אולי למי מכם יש רעיון? או עיצה טובה? איך לעבור את זה בשלום?  :-[ :'( אני כל שנה רועד מפחד מחדש

קודם כל, עצה ראשונה, תפסיק לרעוד. אנחנו בקיץ ואם כבר אז אתה צריך להזיע 

תודה על חוש ההומור  אבל זה לא פותר את הבעיות העיקריות. אם הייתי יכול להשאר סגור בבית כל היום זה היה הפתרון המועיל ביותר אבל אני הרי לא יכול להכנס לסגר לחודשים הקרובים  :-[

תמצא תעסוקה.
א.התנדבות
ב.עבודה נוספת
ג.חסד
ד.קריאה
ה.תלמוד תורה
ו.שיעורים

לא חסרים דברים.
יותר עסוק=פחות משועמם=פחות חטא.
חז"ל דיברו על זה הרבה.

בספר הלבן הם מציעים לנו כמה תפילות למצבים האלו- שוה לנסות.

אבאל'ה! תעזור לי אני לבד לא יכול! אני מוותר על התאוה רק להיום!

א-לי- תן לי למצא בך מה שאני מחפש בתאוה.

תפילה (בפרוטרוט!!!) על מושאי תאוה.

בהצלחה.

שלום לך,
חלק מכובד במחלה שלי זה לצאת מפורפורציות, אני נע מאופוריה - שאננות, הכל יהיה בסדר, עברתי את זה, אני כבר לא מעוניין בתאווה, לדיכאון ופסימיות מוחלטת: הלך עלי , אין לי סיכוי, אמות משימוש משומש... והאמת, זה באמצע, אני לא מושלם, ואני לא כל כך גרוע, אני גם וגם, כל יום בימו, כל יציאה בפני עצמה, אט אט הכח העליון שלי נכנס לחיי ועשה סדר בבאלגן האישיותי שלי.
לא הייתי 'רועד' וגם לא הייתי מתייחס לכל הקיץ כיחידה אחת, נסה להתמקד ביום אחד, ביציאה אחת מהבית, מהמקומות המוגנים לכאורה אל המקומות שאינם,
מה שעובד לי: אני כבר זמן ארוך לא יוצא מהבית בלי שיש לי תוכנית ברורה ומוגדרת (ושיתפתי בה אדם נוסף, כי את עצמי שיתפתי תמיד וזה לא עזר...) לאן אני הולך מתי אני חוזר ומה אני עושה בכל רגע מהזמן, אינספור פעמים הלכתי לקיוסק לקנות סיגריות ומצאתי את עצמי ב...
לסיכום: אם תפרק את היום שלך לחלקים, ותכניס את הכח העליון שלך לשם, אתה תהיה כל יום נקי, גם הסתיו יגיע...
עברו כמה קיצים בלי, וכיף לי ...
בהצלחה.

אצלי אני לא חושב שיש הבדל בין קיץ לבין חורף. התאווה לא נמצאת בחוץ אלא בתוך הראש שלי, ושם תמיד חם. באתרי הפורנו במחשב שלי קיץ כל השנה, וגם כאשר חורף הם עושים את אותה עבודה בדיוק.

גם אם אסגור את עצמי לכל החורף בבית, לא נראה לי שזה ישנה משהו, וגם אם אסגר בבית בלי מחשב, עדיין יש לי מספיק תמונות במאגר במוח שלי שאני יכול להתאוות בלי הפסקה.

נכון שאני לא מחפש גירויים חיצוניים, אבל אני משתדל לזכור שהגירוי הוא אולי חיצוני אבל הבעיה היא פנימית.

לפעמים, אצלי מתחרש בעיה הפוכה, אני מצליח לשמור על עצמי בחוץ ולא להסתכל על כל ה"הנוף המוחשי", וכשאני חוזר הביתה, בתור אות פיצוי לכך שחסמתי מעצמי את הראיה, אני רץ לאנטרנט ונופל בפורנו, כאילו ההתמכרות מבקשת פיצוי על כך שנחסכו ממנה המראות בחוץ.
האם נתקלתם בכזה תרחיש פעם?

זה בדיוק השקר הגדול שהלכתי איתו הרבה זמן .
הייתי כביכול שומר על עצמי בחוץ , אומר ד"ת בדרך "ובלכתך בדרך"  ונלחם כמה שיותר בשמירת העיניים בחוץ
אבל בדיוק כמו שהגדרת את זה משוש .  בבית הייתי מפצה את עצמי בכפליים ובכפל כפליים .
ויותר מזה .  הייתי מרגיש צבוע ,  אז כמה פעמים אמרתי לעצמי שאהיה אמיתי, וניסיתי ללכת בחוץ ולהסתכל חופשי , אבל זה קטע מסובך ,אני אדם בחצוניות חרדי .
וזה חילול ד' לשטוף את העיניים חופשי בחוץ
בקיצור בלי התוכנית ובלי עבודה על עצמינו, 12 צעדים . ומסירת חיינו לבורא עולם . אנחנו מסובכים ומתוסבכים ואומללים וחולים וכו'

משוש יקר, אני מכיר את הרמאות הזו באופן אישי, כל הזמן יצרתי לי גבולות כדי שלאחר זמן אחצה אותן, לדוגמא - בתחילה רק שמעתי תיבות בצ'ט, אחר כך 'רק' דיברתי בטלפון ולאחר מכן'רק' נפגשתי בלי לגעת, אחרי זה 'רק' נגעתי, ואחר כך עוד נגעתי, כל הזמן דחפתי את הגבול.
לימדו אותי שיש אינספור רמאויות עצמיות בתוכי, המשותף לכולן הוא הצידוק העצמי, שים לב: לא רצית להתבונן בחוץ כי אתה יודע שזה לא טוב לך, הגעת לבית, ופתאום אתה זקוק 'לפיצוי'... על מה בדיוק תפוצֶה? על זה שבחרת לא להתבונן כי זה לא טוב?
הדרך היחידה שעבדה ועובדת אצלי במשך זמן היתה לא לגעת בפעם הראשונה בלי קשר למה שאני חושב, מרגיש, יודע, לא, כי לא! זהו!
ברגעים מסויימים, כדוגמת מה שתיארת, חזרתי מהרחוב מעוך ממאבק (כדאי להיכנע - לא ללחום בגל, הוא יזרוק אותך בכח רב יותר! אלא לצלול תחתיו) אני לא מתיישב ליד המחשב! למה? כי סביר להניח 'שאוכל' עוד איזה בולשיט מהראש שלי, אני מנוסה בזבל הזה.
בהצלחה.

בס"ד
לצדיק הגמור!!!
תשמע סיפור...
שאלתי פעם את הרב שלי "איך אפשר להגיע ליראת שמים טהורה?"
ענה לי רבי "פעם היה אדמור חסידי תלמידו של ה"בעל שם טוב". קראו לו רבי פנחס מקוריץ.
ומשפט אחד מפורסם שהיה אומר רבי פנחס מקוריץ היה - שהוא לא זכה להגיע ליראת שמים טהורה עד שלא למד את חובת הלבבות אלף פעמים!!!"
המשיך רבי ואמר לי "אם אומר לך ללמוד כמו רבי פנחס אני חושש שאתה עלול להתיאש באמצע, או יותר נכון די בהתחלה.
לכן "אעשה לך הנחה" במקום ללמוד את חובת הלבבות, (של רבינו בחיי - קשה מאוד)
תלמד "רק" מסילת ישרים
ובמקום אלף פעמים
תלמד "רק" מאה פעמים..." ???
האמת היא שלא הגעתי עדיין ליראת שמים טהורה... :D :D
אבל בהחלט רואה התקדמות משמעותית ביראת שמים.
יש בו משהו בספר הזה בהדרכות מעשיות של חיי היום יום...
זה כמובן לא הכל אלא בתוספת למה שכתב יש לי סיכוי
ועוד דבר חשוב!
הטבלה גם היא כלי אדיר!
אם תעמוד ב90 יום - אתה מגיע לראש השנה וימים נוראים ובעז"ה מכאן ולהבא תתעלה ותתקדם!