בחור מספר לחברו: "אשתי טוענת שמאוד בריא לאכול ירקות טריים."

החבר משיב: "כן, גם אשתי לא אוהבת לבשל…

חברים יקרים,

אתם מוזמנים להשתתף בקבוצת הערב הטלפונית מידי ערב בימים ראשון עד חמישי בשעה אחת עשרה בלילה. הקבוצה מיועדת לחברים המשתתפים כבר בקבוצות חיות או משתתפים כבר תקופה משמעותית בקבוצה הטלפונית של הצהריים (הקבוצה לא מיועדת לחברים חדשים המעוניינים להתחיל את תכנית הצעדים - עבורם קיימת הקבוצה הטלפונית של הצהריים).

הקבוצה מתקיימת בקוד סגור אותו ניתן לקבל אצל המזכירים בקבוצות החיות וכן אצל חברים ותיקים בקבוצה הטלפונית ובפורום, או באימייל help@gye.org.il

מכור נוסע בלילה אחרי נפילה נוספת, כאוב, שבור, מדוכדך, חסר כל תקווה. עם דמעות בעיניים הוא מביט לשמים ואומר: "אלוקים, אם אתה קיים, אנא, עזור לי, אני לא מסוגל לסבול יותר!". אין לו מושג אם יש מישהו ששומע אותו, ועוד פחות תקוה יש לו שתפילתו תיענה. הוא למוד אכזבות משנים רבות של תפילות ותחנונים שלא נענו, אז הוא לא מפתח ציפיות.

כמה רגעים עוברים ופתאום הוא שומע קול עמום: מכור יקר, זהו יום המזל שלך. שמעתי את תפילותיך ואני מוכן לעזור לך ולקחת ממך את ההתמכרות.

המכור: וואו, אלוקים, אני לא מאמין! אין לי מילים להודות.

אלוקים: אין בעד מה. העונג כולו שלי. אמממ, שכחתי משהו קטן. תראה, אתה ביקשת שאקח ממך את ההתמכרות ואכן כך אעשה, אבל יש לזה מחיר.

המכור: בשמחה, תאמין לי אלוקים שאין מחיר שהוא גדול מידי כדי להחלים.

אלוקים: מה יש לך בכיס?

המכור: 50 שקל.

אלוקים: אוקיי, אז המחיר של ההחלמה שלך הוא 50 ש"ח.

המכור: אלוקים תראה, אתה יודע שאני מוכן לעשות הכל כדי להחלים, אבל אני פשוט לא יכול לתת לך את הכסף הזה. אתה מבין, אם אתן לך את הכסף האחרון שיש לי בארנק, איך אתדלק את הרכב מחר בבוקר?

אלוקים: אז יש לך גם רכב? טוב, המחיר עלה. ההחלמה תעלה לך את הרכב והחמישים שקלים.

המכור: אלוקים, תאמין לי שאני מוכן לתת הכל והרכב הוא מחיר קטן עבור החלמה, אבל אם לא יהיה לי רכב - איך אגיע מחר לעבודה?

אלוקים: אהה, אני מבין שיש לך גם עבודה. טוב, המחיר עלה שוב. זה יעלה לך המשרה שלך, הרכב והחמישים שקלים.

המכור: אוי אלוקים, אני כל כך רוצה להחלים, ובאמת שאני מוכן להישאר מובטל כל החיים, אבל אם אוותר על העבודה, איך אפרנס את אשתי והילדים? אתה חייב להבין אותי בנקודה הזאת.

אלוקים: זה כבר חידוש. אם יש לך אישה וילדים, אז המחיר עלה גם הפעם. עבור ההחלמה תצטרך לתת לי את אשתך, הילדים, העבודה, הרכב והחמישים ש"ח.

בשלב הזה המכור מבין שעדיף לשתוק והוא מסכים לעסקה. הוא מוותר על כל מה שיש לו, ואלוקים מסיר ממנו את ההתמכרות.

למחרת בבוקר, הוא שומע שוב את אלוקים: "מכור יקר, אחרי שנתת לי את כל מה שיש לך, כעת אני מוכן להגיע איתך להסדר חדש. מהיום והלאה, כל הדברים האלו הם לא שלך, אבל אני נותן לך להשתמש בהם. אבל ברגע שתשכח את העסק שלנו ותחשוב שהכל שלך, העיסקה מבוטלת וההתמכרות תחזור".

וככה זה עובד מאז. כל יום בו המכור זוכר למסור את חייו ורצונו להשגחת אלוקים כפי שהוא מבין אותו, הוא מקבל שחרור מההתמכרות, וגם המון דברים נוספים שלעולם לא היה מסוגל להשיג. ברגע שהוא שוכח מי כאן בעל הבית - הוא שומע נקישות בדלת. המעקלים הגיעו לקחת הכל ולהחזיר את ההתמכרות.

חבר כותב בפורום:

יש לי פילטר חזק מאד במחשב זה שילוב של K9 עם רימון במסלול המוגן יותר באמת שבלתי ניתן לפריצה. אבל אני כל הזמן עסוק בניסיון לפרוץ אותו ובסוף גם מצליח איכשהו למצוא משהו וליפול. אני מתוסכל שהסינון לא מציל אותי.

'סוד הכניעה' מגיב:

מוכר עד כאב. לנסות להקים חומה מספיק גבוהה שלא אצליח לעבור אותה, ואז לנסות לבנות סולם יותר גבוה מהחומה שבניתי. בפעם הבאה אנסה לבנות חומה בגובה כזה שלעולם לא אצליח לבנות סולם יותר גבוה ממנה, ואז לבנות מנהרה מתחתיה. בסיבוב השלישי אשקיע את כל המאמצים בבניית חומה שאי אפשר לחפור מתחתיה, אבל אז אשקיע את כל המאמצים כדי לעשות לה חור באמצע. אז כמו שאומר השיר: כשאח נגד אח המנצח תמיד מפסיד, או בתרגום לשפה שלנו: כשאני נלחם נגד עצמי - אני תמיד מנצח (בעצם מפסיד...).

אבל למה ללכת רחוק. נניח שאני לא מצליח לפרוץ את הפילטר על המחשב שלי כי הצלחתי להערים על עצמי ולשים סיסמא שאותה אני בעצמי לא יודע. האם המצב שלי ישתפר? אממ, לא בהכרח. לפעמים התסכול מחוסר ההצלחה לנצח את עצמי גרם לי לעשות שטויות יותר גדולות מאשר הייתי עושה אם הייתי פשוט נופל. האם אני באמת צריך אינטרנט מהיר כדי להשתמש בתאווה? הרי בראש שלי מאוכסנים מאות ג'יגה של פורנו שנצברו שם במשך שנים של שימוש מטורף, ואין שום פירמוט שיכול למחוק אותם משם.

זה לא שהמסננים לא טובים ובטח לא התכוונתי שכל אחד צריך מעכשיו להשאיר את כל המחשבים שלו פתוחים, אלא שאני צריך להבין היכן נמצאת הבעיה והיכן הפיתרון, ולא לחפש את המטבע מתחת לפנס רק כי שם מואר כעת. נכון, הכי קל להאשים את החור, אבל במקרה שלי דוקא לא החור הוא הגנב אלא העכבר בעצמו. (אני לא מתייחס כעת לשאלה מה היה קורה אם היינו חיים בעולם אוטופי ומושלם בו אין שום תאווה, כיון שזה לא המצב, אז כעת כשאני מכור, לא יעזור לי לחפש אשמים, אלא לנסות לפתור את המצב).

בספר הלבן זה מתואר בערך ככה: אני יכול לאונן כשאני נמצא מול קיר לבן חלק, ועדיין זה יהיה תאווה. הענין הוא שכאשר אני עולה על מסלול ההתנגשות עם עצמי, אני לא יכול לעצור, ולא משנה אם יש לי פורנו או אין לי. זה מזכיר לי שימוש אחד כואב במיוחד כאשר אחרי שעות של נסיון כושל להשיג תאווה במחשב, יצאתי לקנות מגזין...

לצורך הענין אציין שהמחשב אצלי במשרד נעול עם מסנן (מה שאף פעם לא ממש עצר אותי בזמן השימושים שלי להגיע למחשבים אחרים וליפול). אני עושה את זה כיון שעבורי זאת פעולה של כניעה. מכיון שאני מודה שאני חסר אונים מול התאווה, אני מוכיח לעצמי במעשים שאני מוכן לשלם מחיר יקר כדי לא להגיע למקום בו אין לי כח, ואם זה אומר חוסר נוחות מול עצמי או מול עמיתים בעבודה - אני מקבל את זה בשמחה. יחד עם זה, מכיון שאני לא מבסס את הפיתרון על חסימות ומסננים, האינטרנט בסמארטפון שלי פתוח לחלוטין. בחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו, לא היתה לי אפילו פעם אחת מחשבה להשתמש בו עבור תאווה. אם הייתי חושב כך - הייתי מיד חוסם אותו, ובעת הצורך גם לא מהסס לוותר עליו ולחזור למכשיר מיושן ללא אינטרנט.

והחכם עיניו בראשו ללחום בכל עוז ותעצומות על כל סדק קל שהיצר בא לפתותו, וירחיק עצמו מלהיכנס למקומות הנסיון, ועי"ז לא יצטרך לערוך אח"כ מלחמה כבידה כנגדו. וזה יסוד גדול גם בענינים אחרים בעבודת הבורא ית', שכשמרגיש האדם שהיצר מתחיל להתגבר עליו באיזה ענין כגון שמירת המחשבה או תאוות האכילה וכדו', יתגבר כנגדו בעודו כחוט השערה ואל ידחה המלחמה לפעם הבאה, כי בפעם הבאה כבר יהיה ליצה"ר צורה רחבה יותר. ועאכו"כ בענין דידן שנפשו של האדם מחמדתן ואפשר להיתפס במצודה ולהתדרדר בקל עד שייהפך היצה"ר כהר גבוה. וכבר הבאנו בשם הגר"ח שמואלביץ זצ"ל "שכלל זה הריהו טכסיס ראש וראשון במלחמת היצר"