"אהבתימגןלנו",
תתחיל להתרגל לפורום, כי הדברים פה מגיעים לרמות שעין לא ראתה ואוזן לא שמעה...
כשמתעסקים עם דברים פנימיים ועמוקים, תצפה לעוצמה הרבה ביותר ולכיוונים שלא ראית מימך...

ברוך הבא, לפורום "שמור עיניך", 

למשוש
חוסר ההתמודדות שלי עם קשיים, הנתינה לחיים להוביל אותי במקום להוביל אותם, כל אזלת היד שהובילה אותי למצב התקוע הזה, בו הדרך היחידה שלי להוציא את כוחות החיים האדירים שלי לפועל היא הפעולה על התאווה - זה החטא בעיני.
והתשובה היא נטילת האחריות על החיים, תיקון המידות והמבט על החיים.
טובים ומנוסים ממני ודאי יאמרו שזו המהות של 12 הצעדים - אין לי מושג.

ליחיאל,
אכן החטא הוא הוצאת הכוחות לא בדרכים רצויות, והתיקון והתשובה הוא לקיחת אחריות על החיים, והסרת כל המסכות וההסתרות.
כמו שעברתי, עבירה מול מניע, וביניהם, נצירת החטא, וצידוקו על מנת להרגיש קצת יותר בנוח עם עצמנו.
זה מורכב, ויש הרבה דעות לכאו ולכאן.
בכל אופן, אני יצאתי לדרך חדשה, שונה מהחשיבה של 12 הצעדים 180 מעלות, ומקווה לקבל אחריות על החיים, ולהלחם על חיי כמו שאלוקים דורש מאתנו להלחם על החיים שלנו יומם וליל!
יעקב אבינו נלחם במלאך, וגדולי עולם נלחמו בכוחות הטומאה, וגם אני רוצה להיות לוחם, ולקחת אחריות על מעשיי וצעדיי...

בהצלחה.

אתה מוזמן לבדוק כל דרך שתעזור לך. אני מאחל לך המון הצלחה.

לי באופן אישי, דווקא ההבנה שאני חולה גרמה לי - לראשונה בחיי - לקחת אחריות על המעשים שלי. ראיתי הרבה חברים שמרוב נסיון להיות צדיקים המשיכו לעשות את כל "העבירות" יום אחרי יום. לעומתם ראיתי הרבה חברים שברגע שהבינו שהם לא חוטאים - הם קיבלו אחריות על המעשים שלהם והפסיקו את ההתמכרות לחלוטין (ובדרך ממילא התקרבו לה' יתברך).

לסוד הכניעה,
כיצד הסקת מדברי שאני מצדיק את מעשיי או טוען שאני צדיק או מנסה להיות צדיק?
אם חברים הבינו שהם לא חוטאים, אז למה בעצם להפסיק את ההתמכרות, כי היא פוגעת בחיי היומיום וברגשות ובתחושות שלנו, הבנתי.
אבל אם הם לא חוטאים, מן הסתם שלא יקחו אחריות על מעשיהם, אלא הם כאן בשביל לחיות חיים רוחניים לא כל כך ברורים.

כל הזמן טוענים, שאנחנו חולים וחולים, ומפילים את האשמה על המחלה שלנו, ולא מסתכלים מבפנים בתוכנו מי מניע את המחלה, אולי אנחנו אלו שמושכים בחוטים שלה כל פעם מחדש? ולא עוצרים את המעגל האכזרי מלהתגלגל ולדקור אותנו בלב ולגרום לנו לדמם מפצעים של חולשה ולאות...

ואם אנחנו לא חוטאים, אז בעצם אנחנו צדיקים, ורק המחלה שלנו היא הגורם המפריע לנו להתקרב אל השם יתברך.

אולי מכורח נסיבות החיים הפכנו למכורים, אז בואו נאשים את החיים עצמם, את החברים, ואת כל העולם, חוץ מאשר את עצמנו.

אנחנו לא חוטאים, ובטח אני לא חוטא, הרי אני צדיק גמור לחלוטין, גם עשיתי דברים גרועים, הרי אני חולה, שכחת אבא שבשמיים?

מבחן התוצאה הוא פשוט והוא מדבר יותר מכל ההתפלסויות האלו.

במבחן התוצאה, אלו שטוענים שהם חולים, הם אלו שלא מאשימים אף אחד בעולם והם אלו שלקחו אחריות על החיים שלהם. ואלו שטוענים שהכל ענין של בחירה וכח רצון וכו' - הם אלו שמאשימים את כל העולם ולא לוקחים טיפת אחריות.

יתירה מזו: במבחן התוצאה, אלו שטוענים שהם חולים, הם אלו שהפסיקו לעשות "עבירות". ואילו אלו שטוענים שהכל ענין של בחירה וכח רצון וכו' - הם אלו שממשיכים לעשות את אותן "עבירות" שוב ושוב.

אז תבחר בדרך שמתאימה לך. בהצלחה

אפשר גם לראות שאנשים חולים מאשימים את החברה והמשפחה על כך שגרמו להם לחלות, ועכשיו הם סובלים על עצמם מחלות קשות לריפוי.
ואלו דברים שאפשר לראות אותם ביום יום, הרי אם חבר שלי עשה לי כך וכך, וזה הוביל אותי למצב של בריחה לתאווה, אזי החבר היה הגורם הראשוני למחלה שלי.

אך, אם אדע, שהייתה לי בחירה חופשית וכח רצון, לא להפגע מהחבר, ולקיחת אחריות על הנעשה איתי, לא הייתי מגיע למצב של חולי.

יופי. תיאוריה מגניבה.

אשמח אם תפנה אותי לחבר בפורום שטוען שהוא חולה ושזה גורם לו להמשיך ליפול, וגם אם תפנה אותי לחבר שטוען שהכל זה ענין של בחירה חופשית והוא נקי ומאושר. מאוד מעניין אותי לשמוע חברים כאלו, כי בנתיים ראיתי רק הפוכים.

ובנימה אישית. הרי עברת את זה כבר וטחנו את זה כאן עד דק ולבסוף הצהרת שאתה הולך על 12 הצעדים כי אתה רואה שזה עובד ומצליח. אז באמת שאין לי כח לסיבוב נוסף של אותם תגובות שכבר עברנו כאן לפני כחודש.

מי שאומר או אפילו חושב,  שהמחלה 'אשמה' בצרותיו, או שההחלמה בתוכנית 12 הצעדים 'מאשימה' הורים חברים או מישהו כגורם למחלה או לאיזושהי פעולה, מעיד על עצמו שמעולם לא החל לצעוד. 

כששמעי בן גרא (ראש הסנהדרין ורבו של דוד) קילל וזרק אבנים על דוד המלך בברחו מפני אבשלום בנו, רצה אבישי בן צרויה להסיר את ראש 'הכלב המת' הזה... הרגיעו דוד ואמר: אלוקים אמר לו קלל.

ולא נתן לעשות לרבו שמעי (חוץ מהצוואה לשלמה: והורדת את שיבתו בדם שאולה) מאומה רע...

ממש אהבתי את מה שכתבת "אהבתימגןלנו"
ואני אישית חושב שעוזר לי לחשוב שאני חוטא אבל שאני גם מכור ולא חוטא רגיל ולכן אני צריך להתמודד עם זה כמו עם התמכרות. כלומר לא רק מוסר והלקאה עצמית אלא בעיקר עם ה12 צעדים וכדומה

בס"ד
לסוד היקר
שלום רב!




מחילה מכבוד תורתו!
אך ראיתי באתר כמה חברים ש"צועדים" ועדיין מתאמצים ובכל זאת "נופלים" לפעמים
ולעומתם כאלה שלא "צועדים" אך כן עושים עבודה מאומצת וגם להם יש תוצאות...
לא תמיד החלוקה היא כמו שכבודו מחלק ((בכוונה איני משתמש בשמות אך אפשר לעשות בדיקה יסודית ולראות)

לצערי החלוקה היא בדיוק כך והיא מאוד ברורה.

אתה מסתכל מפרספקטיבה צרה מאוד ומגדיר "תוצאות" מי שהתקדם בטבלה כמה ימים, ואני ממש לא רואה את זה ככה. היתה לי שנה נקיה בלי הצעדים, אז מה? זה לא היה נקיות ולא כלום, זה היה מאבק מתמיד שהיה ברור בדיוק איך הוא יסתיים. אז כן, יש חברים שמצליחים להילחם תקופה, אבל מהנסיון הקצר שלי, כולם חזרו בסוף לכאן אחרי נפילה (תבדוק בעצמך עם כל אלו שטענו שהם יכולים להסתדר לבד). לעומת זאת החברים שעובדים עם הקבוצה, הם מתקדמים - גם אם זה לוקח זמן.

בס"ד
לסוד היקר
נראה לי שמבין יותר את דבריך...
תודה על ההבהרה!