אלוקי,
ערב ראש חודש אלול. אני לדודי ודודי לי.
אלוקי, כמה דמעות שפכתי לפניך. כמה לב נשבר ראית ולא הבנתי מדוע אינך נושא את תפילת עבדך.
אלוקי, כמה שנים באתי לפניך כחוטא, בוש ונכלם ממעשי ולא ידעתי כי אתה הסיבות את דרכי עקלקלות.
אלוקי, כמה אמונה יש לי בך שידעתי כי נואדך מלא בדמעותי ולא חננתני ואף על פי כן, שנה אחר שנה באתי לפניך ושפכתי שוב ושוב את דם ליבי.
אלוקי, דפי המחזור שלי רטובים מדמעות של לב נשבר. אני איש צעיר והם כבר צהובים. וברצונך דמעות אלו היו לא לי.
אלוקי, יהי רצון מלפניך שיהיו דמעות אלו מליצות יושר עלי ועל חברי השואפים בכל ליבם לעשות רצונך בלבב שלם.
עבדך, המיחל בכל ליבו לעוד יום אחד של נקיות ושפיות,
נעם


חברים יקרים מאוד,

חודש אלול בפתח. ליבי הומה ורוצה להמלך בדעת חברי.

שנים נשאתי תפילות בלב שבור בימים הנוראים. הימים האלו היו נוראים באמת עבורי. אימה נוראה. כל שנה קיבלתי על עצמי דרכי תשובה ותיקון שאת רובם ככולם אפי' אינני זוכר.

את השנה החלפת התחלתי במחול השדים הקבוע שלי עם התאווה. הימים הנוראים עשו את שלהם והתאווה ידעה כי ייקח לה מעט זמן כמו בכל שנה והיא תחזיר אותי לזרועותיה. השנה היא לא "זכתה" לכך. בחודש כסלו הכרתי את אתר שמור עיניך ואת יחזקאל המופלא. כך התחלתי בתקופת הנקיות המשמעותית הראשונה בחיי. עדיין לא קיבלתי את זה שאני מכור וכנראה שזה גם מה שהפיל אותי. מהנפילה הזו התחלתי למעשה את חיי מהתחלה.

שנה זו הייתה עבורי שנה של בדיקה עצמית חסרת פשרות. שנה של גילוי עצמי ועבודת המידות הנשענת כולה על תפילה ודיבור שאינו פוסק עם ה' יתברך שלו מסרתי את חיי. החברים, הספונסר, הקבוצה והפורום החיו את עולמי והשיבו לי את השפיות. בכל הצניעות אומר כי לאחר שנים רבות הקב"ה סוף כל סוף מסתכל עלי ומחייך. כל השנים הוא שמח בי אבל גם כאב לו לראות אותי מתייסר כל כך.

בקטנותי אני שואל: היכן הן תפילותי? ברור לי שתפילותי הועילו. כמעט תמיד הרגשתי שהן התקבלו. בודאי שגם בזכותם הגעתי לתוכנית ובכל זאת מקננת בי השאלה למה אלוקים רצה שאשוב בפניו בתשובה על עוונות שכלל לא עשיתי? יש לי מחשבות רבות בנושא ואשמח לשמוע את המיית הלב של אהובי נפשי שאני די בטוח שמזדהים כמעט עם כל מילה.

באהבה רבה,

נעם

נגעת בליבי בכל מילה שכתבת. לא אוכל להגיב ממה שאני חושב אז אצטט קטע משפט מהספר הגדול:

שום דבר, לחלוטין שום דבר, לא מתרחש בטעות בעולמו של אלוקים.

יש לי הרבה דברים שהייתי רוצה לשנות ולהחזיר את הגלגל. למשל למה אשתי נכנסה להריון פחות מחודש לפני שנכנסתי לתוכנית. אני כל כך רוצה תינוק שיבוא לעולם בקדושה, אבל לא זכיתי לכך הפעם. למה???

אני יודע שאני חייב לקבל את הכל, כיון שהכל הוא רצונו של ה', אבא אוהב שמלווה אותי, דואג לי, ויודע מצוין מה טוב לי. תודה אבא על המחלה ועל ההחלמה, על הנפילות ועל העליות. הכל ברגע המדוייק בהם היה צריך להתרחש מה שהתרחש.

לנועם היקר, אשריך. אכן הזדהתי עם כל מילה. שום דבר שניסו להסביר לי לא השקיט את רוחי, אני לא מבין את כל התמונה, אך לא פעם ראיתי איך הנסיון שלי יכול להועיל לאחרים, יש לי יסוד להאמין שישנה מטרה כללית, ואני משתלב בה. הבורא, בשל שיקולים גלובליים שונים הועיד לי את התפקיד של חיי, עלי לעשותו באופן הנכון ביותר - להיות קרוב אליו.

אין עוד אחד בעולם שיכול לעשות את התפקיד שהבורא הועיד לי כמוני, לא אשאל שאלות על ארועים ספציפיים (הותקפתי, מה הוא רצה מילד בן 8?!) שאין סיכוי לקבל עליהן תשובה. אין אף מנהל חשבונות מוסמך מאת הבורא העונה לשאלות הללו, בזמן שהיתה נבואה בישראל הנביא היה מסביר את שורשי הדברים.

אמתין לנביא או למשיח, מי מאיתם שיבוא קודם... עד אז יש משפט אחד שאמרו לי והצלחתי להפנים - תבין שאתה לא מסוגל להבין.

לסוד הכניעה היקר: מה שעניתי לנועם יכול גם לענות לך, נולדו לי 3 ילדים בזמן השימוש, יש לנו 2 ילדים שנולדו בנקיון... תמשיך להיות נקי היום. אני מבטיחך שאם תחיה חיים רוחניים יום ביומו הולדת הילד הבא תהיה בנקיון, ובס"ד עוד יהיו ילדים שהורתם ולידתם בקדושה.

אוהב וצריך אתכם בחיי.

 

המחשבות שלי:
אם לא הייתי מתפלל ו"קורע" את השמים אולי עוד הייתי חושב שלא ניסיתי. הרי באמת רציתי להיות קדוש וטהור וגם קיבלתי את זה רק שלא ידעתי שמה שאני עושה אינו בשליטה שלי ונשארתי נקי. זה נכון, מידי שנה מרקתי את עצמי וגם במהלך השנה שוב ושוב עשיתי תשובה וכך שמרתי על הנקיון שלי בכל מה שקשור להשתדלות שלי. הרי הייתי יכול להוסיף חטא על פשע ולדרדר את עצמי מרצון עוד יותר.
זאת ועוד, תפילותי עשו את שלהם בלבבי. הם בנו קומה שלמה של רצון עז וכוחות נפש שאיתם אני צועד היום. כוחות אלו דרושים לי גם כדי להכנע בפני החלטות גורליות כמו אלו שהוזכרו כאן. לי, לא יהיו עוד ילדים. אשתי לא יכולה ללדת יותר ולא נראה לי שניקח על עצמנו עוד ילדים שאינם שלנו. כל ילדי באו לעולם כשאבא חולה. כולם סבלו בתחילת דרכם. אבאל'ה שלי כבר ידאג לחינוך שלהם. אני באמת לא יכול לקחת אחריות על כך.
ואחרון חביב. באמת החביב עלי מכולם. אני מאמין (אני לא יודע אבל ככה נראה לי) שהקב"ה שתל בדורנו כל כך הרבה מכורים כדי שיהיו לו כל כך הרבה אנשים שיובילו את המהפכה הנקראת בפינו "גאולה". לגאולה אמיתית ושלמה דרושה לנו מסירות נפש ונכונות לתקן כל דבר בחיינו כדי להגיע ולחוש את יד אלוקים המכוונת אותנו בכל מעשינו. אפילו מכורים גויים גמורים רואים בתוכנית הזו את יד ה' המושטת לפניהם. אני מאמין שאנו חלק בלתי נפרד מהשבת רוח הקודש והנבואה לחיינו.
בע"ה, שנזכה.

חודש טוב ומלא ברכה ושמחה.