שיר שכתבתי אשמח שתאמרו אם אתם מתחברים:)
עוד פעם
עוד פעם שוב פעם,אותו מקום אותו ניסיון
אני מנסה לנצח ולהשבית אותו אבל נופל לביזיון
מין מלחמה בין יצר הרע ליצר הטוב
כל אחד מצד אחד,מבין שמנסים לי לארוב
״תתמודד עכשיו ותצליח ייחשב לך כחזרה בתשובה!ומצד שני שומע את הרע מגיע,האכזבה הלוט והאפלה.
חחחח חושב שאתה יכול לברוח אה?
אין סתם עניין להתמודד הרי אני פה הוא חוזר שוב,נגמר כל העניין של לעודד.
רק לא ליפול אני חושב רק לא ליפול בבקשה אני חייב איך כל פעם מחדש אני נמצא באותו המצב?
ההרגשה הזאת של הכיף של משהו שאני לא מרגיש בשום מקום אחר עוטפת אותי מקשה עליי להתחברלטוב,לאור,לחיים,ומכריחה אותי לשקר.
ששום דבר כבר לי לא יעזור אני נמצא בנקודת האל חזור.
שאתה אותי כבר לא אוהב ואין כבר עניין להתחבר ללב
ובכן בזה אני מאמין ישר ואז מתחיל העניין בו הכל כבר נשבר וכמו שזה בא ככה זה הולך הכיף וההנאה הופכים בשברירשנייה להבנה ששוב לא הצלחתי לעמוד איתן ששוב העולם הופך קטן.
ושזה קורה זה בדיוק כמו נדנדה והדיכאון והאכזבה באים בבום לבקר לי בגינה.לפעמים אני חושב למה נבראתי אם זה ככההרי עדיף שלא נברא מאשר שנברא,לא חבל על כל הדרמה?עדיף שנהפכה שלייתי על פניי,לא?עדיף שלעולם לא הייתיקיים?אבל אני לא מצדיק את זה לא חושב שזה נכון הרי הוא יודע הכל,והוא ששמר על אמא ועליי כשהייתה בהיריון.
הוא מאמין בי אז הוא מנסה אותי הוא רוצה לגדל אותי אז הוא מנסה אותי ואז אני מחליט להתחיל מחדש
שד״י נגמר דף נקי מעכשיו,קצת חשש
אני מאמין בעצמי,אני יכול אני בטוח שזה אפשרי
דג קטן עם כריש בים גדול שסומך על הרגע בו הגלים ייקחו את הכריש לחול.
אז למה למה כל פעם שנגמר
אני מרגיש טעם כל כך מר?
ואני רוצה לעשות רצונך כרצונך את זה אתה יודע אני מכוון באמת אבל בד״כ לא פוגע.אז בבקשה רק תן בי כח ואון
שלא אומר שוב את המשפט״עוד פעם שוב פעם אותו מקום אותו ניסיון״.
