ברוכים הבאים, אורח

" רק להיום" חלק 1
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: " רק להיום" חלק 1 2191 צפיות

"רק להיום" ( חלק 1) לפני 5 שנים, 8 חודשים #113949

  • שלהשםלנצח
  • רצף ניקיון נוכחי: 595 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12
* חלק 1


           " רק  להיום "

אחד הכלים החזקים בתוכנית נקרא " רק להיום


ויש ששואלים מה הענין של "רק להיום "

1.מה ומחר מותר ליפול
2. ובכלל מה אנו עובדים על עצמנו
הרי אנו יודעים שגם מחר נגיד "רק היום" וכן מחרתים

אז מה הענין של "רק להיום"


אז
א. ראשית כמו כל התוכנית יותר חשוב זה המעשה - לעבוד את התוכנית
ואם אנו עושים וזה מצליח ועובד לנו אז לא כ"כ חשוב אם אנו מבינים או לא העיקר שזה עובד עבורנו 
( אח"כ אם גם נבין זה בונוס)

ולכן מה שחשוב זה העשיה

ב. יש ספר שנקרא " בוחרים להרגיש טוב " ( ספר מאוד איכותי וממולץ - הנושא העיקרי בו הוא - מה זה ערך עצמי -)

ושם יש פרק שנקרא   - " העז להיות ממוצע"

שם הוא מביא משל כמו אדם שעומד לפני 2 דלתות -
דלת אחת יפה -נוצצת- מברזל משובח - ומאוד מאוד מרשימה
ועליה  כתוב - " שלמות"- 100% הצלחה"- הצלחה לכל החיים" - "השגים והבטחות גדולים " - ( ועוד ועוד )

ואילו הדלת השניה - היא דלת פשוטה מעץ  - ועליה רשום -
60%-70% - " בינוניות" - " ממוצע" - "רק להיום "  -      ( ועוד ועוד )

---------

אדם רגיל  עומד ליד 2 הדלתות - האינסטיקט הראשוני זה -
להכנס בדלת   מברזל -   הגדולה והמרשימה - עם ההבטחות הגדולות ( 100% הצלחה לכל החיים)

אך .. אחרי שפותח את הדלת ונכנס הדבר היחיד שהוא מקבל ..... זה חבטה כואבת בראש מזה שהוא נתקע בקיר .

ואז הוא יוצא ושוב יש לפניו 2 אופציות
1. דלת גדולה ומרשימה עם הבטחות גדולות לכל החיים 
2. ודלת פשוטה שעליה רשום בינוניות - להיות ממוצע - רק היום


ושוב הוא כמובן בוחר בדלת הגדולה והמרשימה עם ההבטחות הגדולות
ואז שוב הדבר היחיד שהוא מקבל ... זה חבטה כואבת בראש   מזה שהוא נתקע בקיר

וכך עשרות פעמים ..

עד ש........
פעם אחת הוא מחליט לתפוס אומץ ולהעיז להיות ממוצע - לבחור בדלת הפשוטה שעליה רשום - בינוניות- ממוצע- 60-70% - רק היום ( ועוד)

הוא פותח את הדלת ולפתע נגלה לפניו עולם שלם מאיר של ארמונות פרדסים וגינות

------
וכך זה אצלנו

דוגמא  מהחיים-
-  2 חברים מחליטים לעשות ריצה כל יום .

הראשון מחליט שהוא הולך על גדול ולכן הוא רץ  כל יום 10 ק"מ

לעומתו החבר השני מחליט שהוא רץ כל יום רק  חצי ק"מ  .

והנה כעבור זמן

החבר הראשון שהלך על גדול 10 ק"מ כל יום - באמת רץ כל יום
אלא שכעבור כמה שבועות - יום אחד הוא היה  עייף - יום אחד היה לו אירוע - וכו' וכו'
עד שכעבור חודשיים הוא הפסיק ( בדגש)

לעומתו - החבר ה-2 שהחליט רק חצי   ק"מ ( והקפיד בהתחלה  שזה יהיה רק חצי ק"מ)
זה לקח לו בסה"כ רבע שעה

וכל כל יום רבע שעה ריצה -
וכן   
גם הוא יום אחד היה עייף - אבל אז הוא אמר לעצמו בסה"כ חצי ק"מ - ואכן הוא רץ ועשה את זה.
וכן גם ביום אחר שהיה לו אירוע - גם אז הוא אמר לעצמו סה"כ חצי ק"מ ואכן הוא רץ ועשה את זה

- וכך כעבור 3 חודשים כשהוא כמובן מתמיד כל יום - לעלות קצת את הרף לק"מ - וכך במשך השנה
כל תקופה עוד קצת


בסה"כ ( בדגש) בסיום אותה שנה

החבר הראשון שהלך על גדול (10 ק"מ כל יום )
התוצאה הסופית - אחרי חודשיים הוא הפסיק

ולעומתו החבר השני שקבע לעצמו רף של רק חצי ק"מ כל יום
- התוצאה הסופית - הייתה שבסוף אותה שנה הוא רץ 5 ק"מ כל יום

וזה 1. בהתמדה - בלי לפספס אף יום
2. ומרוב שהוא התרגל הוא רץ גם בעליות גם בהרים וגם בירדות -  ובלי להתעייף
3. כל יום אחרי שראה שסיים את המשימה היומית - המוטיבציה והמרץ מאוד גדלו  וזה נתן לו הרבה כח להתמיד וכן להוסיף עוד כמה מטרים


( לעומת חברו שסיים כל יום בתסכול שהוא לא עומד ברף שקבע לעצמו או שהוא בקושי עומד
ברף הגבוה
וכעבור זמן זה גם היה אחד הדברים שגרם לו להפסיק)

--------------

כך גם בחיים האינסטיקיט הראשוני זה ללכת על  גדולות -
אבל הסוף זה ששוב ושוב אנו מקבלים חבטה כואבת בראש מלהתקע בקיר

ולכן צריך אומץ לבחור לקבוע רף  ממוצע - בינוניות -
אבל הסוף זה הצלחה גדולה

--
גם בתוכנית האיסטיקיט הראשוני - רוצה שנלך על הבטחות גדולות
- מהיום והלאה "לתמיד " מפסיקים עם הנפילות - " פעם אחורנה בחיים" ועוד החלטות גדולות 

אבל כל מי שנמצא פה יודע איזה חבטה כואבת קיבלנו כעבור זמן כשזה לא הלך .
לכן מצעים לנו כלי פשוט שנקרא
"רק להיום"
- להעיז ( ופה צריך אומץ כי זה  לא נשמע מפתה או נוצץ)  ולבחור בבינוניות - שאותנו מענין " רק היום " ומחר לא מענין מחר זה בונוס גמור

אבל הסוף זה הצלחה אדירה - יעידו על כך כל אלה שזה עבד עבורם .
נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי שלהשםלנצח.

" רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים, 8 חודשים #113950

  • שלהשםלנצח
  • רצף ניקיון נוכחי: 595 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12
*חלק 1

           " רק  להיום "

אחד הכלים החזקים בתוכנית נקרא " רק להיום


ויש ששואלים מה הענין של "רק להיום "

1.מה ומחר מותר ליפול
2. ובכלל מה אנו עובדים על עצמנו
הרי אנו יודעים שגם מחר נגיד "רק היום" וכן מחרתים

אז מה הענין של "רק להיום"


אז
א. ראשית כמו כל התוכנית יותר חשוב זה המעשה - לעבוד את התוכנית
ואם אנו עושים וזה מצליח ועובד לנו אז לא כ"כ חשוב אם אנו מבינים או לא העיקר שזה עובד עבורנו 
( אח"כ אם גם נבין זה בונוס)

ולכן מה שחשוב זה העשיה

ב. יש ספר שנקרא " בוחרים להרגיש טוב " ( ספר מאוד איכותי וממולץ - הנושא העיקרי בו הוא - מה זה ערך עצמי -)

ושם יש פרק שנקרא   - " העז להיות ממוצע"

שם הוא מביא משל כמו אדם שעומד לפני 2 דלתות -
דלת אחת יפה -נוצצת- מברזל משובח - ומאוד מאוד מרשימה
ועליה  כתוב - " שלמות"- 100% הצלחה"- הצלחה לכל החיים" - "השגים והבטחות גדולים " - ( ועוד ועוד )

ואילו הדלת השניה - היא דלת פשוטה מעץ  - ועליה רשום -
60%-70% - " בינוניות" - " ממוצע" - "רק להיום "  -      ( ועוד ועוד )

---------

אדם רגיל  עומד ליד 2 הדלתות - האינסטיקט הראשוני זה -
להכנס בדלת   מברזל -   הגדולה והמרשימה - עם ההבטחות הגדולות ( 100% הצלחה לכל החיים)

אך .. אחרי שפותח את הדלת ונכנס הדבר היחיד שהוא מקבל ..... זה חבטה כואבת בראש מזה שהוא נתקע בקיר .

ואז הוא יוצא ושוב יש לפניו 2 אופציות
1. דלת גדולה ומרשימה עם הבטחות גדולות לכל החיים 
2. ודלת פשוטה שעליה רשום בינוניות - להיות ממוצע - רק היום


ושוב הוא כמובן בוחר בדלת הגדולה והמרשימה עם ההבטחות הגדולות
ואז שוב הדבר היחיד שהוא מקבל ... זה חבטה כואבת בראש   מזה שהוא נתקע בקיר

וכך עשרות פעמים ..

עד ש........
פעם אחת הוא מחליט לתפוס אומץ ולהעיז להיות ממוצע - לבחור בדלת הפשוטה שעליה רשום - בינוניות- ממוצע- 60-70% - רק היום ( ועוד)

הוא פותח את הדלת ולפתע נגלה לפניו עולם שלם מאיר של ארמונות פרדסים וגינות

------
וכך זה אצלנו

דוגמא  מהחיים-
-  2 חברים מחליטים לעשות ריצה כל יום .

הראשון מחליט שהוא הולך על גדול ולכן הוא רץ  כל יום 10 ק"מ

לעומתו החבר השני מחליט שהוא רץ כל יום רק  חצי ק"מ  .

והנה כעבור זמן

החבר הראשון שהלך על גדול 10 ק"מ כל יום - באמת רץ כל יום
אלא שכעבור כמה שבועות - יום אחד הוא היה  עייף - יום אחד היה לו אירוע - וכו' וכו'
עד שכעבור חודשיים הוא הפסיק ( בדגש)

לעומתו - החבר ה-2 שהחליט רקחצי   ק"מ ( והקפיד בהתחלה  שזה יהיה רק חצי ק"מ)
זה לקח לו בסה"כ רבע שעה

וכל כל יום רבע שעה ריצה -
וכן   
גם הוא יום אחד היה עייף - אבל אז הוא אמר לעצמו בסה"כ חצי ק"מ - ואכן הוא רץ ועשה את זה.
וכן גם ביום אחר שהיה לו אירוע - גם אז הוא אמר לעצמו סה"כ חצי ק"מ ואכן הוא רץ ועשה את זה

- וכך כעבור 3 חודשים כשהוא כמובן מתמיד כל יום - לעלות קצת את הרף לק"מ - וכך במשך השנה
כל תקופה עוד קצת


בסה"כ ( בדגש) בסיום אותה שנה

החבר הראשון שהלך על גדול (10 ק"מ כל יום )
התוצאה הסופית - אחרי חודשיים הוא הפסיק

ולעומתו החבר השני שקבע לעצמו רף של רק חצי ק"מ כל יום
- התוצאה הסופית - הייתה שבסוף אותה שנה הוא רץ 5 ק"מ כל יום

וזה 1. בהתמדה - בלי לפספס אף יום
2. ומרוב שהוא התרגל הוא רץ גם בעליות גם בהרים וגם בירדות -  ובלי להתעייף
3. כל יום אחרי שראה שסיים את המשימה היומית - המוטיבציה והמרץ מאוד גדלו  וזה נתן לו הרבה כח להתמיד וכן להוסיף עוד כמה מטרים


( לעומת חברו שסיים כל יום בתסכול שהוא לא עומד ברף שקבע לעצמו או שהוא בקושי עומד
ברף הגבוה
וכעבור זמן זה גם היה אחד הדברים שגרם לו להפסיק)

--------------

כך גם בחיים האינסטיקיט הראשוני זה ללכת על  גדולות -
אבל הסוף זה ששוב ושוב אנו מקבלים חבטה כואבת בראש מלהתקע בקיר

ולכן צריך אומץ לבחור לקבוע רף  ממוצע - בינוניות -
אבל הסוף זה הצלחה גדולה

--
גם בתוכנית האיסטיקיט הראשוני - רוצה שנלך על הבטחות גדולות
- מהיום והלאה "לתמיד " מפסיקים עם הנפילות - " פעם אחורנה בחיים" ועוד החלטות גדולות 

אבל כל מי שנמצא פה יודע איזה חבטה כואבת קיבלנו כעבור זמן כשזה לא הלך .
לכן מצעים לנו כלי פשוט שנקרא
"רק להיום"
- להעיז ( ופה צריך אומץ כי זה  לא נשמע מפתה או נוצץ)  ולבחור בבינוניות - שאותנו מענין " רק היום " ומחר לא מענין
- מחר זה בונוס גמור

אבל הסוף זה הצלחה אדירה - יעידו על כך כל אלה שזה עבד עבורם .

תגובה: "רק להיום" ( חלק 1) לפני 5 שנים, 8 חודשים #113952

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1785

נהניתי
ממש תודה.

תגובה: "רק להיום" ( חלק 1) לפני 5 שנים, 8 חודשים #113956

זכיתי שיש לי אותך כחבר לדרך! 

מצרף משהו באותו עניין של רק להיום שכתבתי בשבוע שעבר (נכתב במסגרת כללית, לענייננו ניתן לתרגם על שימוש והחלמה - זו הכוונה המקורית שלי): 

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".

המודעות של האדם צריכה להיות שהוא יכול להיות *ברכה* או *קללה*.

אם הוא מחובר באלוקות - הוא ממשיך את רצון ה' בעולם, חלק מהמגמה הכללית של תיקון והתקדמות לטוב, הוא *ברכה* - מלשון ברכיים - הוא הרגליים של יישום רצון ה' בעולם. אין לך תחושת שלווה, משמעות ואושר מלהיות חלק מזה.

לעומת זאת, מי שמתנתק מרצון ה' - הוא הכי לבד שיש. הוא ב *קללה* - הוא קל כ"כ. אין לו משקל, הוא עלה הנידף ברוח, כשאני לעצמי - מה אני?!

תודעה זו צריכה להיות " *היום*" - היום אני רוצה להיות בברכה ולא לסבול בקללה.

אם אני באתמול או במחר - זה לא מחזיק.
אני לא מנסה להמשיך שיא של צדקות מאתמול, או להגיע למשימות ארוכות לכל החיים.

אני פשוט רוצה היום, *רק היום*, להיות בברכה ולא בקללה.

סיפר הרב פרומן זצ"ל שכל יום היה מתעורר מחדש ושואל את עצמו אם הוא רוצה להאמין באלוקים גם היום או לא. ואז מגיע ל"מודה אני". לא דתי כי אבא שלי היה דתי, ולא כדי שהילדים שלי יהיו דתיים, רק כדי להמשיך להיות חלק בברכה ולהימנע מלהיות בקללה.

שבת שלום!

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים, 8 חודשים #113966

  • יסוד
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 46

וואו זה יפה מאוד תמשיך לפרסם!
ד"א מישהו קרא את הספר בוחרים להרגיש טוב? נשמע לי מעניין בתור אחד חסר ביטחון עצמי והערכה עצמית וקבלה עצמית והאשמה עצמית וכל התסביכים האלה חחח
אני רוצה להשיג אותו!

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים, 8 חודשים #113974

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

תודה רבה! מחזק

יסוד- קראתי, אחלה ספר, אתה יכול לקנות בסטימצקי או צומת ספרים....

בהצלחה 

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: "רק להיום" ( חלק 1) לפני 5 שנים, 8 חודשים #113976

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

למרות אותה כותרת נכנסתי, כי אין חזרה ללא חידוש, 
והחידוש שלך בסד מדהים, ( איך פספסתי את זה בשרשור שאתה פרסמת?!)

תודה לשניכם

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים, 8 חודשים #113980

זה פורסם כאן לראשונה..

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים, 8 חודשים #113983

  • שלהשםלנצח
  • רצף ניקיון נוכחי: 595 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12

תודה רבה רבה לכולם על התגובות 

ובמיוחד ל"בסד ובהשתדלותנו"
שיש לו חלק בפרסום המאמר 

ליסוד- אם אתה מעונין בפרטים על הספר . פנה אלי באישי 


שוב תודה לכל המגיבים

מקווה בקרוב לעלות את חלק 2 
- המאמר המלא ששם יש יותר פירוט והרחבה על השיטה - 

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים, 8 חודשים #113993

מחכים ומצפים.. 

תודה! 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים #116789

  • שלהשםלנצח
  • רצף ניקיון נוכחי: 595 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12

בס"ד 

( מצוטט מהספר " בוחרים להרגיש טוב" ומבוא כאן באדיבות המתרגמים מכון פסגות)

פרק 14 : העז להיות ממוצע 


הרשה לי להציב בפניך אתגר :
     להיות 'מומצע'


נראה לך משעמם ? בסדר גמור, כל שברצוני הוא שתעז לנסות זאת לתקופה קצרה בלבד. האם אתה מוכן להענות לאתגר ? אם תסכים , יתרחשו להערכתי שני דברים :   ראשית , לא תצליח בכך במיוחד . מפעם לפעם תבחין ש'גלשת' קצת כלפי מעלה.
שנית , למרות צפיותך הנמוכות מהבינוניות האפורה שלך, תחוש סיפוק עמוק יותר מתמיד. אם תמשיך לשמור על הצמדות ל'קו האמצע'  ילך הספוק ויגדל עד שיהפך לאושר אמיתי.

ניתן לתאר זאת כך : לפניך שתי דלתות להצלחה והתקדמות . על אחד מוצמד שלט בו כתוב : 'שלמות' , ועל השניה - 'ממוצע' . דלת ה'שלמות' מקושטת, יוקרתית , מפתה. היא מושכת אותך . מתעורר בך רצון עז להכנס דרכה . הדלת ה'ממוצעת' נראית פשוטה ומשעממת , מדוע שתרצה לפנות לכיוונה ?

אתה מנסה לעבור דרך דלת ה'שלמות' , אך מצידה השני מקדם את פניך קיר לבנים אטום. אתה מתעקש לנסות שוב ושוב את אותה הדרך בנסיון לעבור, אך הישגך היחידים הם חבטות כואבות בראשך.

בניגוד לכך, מעבר למפתן דלת ה'ממוצע' משתרעת גינה קסומה . מעולם לא ראית אותה, משום שלא חשבת , אף לא לרגע אחד, לפתוח את הדלת ולהעיף מבט !

אינך מאמין לי? לא ציפיתי שתאמין בקלות כזו, למעשה, אני דווקא מעונין שתישאר ספקני. לא טוב להאמין לכל מה ש'מוכרים' לך, אבל בו זמנית אני מזמין אותך להעז לבדוק את דברי. הוכח לי שאינני צודק, בדוק את הטיעון שלי, עבור דרך דלת ה'ממוצע' ליום אחד  בלבד. מי יודע, אולי ממתינה לך שם הפתעה מדהימה ?!

הנח לי להוסיף כמה מילות הסבר : המושג 'שלמות' פשוט אינו קיים! זו אשליה בסיסית ונפוצה הסוחפת איתה את רוב בני האדם. אין שלמות. זו הרמאות הגדולה ביותר בעולם. היא מבטיחה שלל רב ונותנת אומללות בלבד. ככל שתגדל שאיפתך לשלמות כך תהיה אכזבתך מרה יותר.

המציאות ה'יבשה' מהווה את ההוכחה הטובה ביותר לכך : תמיד יש מקום לשיפור. עין ביקורתית תאתר חוסר שלמות בכל אדם , כל רעיון, כל פעילות, כל יצירת אומנות,  בכל . לכן, ניתן בהחלט להגיע להצלחות נפלאות , אך 'שלמות' אין משיגים לעולם.


למעשה, גם 'בינוניות' היא סוג של אשליה, כי החיים אינם נמדדים בציונים כאלו או אחרים ; אך זו רמאות נחמדה יותר העשויה להביא תועלת כמודל שימושי. נגדיר זאת כמכונת מכירה אוטומטית הפולטת שקל וחצי על כל שקל שתכניס . אם תתמיד לשלשל  שוב ושוב את הסכום המוטל עליך, תתעשר בסופו של דבר.

האם אתה מוכן לבדוק הנחה זו הנשמעת מוזרה כל כך? בוא ונתחיל. אבל הזהר ! אל תניח לעצמך להיות יותר מדי ממוצע בבת אחת משום שעדיין אינך מורגל דייך לאושר שכזה.....
יתכן שיהיה לך קשה מדי לעכל זאת. ככלות הכל, אפילו אריה מסוגל לאכול רק כמות מוגבלת של בשר מהטרף השמן שהשיג.



הגיע הזמן לגשת לעבודה.

באחד מהפרקים הקודמים  עקבנו אחרי אדם , שרדף נואשות אחר 'שלמות' ,        הוא התלנון על כך שכל הידידים והמטפלים יעצו לו להפסיק לשאוף לשלמות, אבל אף אחד לא אמר איך לעשות זאת.  כולנו יודעים שהוא איננו היחיד הנתון בסבך זה.
הבא לקמן מוקדש לאותו אדם ולכל אלו הניצבים בפני בעיה דומה .

להלן כמה עקרונות שיעזרו לך להתמודד עם השאיפה לשלמות. השיטות הללו פועלות . אין לך ממה לחשוש או מה להפסיד ; בכל מקרה התוצאות שתשיג אינן בלתי הפיכות. לא ימצא חן בעיניך ? בבקשה, חזור למצב הנוכחי.

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים #116790

  • שלהשםלנצח
  • רצף ניקיון נוכחי: 595 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12
1. " ייצוב רף השאיפות " .

יתכן מאוד שהורגלת להאמין , כאנשים רבים אחרים , שבלי שאיפה לשלמות לא תגיע לכלום ולא תוכל לתפקד בצורה יעילה. אני בטוח שמעולם לא בדקת את אמיתותה של הנחה זו. האם חשבת פעם שאולי הצלחת במה שהצלחת למרות הדחף הפנימי 'להתקדם לשלמות' ולא בזכותו ?!

אתה יכול לבדוק זאת ולחשוף את האמת :

נסה להנמיך את רף השאיפות שלך בפעילויות שונות , כך שתבצע אותן תחת רף שאיפות ממוצע או נמוך ,
              והשווה את רמת הביצועים שהשגת לפעילויות שנעשו תחת רף שאיפות גבוה .                               קח בחשבון שאתה עלול להיות מופתע מהתוצאות .
אני באופן אישי ניסיתי זאת עם הכתיבה שלי , הטיפול בפציינטים, וריצה (ג'וגינג),  ובכל המקרים הופתעתי לטובה.  גילתי שעל ידי הורדת רף השאיפות , אני לא רק מרגיש טוב יותר עם מה שאני עושה , אלא אף מבצע זאת ביעילות רבה יותר.

 [ הנה דוגמה מנסיוני לבצע 'ג'וינג' : אני מתגורר באזור רב-גבעות, כך שכל מסלול ריצה שאבחר לי יכלול בתוכו גם מדרונות ושיפועים. בתחילה, לאחר ריצה של מאתיים-שלוש מאות מטרים , הייתי נעצר, מתנשם ומתנשף, ומשתרך בקושי את שארית הדרך. ביצועי הדלים, לא העניקו עידוד רב לדחף הטרי הספורטיבי שלי, לכן, במקום להרים ידיים ולפרוש, החלטתי להוריד את הרף. מדי יום קבעתי לי כמטרה לרוץ קצת פחות מאשר ביום הקודם ; התוצאה הייתה שתמיד הצלחתי להגיע למטרתי ביתר קלות, וזה העניק לי הרגשה כה טובה , עד שנמלאתי מרץ להמשיך הלאה . בלי עול, בלי כפייה, הרי את שלי כבר עשיתי בהצלחה רבה, וכל צעד נוסף הוא רק בונוס.

תוך מספר חודשים, השתפרתי כל כך עד שהייתי מסוגל לרוץ עשרה קילומטרים בשטח תלול ובקצב מהיר למדי. 
העיקרון הבסיסי שלי לא השתנה, בכל יום שאפתי לרוץ קצת פחות מביום הקודם, והתכוונתי לכך ברצינות.  הודות לכלל זה אף פעם לא הרגשתי עצבני או מיואש בקשר לריצה שלי. היו ימים בהם לא עמדתי במטלה בגלל מחלה או עיפות . באחד הימים הייתי חייב להפסיק לאחר חצי קילומטר כי הייתי מצונן והראות שלי פשוט אמרו די ! ואז אמרתי לעצמי :
"רצתי מספיק להיום, הגעתי לאן שהייתי אמור להגיע ",  והרגשתי טוב! הרי השגתי את המטרה לה הייתי מסוגל.  ]

נסה זאת בעצמך . בחר בפעילות כלשהי , ובמקום לנסות להשיג 100 אחוז, נסה להשיג  60,80, או 40 אחוז, ואז שים לב לרמת ההנאה שאתה מפיק מאותה פעילות, ומרמת ההישגים אליהם אתה מגיע בפועל.  העז להיות ממוצע ! הדבר מצריך אומץ , אך אתה תדהים את עצמך עם התוצאות !







2. "שלמות מול מציאות"

אולי בעקבות מה שקראת עד כה , אתה נוטה להסכים לתקופת נסיון, רק כדי לבדוק מה יקרה. אולם עמוק בתוך לבך מקננת עדיין המחשבה שבדברים מסוימים תהיה מסוגל להגיע לשלמות אם רק תתאמץ מספיק, וכאשר תגיע לכך , זה יהיה באמת נפלא.

בוא ונבדוק ברצינות האם זו מטרה מציאותית. האם המושג של שלמות יכול אי פעם להתאים לעובדות בשטח.

ובכן, האם ראית דבר מה, המושלם עד כדי כך שאין מה לשפר בו ? הסתכל סביבך עכשיו . כל מה שתראה מול עינך , יכול, ללא צל של ספק, להיות טוב יותר . בגדיו של אדם הפוסע ברגע זה מולך, זר הפרחים באגרטל, צבע חדותה או גודלה של תמונה בטלוויזיה, איכות קולו של הזמר, יעילותו של פרק זה. בקיצור, כל דבר.

כאשר חשבתי על עיקרון זה לראשונה , הייתי בדיוק באמצע נסיעה ברכבת. רוב הדברים כמו פסי המסילה המלוכלכים והחלודים, המושבים, הפרסומות , היו כל כך רחוקים מלהיות מושלמים, שבקלות מצאתי במה ניתן לשפרם. לפתע ניצבתי בפני בעיה .   על ראושו של צעיר שחום עור, שנמנם בשלווה לא הרחק ממקום מושבי, התנוססה תסרוקת נפלאה, מושלמת ! היא הייתה מעוצבת להפליא ונעימה למראה, ולא יכולתי לחשוב על אף נקודה לשיפור. נבהלתי מהאפשרות שכל הפילוסופיה שלי עומדת לרדת לטמיון, ואז הציצו לפתע מתוך מארג השערות , כמה שהיו ארוכות מידי ואחרות שאינן מסודרות. ככל שחידדתי את מבטי, כך גילתי עוד ועוד שערות בלתי מושלמות , למעשה היו מאות כאלו!      בשלב זה כבר ידעתי שאין סף-שלמות המתאים למציאות.....

או.קיי.  בחרתי בתאור משעשע מעט ; אך כל נסיון 'בדיקת שלמות' אחר , רציני ככל שיהיה, יגיע ללא ספק למסקנות זהות.
מדוע אם כן,  לא לוותר על זה ?

אם בתור מדד לאיכות מעשיך, אתה קובע מצב שלעולם לא תוכל להגיע אליו, הרי קבעת לעצמך כישלון ידוע מראש ! מדוע להמשיך בדרך זו ?

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים #116791

  • שלהשםלנצח
  • רצף ניקיון נוכחי: 595 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 12
3. " קיצוב הזמן "

'דחף השלמות' יוצר נטיה לדחות את ביצוען של פעולות רבות,  מתוך התעקשות לעשות כל דבר באופן יסודי ומושלם 'עד הסוף'.
הפתרון הוא לתכנן מידי בוקר כמה זמן אתה מרשה לעצמך להקדיש לכל פעילות במהלך היום. קביעת קצבת זמן לפעולות 'בעייתיות', תעניק להן פרספקיבה שונה. כך תוכל לטעום מכל מה שמציעים החיים ולהנות .

הקפד לא לחרוג מהזמן שהקצבת לעצמך, בין אם סיימת את הפעילות ובין אם לאו, והמשך הלאה את יומך . למשל, אתה מעונין להתאמן בנגינה בפסנתר, אך 'דחף השלמות' מכתיב לך אחת משתי אפשרויות : או אימון יסודי הנמשך שעות ארוכות, או המנעות מאימון. קיימת אפשרות נוספת : קבע פרק זמן מוגבל המוקצב לאימון, למשל, שעה או חצי שעה מדי יום. וכך תוכל 'לחיות', וגם להתאמן.
בסיכומו של דבר, השימוש בפרקי זמן קצובים, יאפשר לך להספיק יותר, ואף להנות יותר מכל דבר.







4. "עיניים גדולות" ! 

גם זו טכניקה : עינים גדולות. לרצות להשיג הרבה !

אנחנו שואפים להיות מושלמים כדי שנוכל להתקדם בחיים. אולם איננו חושבים על כך שפעמים רבות ניתן להצליח יותר, דווקא כאשר רף הציפיות מעצמנו הוא נמוך .

כאשר התחלתי את הקרירה האקדמית שלי , חלפו למעלה משנתיים עד שפרסמתי מאמר מדעי ראשון. הוא היה 'משהו מיוחד' ואני עדיין גאה בו. אולם שמתי לב שבאותה תקופה רבים מעמיתי הספיקו לפרסם מאמרים רבים וחשובים.

שאלתי את עצמי האם עדיף לי לפרסם מאמר אחד בעל, נאמר , תשעים ושמונה 'יחידות מצוינות' , או עשרה מאמרים שיזכו רק לשמונים 'יחידות מצוינות' כל אחד ?
החשבון פשוט ביותר: אילו בחרתי באפשרות השניה היו לי בסופו של דבר 800 'יחידות מצוינות' , והייתי ממוקם גבוה יותר בסולם ההצלחה. דווקא בגלל ה'עינים הגדולות' שלי להתקדם בסולם ההצלחה החלטתי להנמיך קצת את הסטנדרטים שלי , ואכן , התפוקה שלי עלתה בהרבה, וגם נהניתי יותר מהעבודה .

עקרון זה תקף בכל תחום. הנה דוגמא נוספת :

נניח שיש לך עסק פרטי ובחודשיים האחרונים הבחנת בכך שהוא מתנהל בעצלתיים. אולי אפילו גילת שכבר הגעת לשלב בו אינך מרוויח כלום מתוך המחזור. במקרה זה ייתכן שעדיף לחפש עבודה חדשה על פני נסיון 'לטלטל את המערכת'. אינני מתכוון להמליץ על עצלות, וברור שעליך לבדוק האם ניתן לשפר את המצב , אך אל תתעקש להמשיך 'דווקא' בניהול העסק , אם יתברר שתוכל להשיג תועלת רבה יותר ממשרה אחרת. מעט 'עינים גדולות' יגרמו לך לרצות  את התועלת שלך 'נטו' , וכך תתנער מהרצון לשמר את המצב הקיים - מתוך חשש להכיר בכישולון.

תגובה: " רק להיום" חלק 1 לפני 5 שנים #116801

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1785

תודה רבה.
רעיונות יפים ליישום בחיי היומיום.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.90 שניות

Are you sure?

כן