מצרף כאן כתבה על בני יעקב המחבר
בני יעקב – מכור לחיים
אחרי שהיה נרקומן מגיל 15 עד 29 וראה את המוות בעיניים הוא עבר בקהילות טיפוליות והתחיל ללמוד ולתרגל את תוכנית 12 הצעדים, בזכותה השתחרר סופית מההתמכרות, הסבל והכאב, ובזכותה הוציא לאור את הספר "אומץ לשנות"
הצילומים בעמוד זה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים"אין האור ניכר אלא מתוך החושך". בני יעקב (צילום: אלבום פרטי)
"אין אף אדם מושלם בעולם, אבל יש אנשים עם נטייה להתנתק דרך שימוש בחומרים, התנהגויות או מערכות יחסים". כך פתחנו את הראיון עם בני יעקב (62), מייסד מכללת טריותרפיה – בית ספר לפסיכותרפיה ברוח תוכנית 12 הצעדים לטיפול במערכות יחסים, טראומות והתמכרויות.
יעקב, מנהל תחום הדרכות והכשרות ברשות למאבק בסמים ואלכוהול, הוציא לא מכבר לאור את "אומץ לשנות" – ספר מחכים, מרחיב דעת ופוקח עיניים, שלוקח את הקורא צעד אחר צעד למסע מעמיק, נועז ואמיץ שבו כנות, עקביות והתמדה מעשית, מובילים לחיים חופשיים, שמחים ומאושרים, עם חיבור לנשמה, לאלוהים ולאחרים, מתוך אסירות תודה.
ההתמכרות, כמו אינספור יצרים אחרים, היא משהו רע?
"כן. המבחן של האדם הוא או להתגבר על היצר הזה, או לעבוד, או לא לפעול ממנו, או להכיר בו ולא להשתמש בו".
אתה כותב שהתמכרות היא אובדן יכולת הבחירה. כלומר, זה ניצחון היצר על האדם.
"נכון. יש מצב שאנשים שמגיעים לדפוס של התמכרות, לא רק התמכרות לחומרים. זה יכול להיות מערכות יחסים, מחשבות, רגשות, אובססיות, אוכל, מין, הימורים, שופינג. ברגע שאדם מכור, הוא נתפס במשהו ולמרות שהוא יודע שזה הורס אותו ואת הסביבה שלו, הוא לא יכול לעצור. בגלל זה הוא מאבד את חופש הבחירה, ואז הוא הופך לעבד המשועבד לדבר".
אתה כותב בספרך: "כשיש אובססיה, נדע כי מחלת ההתמכרות מרימה ראש". אין אובססיביים שלא מתמכרים?
"אין דבר כזה. כל התנהגות אובססיבית משמעותה התמכרות. גם לעבודה, גם לאנשים, גם לספורט. יש לי חבר שעבר תאונת דרכים אחרי 20 שנה שהוא רץ כל יום, אז הוא התאבד".
האובססיה היא ליקוי נפשי?
"אנחנו קוראים לזה בשפת 12 הצעדים: הפן הכי עמוק של המחלה הנפשית בהתמכרות. אובססיה זאת לא מחלת נפש. אם אתה עושה עבודה ותהליך ומתחבר בשפת התוכנית לדרך רוחנית וכוח עליון, אפשר להשתחרר מהסיפור של האובססיה. אני היום אדם משוחרר מהאובססיה. גם אם היא מכוונת אותי לכיוונים אחרים, אני מודע לה ולא מתבייש בה. אני מספר עליה ומשחרר אותה".
הכרתי פעם מישהו שהגדיר את עצמו "מכור גמול"?
"אין דבר כזה. אם אתה מכור, אתה משתמש באותו חומר, אותה התנהגות, אותו דפוס, או מערכת יחסים הרסנית. אם אתה בהחלמה, אתה משתחרר מזה. הרבה פעמים מדברים על מזעור נזקים. כלומר, שלא ישתמש כל היום, אלא פעם ביום. אין דבר כזה. מבחינת הספר שלי, או שאתה נקי, או שאתה לא נקי. אין משהו באמצע. זאת כנות שלך עם עצמך, ואתה עושה את זה למען עצמך, וכמובן שהסביבה והחברה שלך מרוויחים מזה. אם אתה נקי, זה מקרין גם לסביבה".
אתה מצטט בספרך הרבה את המשפט: "חיינו בשביל להשתמש והשתמשנו בשביל לחיות".
"זאת ההתמכרות. זה אומר שאם הוא מכור רק לגראס, או לאלכוהול, או לקניות, או לפורנו, אפילו אם הוא הולך לעבודה בבוקר ומתפקד כל היום, עצם המחשבה שהוא מחכה לערב בשביל לעשן, או לעשות קניות, זה סיפור של התמכרות. זה הסיפור של היום. אני פוגש מלא חבר'ה כאלה".
לפי הסטטיסטיקה, קרוב למיליון ישראלים מעשנים היום גראס על בסיס קבוע.
"וואו. מאיפה אתה לוקח את הסטטיסטיקה הזאת?".
לאחרונה שודר בטלוויזיה הדוקו "טלגראס: המרד של עמוס" (yes דוקו) על עמוס סילבר, מייסד טלגראס, ואחת הסיבות להצלחתו הפנומנלית, היתה העובדה שיש היום בישראל כמיליון "סטלנים". יש היום מלא מדינות בעולם שיש בהן לגליזציה של הקנאביס.
"היום הקנאביס זה לא הסיפור. היום הסיפור זה בעיקר תרופות מרשם. משככי כאבים. אלה ההתמכרויות של השנים האחרונות. זאת בעיה עולמית. כאן עדיין לא יודעים איך להתמודד עם זה".
הספר שלך נקרא כמו הוראות הפעלה, כמו מדריך למשתמש.
"לא הייתי קורא לזה מדריך למשתמש, כי זה נשמע לא טוב. הייתי קורא לזה מדריך, או מתכון, להשתחרר מסבל, מהתמכרויות וממערכות יחסים הרסניות. אבל אתה צודק, זה ממש הוראות הפעלה".
הספר שלך מיועד למכורים בעבר, בהווה, או בפוטנציה, או לקהל הרחב?
"לדעתי הוא שווה לכל נפש. אני מקבל גם תגובות של אנשים שלא מכורים, וקוראים אותו. הספר השני שלי, שייצא אוטוטו, יהיה אוטוביוגרפיה שלי. אני אחד שעבר משהו בחיים, תהליך, ומספר, דרך הספר, איך אני השתחררתי מהסבל".
אבל רב הנסתר על הגלוי.
"את הנסתר השארתי לספר הבא שלי".
בספר הבא אתה "יוצא מהארון"?
צוחק: "בדיוק. גם ב'אומץ לשנות' אני יוצא פה ושם מהארון".
אבל זה נקרא כמו ספר של גורו.
"אני לא אוהב את המילה גורו. זה ספר שנכתב מניסיון של 33 שנה. אני לא רוצה להיות גורו. אפשר לקרוא לי סמכות רוחנית, גם בעולם המקצועי של 12 הצעדים, והרבה ניסיון, גם אישי וגם מקצועי. בכל זאת, אני עוזר לאנשים מעל 30 שנה וראיתי כמה אלפי אנשים בחיים שלי".
,אצלנו 12 הצעדים זה משככי הכאבים. מודים בחוסר אונים אבל לא נשארים בחוסר אונים
אלוהים מדבר אלינו דרך אנשים
יעקב (62), גרוש, אב לחמש בנות וסב לארבע נכדים, חזר בתשובה לפני 20 שנה ומנהל כיום חיים רוחניים דתיים וגר בירושלים. הוא נולד במשפחה מסורתית, אבל מגיל 10-11 כבר לא שמר על כלום.
"הלכתי לקצה השני", הוא אומר, "הייתי נרקומן של הרואין, קוקאין, אלכוהול, תרופות. הייתי נרקומן מגיל 15 עד 29. הייתי מכור מכור. הייתי הרבה פעמים בגמילה. הרבה פעמים ראיתי את המוות".
חשבת לגמור?
"כן, בטח, כל הזמן".
ניסית להתאבד?
"כן, בטח. הרבה תרופות, הרבה כדורים, אבל היתה תאונת עבודה. זה לא עבד".
רצית למות או שרצית לשים קץ לכאב?
"רציתי לשים קץ לכאב ולסבל. זאת היתה זעקה לעזרה".
וקיבלת עזרה?
"כן, בסוף עזרו לי. תמיד ניסו לעזור לי, זה רק לקח זמן".
החבילה שאתה סוחב היום כבר יותר קלה היום?
"הרבה יותר קלה. הרבה יותר חופש. יותר שחרור. זה מה שאני מביא בספר".
אפשר להוציא אותך מההתמכרות, אבל אי אפשר להוציא את ההתמכרות ממך?
"נכון. בוא ניקח דוגמה. עזוב סמים. היום אני נקי מסיגריות כבר 28 שנה. אבל אני יודע שאם אני מדליק עכשיו סיגריה, זה עניין של זמן קצר עד שאני חוזר לעשן שתי קופסאות ביום".
כלומר, סיגריה אחת יותר מדי ואלף סיגריות לא מספיק.
"בדיוק. אני רואה שאתה מכיר את העניינים".
מה זה ה"אור" שהנגמלים מדברים עליו?
"כל אחד חווה את זה באופן אחר. זאת התעוררות רוחנית. אני חוויתי את 'האור' ממקום של חופש מהסבל, מהדיכאון, מהאובססיה, מהחרדה. פתאום שמחה, אהבה, פתאום רצון לחיות. זאת הארה, ואין האור ניכר אלא מתוך החושך".
ההתמכרות היא בעצם משהו שנמצא בתוכנו. השימוש הוא רק הסימפטום.
"בדיוק. הוא התוצאה. הסימפטום. כל הספר שלי מדבר על ההתמכרות, לא על החומר. החומר עוזר לאנשים להתנתק מהסבל והכאב".
אתה כותב בספרך: "התוכנית היא רוחנית ובבסיסה כוח עליון". חזרת בתשובה בעקבות ההתמכרות?
"חזרתי בתשובה בעקבות ההתפתחות הרוחנית שלי בעשר שנים הראשונות של לימוד ותרגול שיטת 12 הצעדים".
היית חייב לאמץ את כל המאפיינים של אדם דתי כדי להתחבר לכוח עליון?
"דבר ראשון נכנסתי לתוכנית 12 הצעדים, שזאת דרך רוחנית. בעשר שנים הראשונות לא שמרתי תורה ומצוות. זה היה תהליך טבעי של חיפוש לחזק את הקשר הרוחני עם אלוהים, וזאת הדרך שמצאתי. הייתי לפני כן בבודהיזם ובכל מיני זרמים, ואז חזרתי הביתה. הנשמה חזרה הביתה, אבל גם היום זה ברור שהחיים הרוחניים שלי ותפישות העולם שלי, בוודאי לא קיצוניות.
"כשאנחנו מדברים בתוכנית על כוח עליון, אנחנו מדברים על כוח שעושה את הבלתי אפשרי לאפשרי. אתן לך דוגמה. הרבה פעמים אנשים חרדים או דתיים שואלים אותי: 'אם בשבת אני רוצה להשתמש, אני במשבר?'. אני אומר להם: 'תרים טלפון למישהו או סע לקבוצה. תיעזר'. המצווה הכי גדולה שבורא עולם רוצה ממכור, זה שהוא יהיה נקי. כל התפישה הדתית שלי באה לחזק את הקשר הרוחני שלי עם אלוהים. אני שומר תורה ומצוות מתוך אהבה, שמחה, ולא מתוך פחד לקבל עונש וללכת לגיהינום".
חזרה בתשובה זה הצעד הגבוה ביותר בתוכנית 12 הצעדים?
"רק מבחינתי, מהזווית שלי. לא של כולם".
למרות שיש בספרך חלקים מאודגדולים של החזרה בתשובה.
"לא. אם תקרא את הספר טוב, תראה שאני כותב שהתוכנית היא רוחנית. לא דתית. הרוחניות של התוכנית באה לידי ביטוי שתתחבר לכוח עליון, שעושה את הבלתי אפשרי לאפשרי. כוח עליון היה בשבילי בהתחלה הקבוצה ואנשים נקיים שעזרו לי. משהו להיאחז בו. אבל אני אומר שבעיניי החזרה בתשובה והדת, לא יכולה לעזור להתמכרויות. כמו שאם יש לך סכרת, אתה לא תלך לרב, אלא לבית חולים".
היית בטיפול גמילה?
"כן, בנהריה. מרכז הגמילה נקרא 'גשר לחיים', אבל הוא נסגר. אחרי זה הלכתי ללמוד והתעסקתי בכל הנושא הזה, ועד היום העבודה המרכזית שלי הוא ללמד את כל אנשי המקצוע בארץ מטעם משרד הבריאות, הרווחה וביטחון פנים. זה מה שאני עושה כבר 30 שנה. כל איש מקצוע שרוצה לטפל במכורים, צריך להכיר את השפה ואת הדרך של 12 הצעדים. זאת גם מטרת העל של הספר, שאנשים יכירו את השפה והדרך".
אתה כותב בספרך: "אנשים שמחוברים לאלוהים הם אנשים חופשיים. שום דבר מבחוץ כבר לא יכול לפרק אותם, כי הם נשענים על כוח עליון". האמנם?
"זה נכון, כי אם אתה מוותר על האגו ועל הריכוז העצמי, ואתה מבין שאין לך שליטה, ואתה מבין שהכול קשור בסוף על מה זה יושב אצלך, על איזה מידות, על איזה פגמי אופי, איזה טראומות. אז אם אתה עושה שם עבודה, שומדבר כבר לא יכול לפרק אותך. אני יכול להרגיש היום כאב, פחד, כעס, אבל זה לא יפרק אותי למקום שבו ארצה להשתמש, להתאבד, למות, או להרוג מישהו. אתה נהיה אדם אנושי, אבל לא מכור שמאבד פרופורציה בתגובות של הרס עצמי או הרס הסביבה. ב-12 הצעדים אין מציאות של ריפוי עצמי ואי אפשר לבד. אני לא יכול להיות גם החולה וגם הרופא. אתה חייב עזרה מקהילה תומכת".
אתה כותב בספרך: "אלוהים מדבר אלינו דרך אנשים ומעביר לנו באמצעותם מסר והנחיה". איך אני יכול לדעת אם זה אלוהים או השטן?
"בגלל זה אמרתי לך שאין ריפוי עצמי, ואי אפשר לבד. בצעד השני של 12 הצעדים, יש דבר כזה שנקרא חונך, שזה אדם ותיק בתוכנית, שמלווה אותך ועוזר לך לזהות אם זה יצר הרע או יצר הטוב. בשפת התוכנית זה מחלה או החלמה. זה מניסיון של אחרים, ותיקים, שעברו משהו בחיים. זה מפעל חיים. בעיניי, בית החרושת הכי גדול לחיים נמצא ב-12 הצעדים".
אתה כותב בספרך: "רוב כלי התוכנית מכוונים לדבר אחד: אין פתרון. אל תעשו כלום. רק תתפללו".
"רוב הכלים, כי למכורים יש נטייה לקחת שליטה. הרבה פעמים, אחרי שאתה עושה מה שצריך לעשות, אתה עושה את החלק שלך. דוגמה: אם אני מחפש עבודה, אני לא אשכב במיטה ואגיד לעצמי: יש לי עבודה. אני אלך לראיון עבודה. אבל מהרגע שהלכתי לראיון, אני אשחרר את התוצאה, ואתפלל לאלוהים לקבל כל החלטה וכל תוצאה שאין לי שליטה עליה. תפילה זה לאו דווקא דת. שב ותנהל שיחה חופשית בשפתך עם כוח עליון. אלוהים נכנס לתמונה אחרי שהבן-אדם עושה את החלק שלו".
"מדריך, מתכון והוראות הפעלה". כריכת "אומץ לשנות" (עיצוב עטיפה: Anoymous C&C)
אתה טוען שהעזרה הטובה ביותר בשבילנו היא עזרה של מכור למכור. כלומר, רק מכור לשעבר יכול לעזור למכור בהווה?
"נכון, כי יש כאן הזדהות וניסיון אישי מוכח. לניסיון הזה יש כוח ואמת. אנשים מחפשים את האמת הזו. אתה לא יכול להתווכח עם מה שעובד. ואם הדרך של 12 הצעדים הוציאה אותי, אז יכול להיות שאם הוא יקשיב לי ויקבל הדרכה נכונה, הוא גם יצא מזה. זה לא אומר שעובד סוציאלי או פסיכולוג לא יכולים לעזור לאנשים".
"להפוך את אלוהים למטפל שלנו". כלומר, לחזור בתשובה.
"לא. אני אומר, קח את העניין עם קשר עליון ושים את זה בסדר עדיפות גבוה בחייך, כדי להבין שאין שום כוח בעולם שיכול לשחרר אותנו מהסבל, חוץ מכוח עליון. הניסיון שלנו מראה שמהרגע שאנחנו מתחברים לכוח עליון, ופונים לכוח עליון, ושמים אותו במרכז החיים, זה יכול לשחרר אותנו. אנחנו צריכים את כל הקהילה התומכת הזאת של קבוצות, מאמנים, חברים וטלפונים, כי כולם בעצם פונים לאותה מטרה: חיפוש אחר כוח עליון שישחרר אותנו מהסבל".
אני מבין מספרך שגם הכתיבה היא חלק בלתי נפרד מהריפוי.
"הכתיבה היא חלק משמעותי בריפוי. אצלי זה היה מאוד מרכזי ומאוד משמעותי. בהתחלה באתי עם הרבה סודות, בושה, הסתרה, חוסר בטחון ורגשי נחיתות, ולא האמנתי לאף אחד. הכתיבה עזרה לי להוציא דברים שבהתחלה לא הצלחתי להוציא בפני אנשים. עד היום אני כותב כל יום יומן רוחני".
הנפילה היא חלק מתהליך ההחלמה
עוד משהו מהספר: "ברשימת שחרור הפחדים, נבין שנפילה היא לא כישלון. התוכנית מבהירה שנפילה היא תוצאה של תרגול לא יסודי כחלק מתהליך ההחלמה".
"אם נפלת, זה חלק מהתהליך, וכנראה לא יישמת באופן יסודי את הדרך, ואתה תחזור לדרך, תלמד מהטעויות ותיישם את זה באופן יותר יסודי. אני לא מכיר אנשים שפעם ראשונה נגמלו ועלו על דרך. המכור חייב להודות ולהכיר בחוסר האונים, כי יש כאן מחלה שהיא יותר גדולה מהאדם. לחוות חוסר אונים זה הריפוי הכי עמוק בהחלמה, כי מכורים בורחים מחוסר אונים לחומרים כדי להתנתק מהמציאות".
אתה בעצם עושה אידיאליזציה לחוסר אונים, לנפילה, לכישלון. כלומר, להיות לוזר זה לא משהו שלילי.
"תזכור שתוכנית 12 הצעדים לא משאירה אותנו בחוסר אונים. היא מוציאה אותנו, כי היא נותנת פתרונות ודרך. אצלנו 12 הצעדים זה משככי הכאבים. לא נשארים בחוסר אונים, אבל מודים בחוסר אונים. כשההתמכרות יותר גדולה ממך, אתה לא יכול לבד. העזרה לאנשים היא בשבילי הריפוי הכי עמוק. הסבל וההתמכרות זה לא גורל שנכפה על האדם ואין לזה פתרון. לשם אני מכוונן. מה שגורם לאדם את הסבל זה לא אלוהים, אלא ההתמכרות".
היום, ממרום 62 שנותיך, כשאתה מסתכל על החור השחור של תקופת ההתמכרות מגיל 15 עד 29, אתה אומר לזה תודה או שאתה כועס על עצמך?
"אני לא רק אומר תודה. אני אומר שאם הייתי צריך לרדת לעוד גלגול, הייתי עובר את אותם דברים בשביל להיות איפה שאני היום. זה אולי גיהינום, אבל זה גם חופש אדיר".
אפשר לתמצת את הספר שלך בפסוק: "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" (משלי, יט, כא).
"אני אוהב יותר את הפסוק: 'אין ייאוש בעולם' של רבי נחמן מברסלב".
אתה יכול להגדיר את עצמך היום כאדם מאושר?
"מאוד. בטח. חופשי, מאושר, עם רצון לחיות, ברור. שנה טובה ידידי".
