בשורה טובה והזמנה למשפחה הקרובים: ברוך השם זכיתי לסיים את הש"ס בסעייתא דשמיא, הנני להזמין בזאת את כל חברי לבוא ולהשתתף עמי ולעזור לי לנקות גם את השו"ע והרמב"ם....

חבר יקר,

אנו שמחים להציג את האתר החדש של תכנית 12 הצעדים לגמילה מצפיה בפורנו שהושק בכנס השנתי החמישי שלנו שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים.

האתר החדש נבנה במיוחד עבור חברי שמור עיניך, ויש בו את כל המידע על התכנית, הקבוצות, הצעדים ועוד ועוד. בנוסף לכך תוכל למצוא באתר סיפורים אישיים מחברים שהחלימו מההתמכרות, וכן את האפשרויות השונות להצטרפות לתכנית.

אתה מוזמן להיכנס לאתר החדש בלחיצה כאן

יש ביקורת ידועה על עולם הטיפול הפסיכולוגי הנקראת "תסמונת Yavis", שזה ראשי תיבות של Young, Attractive, Verbal, Intelligent, and Successful (צעיר, אטרקטיבי, רהוט דיבור, אינטליגנטי ומוצלח). לפי דברי הביקורת, טיפול פסיכולוגי עוזר לאלו שצריכים אותו הכי פחות, אנשים שהם ממילא מוצלחים, צעירים, נראים טוב, אינטלגינטיים ויודעים לדבר היטב, ואילו לאנשים שנתוני הפתיחה שלהם פחות טובים, הטיפול פחות מצליח (ביסודה הביקורת היא כלפי המטפלים שבאופן בלתי מודע מעדיפים להשקיע במוצלחים במקום באלו שצריכים עזרה יותר).

זכיתי להעביר סדנא בכנס השנתי שלנו, תחת הכותרת "הגעתי לתוכנית ואני לא מצליח - מה עושים?". היו שם חברים יקרים שנמצאים בתכנית אבל פשוט לא מצליחים להישאר נקיים. חלקם אגב התאימו היטב לתסמונת Yavis, חלקם הצליחו להיות נקיים תקופות יפות מאוד אבל באיזה שהוא שלב הם נפלו, וכעת הם מתקשים לעלות על הדרך שוב.

אחד הנושאים שעלה בסדנא היה ההרגשה שבתכנית ישנה חשיבות מוגזמת לספירת ימי הנקיון, ופחות חשיבות לנושא של התקדמות, ואולי באמת כדאי לכולנו, גם מי שקיבל את המתנה של נקיון רצוף, וגם מי שההחלמה שלו שונה, לחזור לבסיס ולשאול את עצמו את השאלה הפשוטה: למה אנחנו כאן?

אף אחד לא הגיע לכאן עם מטרה "להיות נקי X ימים". הגענו כי סבלנו ואנחנו רוצים להפסיק לסבול, נקודה. ספירת ימים היא כלי שעוזר הרבה פעמים, אבל היא רק כלי - לא מטרה בפני עצמה. אבל אם אנחנו שוכחים את זה ומתבלבלים בין נקודות ציון בדרך לבין תחנת היעד הסופית, אנחנו בבעיה.

ניקח כדוגמא שני חברים, ונראה מדוע ספירת הימים יכולה לפעול לרעתנו, אם אנחנו משתמשים בה בצורה שגויה. חבר אחד הגיע לתכנית לפני שלוש שנים ואחרי שנתיים וחצי נקיות הוא נפל פעם אחת אך מיד הצליח לקום והוא נקי מאז חצי שנה נוספת. אם נשאל אותו כמה זמן הוא נקי, הוא יאמר "חצי שנה", אבל האם זאת התמונה המלאה? הרי מתוך בערך אלף ימים, הוא היה נקי 99.9 אחוז. או חבר אחר שנמצא בתכנית חצי שנה ובמהלכה נפל ארבע פעמים והוא מרגיש שאין לו סיכוי כי הוא לא הצליח להיות נקי יותר מחודשיים. אבל זה נכון אם מסתכלים רק על הספירה, ולעומת זאת אם מסתכלים על התמונה הרחבה, רואים שהוא התקדם, החיים שלו טובים יותר, ורוב הזמן הוא נקי, מתוך שאיפה להיות נקי יותר.

ישנה אמרה ידועה לפיה ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה. עם המספרים אפשר לשחק, והם לא מה שחשוב. מה שחשוב זה האם אני מתקרב ליעד שאותו הצבתי לעצמי, היעד של חיים טובים יותר ובלי כאב וסבל? אם היום אני יותר קרוב לשם ממה שהייתי אתמול - אזי אני בדרך הנכונה. אם לא - אני צריך לחשב מסלול מחדש. אם ספירת הימים עוזרת לי להתקדם לכיוון היעד - מה טוב, אבל אם ספירת הימים מבלבלת אותי ואני שוכח מה היעד, אז כדאי שאפסיק לספור ימים.

המקום: סלון הבית שלי. הזמן: ליל שבת, או יותר נכון סעודת ליל שבת שהתארכה... השעה: 23:11 הדובר: הבן שלי: אבא, מי המציא את 12 הצעדים... אני: שני אלכוהוליסטים שנפגשו ב 1935. זה עזר להם עם אלכוהוליזם שלהם. הוא: אה. זה כבר הרבה זמן.. אני: נכון. הוא: וזה עובד גם היום? אני: כן. מאוד. אני חי ככה וזה משתפר מיום ליום. רגע, הצטרף בן נוסף לדיון, ומה זה צעד 4?

אני: מעניין שאתה מתעניין דווקא בצעד הזה..

לא יודע למה, אבל בזמן האחרון שמעתי אותך מזכיר את הצעד הזה כמה פעמים.. (מה שנכון נכון. לך תסביר לו שכמה ספונסיים שלי הגיעו ברוך ה' לצעד הזה...). רגע, הוסיף ילד שלישי, לפני הצעד הרביעי, מה זה בכלל הצעד הראשון... הסתכלתי על אשתי ושנינו חייכנו. נשמתי קלות ועניתי בפשטות: "הצעד הראשון זה לדעת שיש לך בעיה". כל בעיה. הצעד השני זה להאמין שיש פיתרון ולבקש אותו. הצעד השלישי הוא להחליט שהשם הוא מי שמנהל לנו את החיים. ולהשאיר לו את העבודה. שיעשה בשבילנו את העבודה כי הוא היחיד שבאמת יכול יעזור לנו. ועכשיו הגענו לצעד הרביעי..

אתם יודעים, כאן כבר נכנסתי לשוונג ופצחתי במסר של ממש.. כשקורה לנו משהו לא נעים מול אחרים, אנחנו מתערבבים. יש לנו כל מיני רגשות מולם. ברוב המקרים, מה שקרה תופס לנו את המחשבה (הבאתי להם דוגמאות..). יש לנו רגעים שאנחנו יכולים לחשוב שאם היינו אומרים או עושים משהו אחר, הכל היה משתנה. אנחנו יכולים לכעוס, אנחנו יכולים להצטער.. וכאן מגיע צעד 4 ואומר שיש לי פה הזדמנות לראות מה ה' רוצה ממני. איך אני יכול לגדול ולהתקרב בעבודת המידות שלי.

כן, הפיתרון להרגשה הטובה שלי נמצא בחלק שלי. במה שאני עשיתי. וכן, אנחנו עושים (גם פה הבאתי להם דוגמאות..), תמיד. זה לא אומר שאנחנו אנשים לא טובים. זה אומר שמשהו בהתנהלות שלנו תרם לסיטואציה. לשנות את אחרים אנחנו לא יכולים, לראות מה אנחנו עושים אחרת, משחרר אותנו. תאמינו לי שזה עובד. "מול מה", הוסיף להקשות הקטן שביניהם.. מול הרבה דברים. אין משהו שניסיתי וזה לא הצליח איתו.. עניתי לו. הייתם הרבה יותר קטנים, ואולי אתם לא זוכרים (הגדולים אמרו שכן..), אבל היו לי תקופות שהצעד הזה עזר לי מאוד. מול הכעס. מול חוסר סבלנות. ועוד..

אה, וזה מה שאתה עושה עם האנשים שבאים אליך? כן. אני מדבר איתם על הדברים האלה וזה עוזר לי. גם היום. אה, וזה "הכנס"? כן. אבא ואמא דברו עם האנשים האלה בכנס. כמה אנשים היו שם? הרבה.. מה והם מקשיבים לכם? כן, יש לנו ניסיון ואנחנו משתפים אחרים בו.. מדברים עם אנשים כמו שאנחנו מדברים עכשיו. איזה כיף. שבוע הבא נדבר על הצעדים האחרים..

שיר המעלויס... בשוב ה'... היינו כחולמים..

*

במקום שאני יגיד "שיר המעלות מאין יבוא עזרי"... בחסד ה' לא נלחצתי ולא ברחתי. אמרתי להם את האמת הפשוטה. אני מניח שהילדים שלי יודעים שאני מתמודד עם כל מיני דברים. ייתכן שהם חושבים עלי כהורה שלהם כל מיני דברים שאני לא חושב שהם יודעים, אני לא באמת יודע. הם כן רואים ושומעים בקביעות שיח על עבודת המידות. המילה "מכור" או "התמכרות" לא הוזכרה כי לטעמי היא אינה חשובה. הם רק צריכים לדעת שאתה "כתובת" בשבילם, שיש להם אל מי לפנות ועל מי לסמוך. אמר לי הספונסר שלי לפני שנים.

אמר וצדק. כשלאחד מהם היו קשיים עם "שמירת הברית" הוא ידע שהוא יכול לפנות אליי. וזה הרבה מעבר לחלומות הכי פרועים שלי. תודרבה אבאל'ה.

ואמר לפי"ז הגה"צ ר' דן סגל שליט"א דרואים מכאן דכמו שיוסף הצדיק עמד בנסיונותיו בקדושה ובשמירת העינים ועי"ז זכה לגאולתו ועלה לגדולה, כמו"כ כלל ישראל לפני שיזכו לגאולה העתידה יצטרכו לעבור נסיונות קשים בקדושה ובשמירת עינים, וע"י שיעמדו בנסיונות האלו יזכו לגמול הגדול להיגאל ולהיושע בתשועת עולמים.