ברוכים הבאים, אורח

מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך 700 צפיות

מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111090

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001

הנושא הזה נוגע בעצב חשוף, מבחינתי. שאלת הקטגוריות. 
אני לא יודע מהם ההרגלים שלכם, אבל אצלי היה מעין כללים מבוססי רגש, אילו קטגוריות אני רואה ואילו אני לא רואה כי זה 'מגעיל' מדי או פשוט חולה...כשחושבים על זה, יש בזה משהו מפתיע, הרי כאשר לא הייתי בהתקף ריגוש לתאווה וירטואלית, הכל היה נראה לי מגעיל, והכל היה נראה לי חולה, אבל גם כשהייתי...היו לי 'גבולות'. הרי אני 'צרכן' פורנו נורמלי, אני רואה רק דברים 'נורמליים', 'רגועים'...תאווה פשוטה בלבד...אבל...לא נעים לי להודות בזה, פתאום קופצים לי לראש כמה וכמה חריגות וחריקות. למשל, היה את הפעם ההיא שהורדתי סרט בדרך לא דרך, ואז...אז גיליתי שיש בסרט משהו שאני לא רואה, דילמה 'קשה' (הזוי, אבל מה לעשות, מכור שכמוני, זה מה שהיה) - מצד אחד, אני כולי בוער בתאווה והשקעתי מלא כדי להגיע לסרט הזה, ומצד שני יש שם את 'זה'...אז התחלתי לעשות כל מיני 'טריקים', לראות בלי לשמוע, לשמוע בלי לראות, לראות בלי לראות, להשתמש בלי להשתמש, לדלג, להסיר עיניים (אני אמיתי, הייתי מוריד עיניים בצניעות יתרה בקטע שהיה לא לרוחי...), הכל רק כדי 'לנצל' את ההזדמנות, לא להפסיד את הריגוש שנתגלה בעצם כמבחיל-מגעיל משהו. עד כאן הכל היה 'לא בסדר' כמו בכל פעם, אלא שמה קרה, בפעם השנייה שנפלתי דרך אותה פירצה, קרה איך שהוא שנכנסתי לסרט הזה שוב, ופתאום מה שהיה מבחיל הפך להיות שגרתי. אה. אופס. איך זה קרה לי? מה, אני נמשך לזה? מה פירוש? הרי זה...
יש בדיחה של אלכוהוליסטים על כך שכאשר רואים אדם שותה, מרגיש רע ומפסיק לשתות, הם חושבים - 'נו, סוף סוף אתה מתחיל להשתכר, תתגבר על התחושות הרעות שלך ותמשיך לשתות...'. כך גם היה אצלי, התאווה עזרה לי להתגבר על תחושת הגועל, הבחילה, או היעדר המוסריות, ולהמשיך לצפות. ולהתרגל. וכך, זליגת הקטגוריות הלכה והעמיקה. 
עם השנים, הגבולות התרופפו באופנים רבים....אמנם היה 'לכתחילה' אך הייתה גם 'שעת הדחק', ו'צורך גדול', ו'אונס רחמנא פטריה'. 
אני מקווה שיש עוד מישהו שזה קרה לו, כי זה מביך להעמיד את המושגים האלה כמסבירים מדוע ראיתי סרטים כאלה או אחרים, אבל באמת, זה היה אופן החשיבה שלי. חולה לחלוטין, אבל גם מובן, למי שהיה שם. (או שאני היחיד?

בשנה האחרונה, למדתי עוד משהו על התהליך הזה. למדתי דבר שלא שמתי לב אליו בשנות השימוש הארוכות. מסתבר, שמבחינה נוירולוגית, לעתים קרובות החומרים שמופרשים בשעת פחד או חרדה יוצרים אינטראקציה חיובית עם החומרים שמופרשים בעת ריגוש מיני. או במילים אחרות - יש הרבה אנשים שמרוגשים יותר כאשר הם גם מפחדים או חרדים.  מה שלמדתי זה פשט חדש בפסוק 'מים גנובים ימתקו'. אף פעם לא הבנתי מדוע דווקא הפעמים שצרכתי תאווה בתנאים קשים, תוך סיכון עצמי, מתוך חרדה שמא אתפס, במסירות נפש ממש, נחרתו בזכרוני כמעוררים במיוחד. כיום אני מבין זאת יותר. הפחד והחרדה העצימו את הריגוש עצמו לכדי חוויה אחת כוללת. כך, מסתבר, עובד גם חלק מהפורנו, שמנסה לקשור בין החרדה לבין התאווה. התובנה הזו הפתיעה אותי. לא חשבתי שבעצם תחושת הגועל שלי, שתמיד התייחסתי אליה כאל ראיה לניצוץ הטוב שבי, סייעה גם היא כמלאך האומר אמן, להעצמת התאווה. 
המחלה שלי כל כך ערמומית, שאפילו את תחושת המועקה והגועל היא ידעה להפוך על פיה כדי להעצים את הריגוש. 

למה אני חופר לכם כל כך על זה? משהו בהקמה של החברותא החדשה מעורר בי זכרונות עבר שלא כתבתי עליהם. זכרונות שאני מקווה שמוכרים לכם, כי במובנים רבים אף פעם לא חלקתי אותם ככה. באופן כה מפורט, כי פדיחה, כי תאווה זה תאווה ומה זה חשוב בדיוק על איזה סרט לחצת ומה עשית כשלחצת. אבל כן, כשאני חושב היום על כל הדירוגים הפנימיים שלי של 'שעת הדחק' 'דיעבד', ועל האופן שבו החרדה שירתה את המחלה שלי, אני חש יותר את החוסר אונים באופן מלא. מה שבעבר חשבתי כחלק מהניסיון לעצור, מתברר כחלק ממהלך המחלה עצמו. 
אני, נתן במתנה, חסר אונים מול תאווה וירטואלית. 


אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111093

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448

לגמריי.
זוכר את הגדרה: "אמור לי מהי הקטגוריה שלך ואומר לך מי אתה ומה אתה באמת מחפש"..

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111100

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

תודה על הכנות

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111104

  • שי מחלים
  • רצף ניקיון נוכחי: 15 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • רק להיום
  • הודעות: 77

אוהבים,
אצלי המעבר לקטגוריות ה'אסורות' הייתה בעיקר כאשר ה'רגיל והטוב' כבר לא סיפק אותי, אז ניסיתי לרעות בשדות זרים - הגועל והריגוש משמשים בערבוביה.
ואז בפנטזיות של הימים הבאים הראש משכנע את הרגש שאולי דוקא יש דברים בגו, אולי דוקא כן אפשר להנות מזה אולי אולי... עד הפעם הבאה, עד שזה הופך לקטגוריה של 'חייב את זה'

רק להיום!

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111115

תודה נתן.
הגדרת בצורה מעניינת מה שבעצם התחולל בתוכי לאורך השנים, כשאצלי זה לא התחיל בכלל בפורנו, הרבה שלבים קודם לכן הייתי מזועזע ממש ממה שראיתי והגבולות והקטגוריות תמיד המשיכו הלאה.

לא אפרט כאן את תחומי הריגוש (המטורפים..) אותם חוויתי, ועדיין, אני רק זוכר שבשלב מסויים היה לי קטע מול סירטי חיות טורפות שפעלתי שם בדיוק כמו בתאווה, וזה חיסל אותי מבפנים עוד יותר מבתאווה!!!

מה שכן וסליחה ממך ומכל מי שחושב אחרת שפשוט יתעלם ממה שאכתוב.. אצלי ראיתי באופן חד וחלק שההתעסקות הפסיכולוגית משהוא בכל ההגדרות וההבנות של הקטגוריות למיניהם, לא בדיוק קידמה אותי בדרך להחלמה ולחיבור לכוחי העליון, ״ידע לא נתן לנו כוח, גם לא הידע הנכון״ כך אומר הסה״ג, ואני ממש נוכח בזה.
מה שאני צריך בעיקר הינו חיבור ריגשי (לא שיכלי, את זה תמיד היה לי) לאלוקים כפי שאני מרגיש אותו, ואת זה אני מקבל מעשיית 12 הצעדים כדרך חיים.
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111133

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865

נתן! אוהבים אותך! 
וואלה מבין אותך לגמרי! עדין יש קטגוריות שאני לא נכנס אליהם אבל זה כמובן רק להיום..  ומקווה שגם למחר..

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 2 חודשים #111161

אוי, נתן. אתה חד כל כך, מתאר בדיוק את מה שהרגשתי ולא העזתי אף פעם לומר בקול, עד לרמה שזה דוקר בלב.

לא יאומן.

אני משחזר לעצמי איך בהתחלה הייתי מוכן רק לקרוא תאווה, כי לא ראיתי שם סתירה לשמירת העיניים, אבל חס ושלום לא לראות תמונות וכו'. אפילו פעם גיליתי שמישהו הביא למחשב ציבורי בישיבה סרט פורנו (וניסה להעלים אותו, אך השאיר בטעות עקבות). כשגיליתי את זה, סגרתי מיד בצדקנות ודיווחתי לראש הישיבה. איפה אז ואיפה היום...
ואז היה את השלב של לראות רק ביוטיוב, אבל חס ושלום לא באתרי פורנו מוגדרים וכו'.

אוף, זה כ"כ מגעיל אותי עכשיו.

הזוי הניתוק הזה בין איך שפעלתי ואיך שאני מרגיש באמת.

מחלה, מחלה, אוי המחלה.
למות, או להתחבר.

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מפחד ולמרות זאת נמשך, או מפחד ובגלל זה נמשך לפני 6 שנים, 1 חודש #111167

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1785
בסד ובהשתדלותנו כתב on 26 פבר' 2018 19:12:

אוף, זה כ"כ מגעיל אותי עכשיו.

הזוי הניתוק הזה בין איך שפעלתי ואיך שאני מרגיש באמת.

מחלה, מחלה, אוי המחלה.
למות, או להתחבר.


מחלה מחלה מחלה. קבלה קבלה קבלה.
אוהב. יום נקי.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.43 שניות

Are you sure?

כן