ברוכים הבאים, אורח

אלוקים, קח את המפתחות!
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: אלוקים, קח את המפתחות! 2678 צפיות

אלוקים, קח את המפתחות! לפני 11 שנים, 10 חודשים #10706

ממש ברגעים אלו ידידי, אני יושב לי זרוק על ספה מיושנת, בפינת ישיבה (אם אפשר לקרוא לזה כך) של אחד המוסכים החשובים באזור התעשיה תלפיות בעיר הקודש ירושלים תובב”א. כל מה שנותר לי לעשות ברגעים או יותר נכון בשעות אלו, זה לנסות ולסדר את הדברים בראש. אני יודע שהמצב הזוי לחלוטין, אבל ברור לי שאתם ידידי היקרים דווקא אוהבים "ללכת על הקצה" אז אם לא קשה לכם, אני מזמין אתכם יחד איתי למסע בדיוני ממחוזות דמיוניים. [לא לבעלי לב חלש]

נתחיל בזה שלפני שבוע ימים התקיים אירוע רב משמעות עבור אשתי היקרה, לקראתו נערכו הכנות וסידורים כפי שרק נשותינו היקרות יודעות לעשות. והנה קרב ובא היום המיוחל. כבר משעות הבקר דאגה נוות ביתי היקרה להזכיר לי מדי שעה כי בע"ה לקראת השעה 8:00 בערב אנו יוצאים! האירוע אמור להתחיל בשעה 8:30 והוא מתקיים במקום אליו יש ליסוע מחצית השעה, בקיצור נא להיערך בהתאם.

לקראת השעה 7:00 אני כבר מוכן ומזומן לחזרה הביתה כאשר הטלפון מצלצל, על הקו ניחשתם נכון, נוו"ב שתחי' ובשורה בפיה, ביתי אינה מרגישה טוב וצריך לקחת אותה לרופא, אני משנס את מתני ומתניע לכיוון הרופא, ששולח אותי לעשות בדיקה במרפאה שבשכונה הסמוכה, כמו פציינט צייתן אני נוסע לשם ועושה את הבדיקה שמראה כי צריך אנטיביוטיקה כבר עכשיו! אני יורד לבית מרקחת ומגלה ש....חסרה להם בדיוק התרופה המבוקשת.

השעה כבר 8:00 ובחישוב מהיר אני מציע שנצא כבר לאירוע ובדרך נעבור דרך חנות פארם, שם נקנה את התרופה. אנחנו יוצאים ומגיעים לפארם, אשתי נכנסת ויוצאת אחרי 20 דקות, היה תור ארוך... השעה 8:30 ואנחנו יוצאים לדרך תוך כדי קריאות עידוד שאשתי מרעיפה עלי כאילו אני עכשיו באמצע התמודדות  מרוץ מכוניות של פורמולה 1. אני סוחט את הדוושה והמכונית מזנקת, כאילו לא די בכך מצלצל הטלפון של אשתי כל 5 דקות וחברות טובות מתעניינות על פשר האיחור, אני מרגיש את המתח באוויר וכדי להוכיח את נאמנותי המוחלטת למשימה, אני מתחיל להמריא, המנוע גונח ומיילל אבל זה לא הזמן לרחמים... כאילו להכעיס פתאום יורדים הטורים בבת אחת ונכבה המנוע.

לא פחות ולא יותר ממש באמצע הכביש, בקטע שהכי לא מתאים להיתקע בו. זה כבר מתחיל להיראות כתחילתה של סדרת פיגועי סייבר ע"י ארגון ביון ממוסד. משהו שקשור לווירוס המחשבים ששיתק את הצנטרפוגות באיראן...

אני מתחיל להבין שמרגע זה ואילך צריך להיכנס ל"נוהל כניעה"  אני מחליט להיכנע, מה שיקרה מרגע זה ואילך כבר לא מעניין אותי, אני עושה את הנדרש ממני ולא משנה מה שייצא מכך. מוסר את ניהול העניינים בידי הקב"ה ומחליט לא להתרגז ולא לצאת מהכלים. פתאום, לא יודע מאיפה, שלווה נופלת עלי. מסרתי את המפתחות בידי אלוקים! אני יוצא מהתמונה!

איך שהוא, אני מצמיד את הרכב לצידי הכביש, מפעיל וינקרים ומשתחל עם אשתי החוצה. כנראה שנראינו אומללים למדי כיוון שאחרי דקה כבר מישהו עוצר לנו ולקח אותנו עד לכניסה לעיר, משם תפסנו מונית למקום האירוע. בדרך, כמו אזרח הגון אני מתקשר למשטרה ומודיע שהרכב שלי נמצא על כביש מהיר וסואן ומסכן את התנועה, הם אומרים לי להזמין מיד גרר ואני עושה כך.

לפחות כך אני חושב, עכשיו יש לי אירוע מעניין וכדאי לנצל אותו, לשכוח מהרכב וליהנות. מתיישב ליד השולחן מכניס ביס ראשון לפה, ו...טלפון מהמשטרה, הם שואלים אם הזמנתי גרר. אני עונה שכן, הם מבקשים שאזרז אותו, אני עונה, בוודאי, מנתק וחוזר לשולחן. לא מספיק להכניס ביס נוסף ו...טלפון מהגרר, הוא אומר שתוך 20 דקות הוא ליד הרכב, אני כמובן צריך להיות שם. תוך דקה אני כבר בחוץ מחפש מונית ומתחיל ליסוע לכיוון. בשלב זה מבין נהג המונית שאני צריך להגיע לשום מקום באמצע כביש סואן והוא מסביר לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלשם הוא לא מגיע. הוא מוכן ברב טובו להוריד אותי במחלף הקרוב ותו לא. אני מעביר בראש את כל מה שידוע לי בקשר לחוק ושהוא הרי חייב לקחת אותי, או שהוא ממשיך או שאני לא יורד מהמונית... אופס... החלטתי שאני לא נלחם ונכנע? אז עד הסוף. משלם לו יפה ויורד באמצע שום מקום.

איך שאני יורד עובר לידי נהג חרדי אני מסמן לו והוא עוצר הסבר קצר, והוא לוקח אותי עד למקום. אני יורד וכמעט עף מהדף של משאית, זה לא פשוט אי אפשר לעבור את הכביש לצד השני שם עומד תקוע הרכב שלי. עוד פעם ועוד אחת, זה נראה כמו ניסיון התאבדות. כל רגע עומד להגיע הגרר, בסוף לאחר ביצועי אקרובטיקה מרשימים אני עובר, מאחורי מגיע גם הגרר...

הוא מבקש ממני להיכנס לרכב שלי כדי לכוון אותו בעליה לגרר ואחר כך אני חוזר איתו על הדרך לעיר. השעה כבר 11:00, האירוע בסיום. אוכל כבר אין, אני מחכה לאשתי בחוץ ו...טלפון מהגרר. עם קללות וגידופים שה' ישמור, בין קללה אחת לשניה אני מצליח להבין שהמפתחות של הרכב נשארו אצלי, הרי העליתי אותו לגרר... שכחתי ובתנועה של הרגל שמתי אותם בכיס. הוא לא יכול להוריד את הרכב נורמלי במוסך... הוא מודיע לי שהוא מוריד אותו איך שהוא יכול באמצע הכביש.

למרות הלחץ שאני אמור להיות בו, אני מחליט להמשיך בכניעה, את המצב אני לא יכול לשנות ואני לא אצא מהכלים, מה שיקרה, יקרה. שיילך הרכב, שיגנב, שישרף... אותי לא מעניין. המשימה שלי עכשיו היא לעזוב ולהרפות! אני לא מנהל את האירוע. אלוקים, אני ממשיך למסור לך את המפתחות! קח אותם ותעשה מה שאתה רוצה!

אני מצטרף למניין מעריב ומרגיש טעם נפלא בתפילה, החיבור שלי לקב"ה חזק במיוחד, עכשיו כשהמפתחות אצלו. סוף סוף אשתי יוצאת מהאירוע ואני מסביר לה שאנחנו צריכים לתפוס את האוטובוס האחרון של חצות, אנחנו מחכים בתחנה כמו פעם לפני שנים, אשתי מסתכלת עלי וממש לא מבינה מה קרה לבעל שלה, פעם דבר כזה היה הופך אותי לפקעת עצבים, עכשיו החיוך שלי נראה לה הזוי לגמרי. מהר מאוד היא מבינה שזה לא הצגה ודי נהנית מכך. אנחנו עולים על "אקספרס של חצות”...

בשעה 12:30 אנחנו כבר בירושלים, אשתי יורדת ואני ממשיך לתלפיות לראות איפה הניח הייצור את המכונית, חושך ואפלה אך אני לא בודד, כלב רציני הולך אחרי ומנעים לי את הדרך... אני מגיע לרכב, הוא זרוק בדיוק באמצע. דוחף אותו לבד על ניוטרל לתוך חניה, מניח את המפתח בתוך האגזוז, וחוזר הבייתה, השעה 1:00.

נכנס הביתה ואשתי שואלת, נו, איך היה האירוע, יפה לא? אני מנסה להבין על איזה אירוע היא מדברת, היו לי הרבה היום, אני מהנהן בראשי בחיוך, והולך לישון, רגע קודם נזכר שלא אכלתי עדיין כלום, אבל אני שבע מסיפוק. נכון להיום עמדתי במשימה, נכנעתי!

תשאלו, מה אני עושה שבוע אחרי עדיין במוסך? אז העניין הוא כזה. הכניעה שלי הייתה כל כך טובה שאלוקים החליט לתת לי מתנה נוספת, עוד כניעות מתוקות. כבר שבוע שהרכב שלי "מאושפז" עדיין כאן והמוסכניקים לא מצליחים לייצב את המצב. כשמשהו אחד מסתדר, דבר נוסף מסתבך. אבל אני, עדיין עומד במשימה ב"ה, ולא יוצא מהכלים. שלשום ביקרתי כאן שוב, ואז הצצתי לרגע במישהי, את התוצאה הכמעט הרסנית אתם יכולים לקרוא בפוסט הקודם שלי. ב"ה אני ממשיך בכניעה, ומה אומר לכם בלי כל קשר לכך, ואולי עם קשר, הרכב בדרך החוצה, ממש עכשיו.

טוב ידידי, אני צריך ללכת לסגור את החשבון עם המוסכניק, אני מקווה שלמדנו היום משהו בקשר לכניעה ומסירת מפתחות לאלוקים. זה עובד נפלא!

שווה לנסות, כמובן בנסיבות טובות יותר.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 5 חודשים על ידי .

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10707

הלוואי עלי כזו כניעה!!!

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10708

וואו!!!
אחי,מקסים.

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10719

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
אדם יסודו? לא!  יסודות! זו החלמה שיסודותיה איתנים, זה לא יבטיח לך מאומה אם תפעל על תאווה היום, אבל כניעתך מלפני שבוע מרגשת! רצונו נעשה בחייך. חוצמיזה אתה מוכשר מאוד! כמעט שראיתי את הגריז בידי המוסכניק, את עשן הסיגריות של הגורר, ואת ריח הבנזין והסולר השרופים של הכביש המהיר...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10721

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
כמה משמח לקרוא כאלו דברים. איזה כיף לראות חבר שנותן לה' להיכנס אליו לחיים ומבין את המשמעות של הצעדים הראשונים.

כן, אני נכנע. אבל יותר מזה: אני מוסר לו את חיי בלי שום קשר לתוצאות. רצונך ייעשה - לא רצוני.

תודה מכל הלב על השיתוף ועל הכתיבה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10734

לאדם יסודו, סיפור נפלא ומרגש, אך מה עם הילדה? איך סחבתם אותה לאירוע כשהיא חולה וצריכה תרופה והחזרתם אותה בשעה מאוחרת הביתה, דאגתי הכנה נתונה לה...
ברכות...
הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.
אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10741

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10742

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
התכוונתי לומר:
                    "אין מילים בפי"
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10753

לאדם יסודו היקר,
כך משתמע מהסיפור שכתבת, או שהורדתם אותה במקום כלשהוא...
הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.
אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10781

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
נו... מה? הוא אומר לך
לא לקחנו 
אז מה צריך עוד פרשנויות?? ???
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10786

אז חסר פרט בסיפור הנפלא של כותב הפוסט,
היכן השיארו את הילדה, והאם היא הייתה בידיים בטוחות בזמן כל הטרטור של הוריו בכבישי ארץ ישראל...
הכל נאמר כאן, מתוך דאגה עמוקה לשלום הילדה, ובטיחותה האישית והרגשית.
אני אוהב ילדים, וחשוב לי שיהיו בידיים בטוחות.
הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.
אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10787

גם אני דואג לילדה, אולי תרגיע אותנו ותנדב מידע?

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10797

  • דובי
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 823
לאדם יסודו
לילה טוב אחי היקר .
נהנתי מאוד חקרוא את הסיפור שלך , זאת עבודה ה' אמיתית , הכניעה בעצם אומרת שאתה מאמין בקב"ה , גם כשקשה מאוד, ולא מובן
אז "גם זו לטובה"  וכל מאן דעביד "  ואפי' יותר מזה . גם אם בסוף הסוף לא יראה טוב אז עדיין אתה רגוע ומאמין בא-לוקים. 
מצחיק להגיד את זה , ומישהו מהצד יגיד בטח שאתה מאמין , מה אני מחדש פה?

ואשתמש במסגרת תגובה זו לספר סיפור שקרה לי אתמול .
אתמול לצערי  בבוקר לפני שחרית נפלתי , באינטרנט.
הייתי נורא עייף ישנתי 3 שעות בלילה ונפלתי בבוקר(זהירות עכב"ר).
אח"כ ישנתי עד 1.30 בערך , קמתי מצד אחד רענן יותר, ומצד שני עם זכרון צורב מהנפילה בבוקר. מרחתי את הזמן עם קפה במחשב .בפורום קורא הודעות חדשות , ובלי חשק להגיב לכלום .
איך שהוא בשביל להבין למה זה קורה לי , למה אני נופל? הרמתי טלפון למנחה היקר שלנו "זלמן" ודיברתי איתו,שאלתי אותו בכאב למה זה קורה לי ? נופל ושוב נופל. אחרים מצליחים 90 ימים והלאה 120 והלאה,{עם עין טובה על כל אחד}. ואני אחרי "הסטוריית חיים מפוארת" כביכול, לא מצליח ? למה?.  הוא חשב קצת ואמר בהתחלה. שהוא לא יודע ,  הוא שאל אותי הגעתי לתחתית ? אמרתי הגעתי ,כואב לי? כואב
        ואז הוא שאל אותי. אתה מסרת את כל החיים שלך לה'? אמרתי , מה זאת אמירה בעלמא ? אני יגיד שמסרתי . אז זהו?
  אלא זה אמור להיות עבודה 24 שעות ביממה .  אין כעסים !אין תסכולים !אין צעקות!  ואם יש סיבה שבאופן אוטומטי עד עכשיו הייתי כועס , מתעצבן, וכו' אני צריך לעצור את עצמי ולהגיד שאני מוסר את חיי לבורא עולם .  ה' רוצה שככה יהיה עכשיו . וזהו . מה יש לי לכעוס?    פתאום נפל לי האסימון .  והחלטתי שאני הולך ע"ז . בשבילי  חברים תאמינו לי זה שינוי של 180מעלות ויותר .
והנסיון לא אחר להגיע.
בקיצור באמצע השיחה עם זלמן היתה לי ממתינה ממספר לא מוכר ,כמה פעמים בלי הפסקה ,ולא היה נעים לי להפסיק .
טוב אחרי שסיימתי את השיחה עם זלמן , ניסיתי לחזור למספר ההוא לראות מי זה?  אני מחייג ומגיע לטלפון ציבורי. ולא מבין מי זה יכול להיות .  ומחליט להרגע ולהמשיך בשיגרה . השעה בערךׁ3.30 אחה"צ מתארגן סוף סוף להתפלל שחרית , ואז מקבל טלפון שוב מאותו מספר .  ומי זה על הקו?  אחד מחברי הקהילה שמארגן כינוס של כל הילדים בבית ספר השכונתי , וממני הוא ביקש כבר אתמול לבוא ולספר סיפור בכינוס (האמת שלא התלהבתי , אני במצב רוח מזופט , אבל הוא לחץ והסכמתי)
  ועכשיו חברים בשעה 3.30 בערך לפני שחרית(בעוונתי הרבים) אני צריך ללכת לספר סיפור לפני 150 ילדים בערך .
אין לי חשק , לא מזמן נפלתי לתאווה ,עדיין לא התפללתי , וכו'
ניסיתי להגיד לו שיחפש מישהו אחר. הוא כעס ובצדק , שעכשיו אני אומר לו לחפש 20 ד' לפני הכינוס?
טוב נכנעתי. ואמרתי שאני בא. לא ידעתי מה אני מספר. לא הספקתי להכין כלום.
אבל ככה ה' רוצה אז התחלתי בעבודת הכניעה .
אמרתי לה' אתה יודע שאני לא רוצה ללכת , איך אני מרגיש עם עצמי , מלוכלך וכו' אבל אם אתה רוצה אז אני הולך .

וחברים קרה ממש כמו  נס .  אני סיפרתי שם כמה פעמים סיפור (ואני לא מתלהב מזה ,אולי יש לי כישרון לספר , אבל אני נלחץ ) 
והפעם הרגשתי שלווה ורוגע בסיפור כמו שלא הרגשתי אף פעם, למרות שהיו הפרעות מצד חלק מהילדים(כמו שילדים יודעים להפריע). לא נלחצתי וזרמתי .
אח"כ  , התפללתי (לפני שקיעה :o  )
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: אלוקים, קח את המפתחות... לפני 11 שנים, 10 חודשים #10804

לדובי היקר והחביב המתוק והנעים,
לא ידעתי שיש לך כשרון כמו ל"יוסף המספר", אולי אבוא בהזדמנות לשמוע סיפור ולהנות, להרגיש שוב כמו ילד.
בכל אופן, הסיפור שלך מראה, שאכן הצלחת להתעלות על עצמך הפעם, ולמסור את חייך לניהול מגבוה,
לדעתי, כמו רבים מסיפורים ההצלחה, סיפורך מראה שאכן יש אור בקצה המנהרה והשיטה אכן עובדת ובועטת.
תודה רבה על השיתוף, ונשמח לעמוד לצידך בהמשך הדרך...
אוהב אותך, משוש חיי
הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.
אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן