יחשוב או ידבר אל עצמו כמדבר איש אל רעהו, וישכנע את עצמו שהראיות האלו לא נותנים לו כלום והוא בכלל לא מעוניין בהם. יחשוב לעצמו "מה זה יתן לי, הרי הראייה אינה הנאה שנותנת לי משהו, זהו רק הנאת רגע של דמיון בעלמא, וכבר ראיתי מאות פעמים ומה היה לי מזה, כלום! בסך הכל נשארתי עם חבילות של כאב וחרטה וטשטוש המוח, א"כ מה יש לי מההסתכלויות האלו. איזה סדר יפה יהיה לי אם אצליח ללכת כל הדרך בלי לראות את הדברים האלו, האם לא כדאי להשקיע כח דקדושה בכמה דקות אלו כדי להציל את כל היום. והלא אינני יוצא לרחוב כדי לראות מראות אסורות אלא אני יוצא למטרה אחרת לגמרי, וא"כ גם עכשיו שהנני יוצא לרחוב אין שום סיבה שאסתכל, ואינני רוצה להסתכל".