפגמי עיניים וההרהורים, על אף שהם היו גם היו. כשנסעתי היום הייתי רגוע אבל עדיין חיפשתי טרמפיסטיות אפי' שזה היה ממש לא דומה לשיגעון של תמיד. וגם ברחוב לא הכי נשמרתי היום, אם כי אפשר לומר שזה היה הרבה הרבה פחות חסר לי. קיצורו של דבר ברור לי שהאופוריה הזאת תיעלם לה מתי שהוא, אבל חמור מזה שיש כאן סכנה מסויימת, שהרי הייתי רגוע לגמרי לא עצבני ובלי שיגעון אבל עדיין עם תאווה לדברי איסור אבל עם הרבה פחות נקיפות מצפון וכאן נראה לי שזה פתח להידרדרות. אני מקווה שאני מסביר את עצמי נכון, אני יכול לתמצת במילה אחת, איך יכול להיות שקמתי רגוע והיה לי כ"כ טוב ובכ"ז המשכתי לחפש עבירות.
"סוד הכניעה" קראתי את סיפורך האישי המצמרר והנוגע ללב בדמעות ואין ספק שזה ממש חיזק אותי לראות איך אפשר לצאת מכאלו מקומות ולהיות נקי. אבל כדי להיות גלוי לב ובלי טיוח, אספר לך שכשקראתי לאן הגעת אז אני אומר לעצמי וואו איזה כיף לך אני רוצה גם ואני לא מעיז. זה בדיוק כמו שאני נוסע באוטו ומתחנן לקב"ה שישמור אותי מהנסיונות וממש תוך כדי כך אני מחפש עבירות. זה פרדוקס מטורף.
"מוטי ראוי" כתבת לי שיש לך חבר עם בדיוק אותה בעיה כמו שלי, אתה לא מתאר לך מה זה עשה לי, כן באמת יש מישהו כזה עם האובססיה לנשים, לשכנות, לבחורים במקווה עם הטירוף הזה שלא נגמר כבר כ"כ הרבה זמן. אבל בכ"ז אני שואל את עצמי למה יש אנשים שאין להם את כל זה למה אני חולה בזה והם לא, הם פשוט הרבה יותר נעלים ממני?
שכחתי לציין אתמול שאמנם אני תחת אינטרנט מסונן אבל אם ח"ו מזדמן לי אינטרנט פתוח אני כמו קפיץ שעף ומיד אני במקומות הכי נוראים. אני לא יכול לעצור את את עצמי מלהתבונן במראות האלו ומשם הדרך קצרה להוז"ל. למזלי הרב אין לי הרבה הזדמנויות לאינטרנט פתוח, אז יחסית אני שמור בעניין של הוז"ל. אפשר לומר שמדובר בממוצע ב30 פעמים בשנה. (אני יודע שישר יגידו לי על מה אתה מדבר אנשים פה פגמו 30 פעם בשבוע. אבל עדיין גם 30 פעמים בשנה זה המון)
מוטי כתבת דבר נוסף שאני מחפש מילוי רוחני האמנם כן זה באמת החוסר שלי ואני מחפש אותו במקום הלא נכון? אני באמת אוהב רוחניות אבל תמיד אמרתי לעצמי בטח זה לא אמיתי אם אני יכול ללכת לכאלו מקומות אח"כ ובכלל אני מאלו שמלקים את עצמם על כל צעד ושעל ואף פעם אני לא מרוצה לא מעצמי ולא מאשתי ולא מילדים שלי ולא מקהילה שלי עד כדי כך שפעם קמתי לסליחות אבל הייתי עייף וכ"כ בלי סיפוק שהוצאתי ז"ל במקוה ואז אני שואל, אני קם מוקדם הולך לסליחות טובל במקוה, אני אמור להיות מלא שמחה ובדיוק ההפך אני נופל למקומות הכי גרועים ולפי דעתי זה הכל קשור בזה, מכיון שהיום כשהייתי רגוע כן הייתי מרוצה.
ואחרון חביב באמת "סוד הכניעה" כתבת לי: "אם אתה רוצה לשמוע על הפתרון והדרך שאותה עברתי (ביחד עם חברים נפלאים כאן מהפורום ומקבוצות חיות נוספות) - אשמח לספר ולשתף אותך בתקווה שגם אתה תזכה במתנה של ההחלמה והנקיות". אני מאוד מאוד מאוד רוצה לשמוע, אבל אין לי מושג איך. אם מדובר בחשיפה אז נכון לעכשיו אין סיכוי שאעשה זאת ובפרט מה שכתבת שזה יחד עם חברים זה נראה לי הזוי מכדי להיות אמיתי. כל החיים חונכתי שאסור לדבר על הנושאים האלה עם אחרים בשום אופן בעולם, הוא לא צדק הרב שלי? תמיד הוא יודע היטב מה הוא מדבר
עוד דבר לא ברור לי לאחר שאתה נגמל מזה בע"ה אז אין יותר נסיונות? הרי ברור שיש, אז מה זה שונה מעכשיו.

לסיכום: כתבתי המון דברים בצורה מאוד לא מסודרת, פשוט זרקתי את הדברים החוצה. אני מאוד מבקש אם יש לחברים החשובים כאן כח לקרוא את הכל הכל כמה פעמים ולהגיב ממש על הכל

ידיד יקר,

לא אוכל להגיב על כל מה שכתבת, אתן לחברים אחרים חלק מהעבודה ואני בוטח בה' שידאג לך כפי שהוא דואג לכל אחד מאיתנו.

אז ככה: אין לך מה לקנא בי או בכל אחד שהתרסק חזק יותר. אם היה שם כיף - הייתי נשאר שם. האמן לי שיש שם רק כאב נורא, חושך וריקנות. מעולם לא נהנתי מנפילה, ולמרות שהראש החולה שלי סיפר לי כל פעם ש"הפעם זה יהיה שונה" וכאילו הפעם אצליח ליהנות - זה מעולם לא קרה. בכל פעם שנפלתי עמוק יותר - הכאב היה נורא יותר. לא ארחיב בנושא אבל תשאל את עצמך האם נהנת מהנפילות שלך. אם התשובה שלילית - תכפיל את הכאב שלך בהרבה דרגות ותקבל את הכאב שחווה מי שנופל עמוק יותר.

כדי לשמוע את איך קיבלתי את מתנת הנקיות לא תצטרך חשיפה כי ניתן לעשות את זה דרך הפורום, אבל כדי לקבל החלמה - תיאלץ לשלם מחיר. תקרא בעצמך כיצד פעל עבורך שיתוף בודד של חברים שאינך מכיר דרך הפורום, ותבין כמה משחרר ונפלא זה לשתף חברים אמיתיים במפגשים. אתה לא חייב להתחיל שם (למרות שזה רעיון לא רע בכלל לקפוץ למים), וניתן להתחיל מהפורום ומשם לקבוצות הטלפוניות שהינן אנונימיות לחלוטין. אני לא יודע מה הרב שלך אמר, אבל אני יודע בוודאות שאני חולה בדיוק כמו הסודות שלי, ואם אני רוצה החלמה - אני צריך להוציא את הסודות לאור השמש כדי שיתמוססו שם.

ולשאלה האחרונה שלך. כן, יש לי נסיונות גם עכשיו, אבל סוף סוף יש לי בחירה לא ליפול ויש לי גם אפשרות אחרת. במשך שנים רבות מידי, לא היתה לי בחירה חופשית - בשפה פשוטה: הייתי מכור - וכל פעם שעמדתי מול התאווה היא ניצחה אותי. כעת, חסד אלוקים לגמרי לא מובן מאליו, אני יכול להתמודד עם נסיונות ולבחור לא ליפול. זוהי מתנת ההחלמה ואתה יכול לזכות בה אם רק תרצה ותהיה מוכן להצטרף לדרך.

בהצלחה חבר

נ.ב. ערכתי קלות את ההודעה שלך כדי שלא להפריע לחברים אחרים בתיאורים מפורשים מידי. בתקווה להבנה.

רק אגיב לשאלה הישירה, כרגע אין לי פנאי מעבר לכך...

pinchas כתב on 29 אוג' 2012 22:34:

זה לא הפיתרון.. זה רק תחילתו...
הסודות הם אלו שמנהלים אותנו, ועצם שמירת הסוד יוצרת 'ערפל' גדול בתוך הנפש,
גורמת לנו להרגיש מבודדים, ומסתירה מאיתנו ומאחרים את מי שאנחנו,
ברגע שמספרים ומשתפים, יוצאים מהערפל, פתאום יכולים לראות את עצמנו ואת אחרים,
ואז מתחילים לראות גם את כל הפגמים שלנו, את האני הלא כל כך מוצלח... אבל זה בהמשך...
בינתיים תספר ותשתף....

ממש שמחתי לשמוע על ה'אופוריה', הרגשתי ממש איך נמוגה אבן מלבך (וגם מלב כולנו)..
אוהב אותך!!
קבל ממני חיבוק עצום!