|
היום אני מציין שנה וחצי נקיון. שנה ושש חודשים. 548 יום. אסירות תודה לאלוקים שהביאני עד הלום, בכוחו ולא בכוחי. ממש בכוחו, כי אני אפילו לא הייתי בהחלמה כל הזמן הזה, וגם כשכן הייתי בהחלמה לא תמיד היה איכפת לי מההחלמה... והיום אני מציין זמן כל כך גדול.
אני רוצה להזכיר לעצמי כמה אני חסר אונים מול התאווה, כמה חולה אני, כמה לא שפוי אני. אני רוצה להזכיר לעצמי כמה סבלתי שם, כמה אני יכול לסבול שם, כמה שאיבדתי שליטה על חיי. אין לי שום כוח נגד זה, בכלל.
ומצד שני אני רוצה להזכיר לעצמי ש״אי הזנת הרעב לא הרגה אותי״... אני לא אוננתי/צפיתי בפורנוגרפיה שנה וחצי, ו-א-נ-י ח-י!
שומע גיימס? גם אם לא תשתמש, גם אם לא תממש את כל הפנטזיות שלך, גם אם החולי שלך לא ישפריץ לכל הכיוונים אתה עדיין תחיה, שום דבר לא יקרה, השמים לא יפלו.
אבל יותר מזה, לא רק ששום דבר רע לא יקרה לי, אלא הפוך! דברים טובים יקרו לי! אני יוכל להיות שלם יותר עם עצמי, יוכל להרגיש יותר טוב, אני לא יצטרך לברוח כל הזמן לעולם דימיוני ולא קיים אלא המציאות היומיומית שלי תהיה סבילה ובהמשך גם כיפית ורצויה. ואני אפילו לא מדבר על פנטזיות מיניות אלא על עולם הדימיון.
העולם שבו אני יושב בסלון/מרפסת או כל מקום אחר ומדמיין על ה 10,000 איש שנמצאים בהופעה שלי וצועקים ״גיימס, תעשה לי ילד״ תוך כדי שאני מנתץ גיטרה hand made שעולה עשרים אלף דולר לקול תרועת ההמון הנרגש... או על הטירה החדשה שקניתי ב׳איביזה׳ ששם יש לי חניה גם לבנטלי גם לפרארי וגם יש מנחת מסוקים בכל מרפסת... או על כל דימיון אחר... כי יכול להיות לי טוב במי שאני, בחיים הצנועים בדירה השכורה שלי אי שם בקומה רביעית ללא מעלית... כי אם אני יעבוד את התוכנית ויכניס את אלוקים לחיים שלי אני יחווה אושר רוגע ושלווה שמעולם לא חויתי.
אלוקים יעשה בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות אם אני יבקש ממנו בצורה הנכונה יחד עם עשיית המוטל עליי.
הוא יכול לשחרר אותי מהכל. מהתאווה, מפגמי האופי, מהפחדים ומכל מה שאני חסר אונים מולו. אם אני יכניס את אלוקים לחיים שלי אז אני אתמלא ממנו. אני ארגיש טוב.
אני לא חי ככה כל הזמן. אבל הרגשתי ככה כמה פעמים. חויתי את זה. שמעתי על אחרים שחוו את זה. ואני רוצה את זה, רוצה את זה מאוד מאוד מאוד.
אבא, רק להיום תן בי את הכח הרצון והיכולת להיות כלי לעשיית רצונך, לצאת מהריכוז העצמי שלי, לוותר על התאווה פגמי האופי והפחדים שלי. לראות נשים כבני אדם ולא כאובייקט. להיות בנתינה ולא בלקיחה.
תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי, ואת התבונה להבחין בי השניים. רצונך ייעשה ולא רצוני. רק להיום. אמן.
אסירות תודה שהיום אני יודע שיש, שאפשר אחרת, ושאני לא חייב להתמודד ולהישאר לבד. אסירות תודה על ניקיון. אסירות תודה על ניצחון גובר והולך. אסירות תודה על חברים על קבוצות ועל תמיכה.
תודה לכם שאתם איתי, אוהב וצריך אתכם מאוד. תודה לך הקדוש ברוך הוא.
|
לעשות חשבון נפש פעם אחת זה חשוב, ולעשות חשבון נפש באופן קבוע זה אפילו יותר חשוב, אבל השאלה מה אנחנו עושים עם הממצאים שעולים מהחשבון נפש. חשבון נפש אישי זה כמו ספירת מלאי בעסק. אנחנו כבר יודעים שעסק שלא עושה ספירת מלאי לא יכול להצליח, וגם אדם שלא עושה חשבון נפש ייתקל בבעיות. לכן התחלנו את החשבון נפש המקיף בצעד הרביעי, וכעת - בצעד העשירי - אנחנו מבינים שזה תהליך לכל החיים. מפעם לפעם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש על המצב הנוכחי שלנו.
