והנה האמת היא שהדרך המובחרת ביותר להישמר ממראות אסורות היא בודאי ע"י ריכוז המחשבה בלימוד, כך מקובל מאדונינו הגר"א ז"ל, שע"י שחושב ומרוכז כולו בלימוד, אז המח כולו נתון בתוך מחשבותיו והדמיון אינו פועל וממילא אין כל משמעות לכל הסובב לו. גם סגולת התורה וקדושתה מגינה עליו שלא יחטא. וכבר כתב הרמב"ם (פכ"ב מהל' איסורי ביאה הכ"א) "גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה וכו'". ולכן יעצו לנו רבותינו להתרגל בצאתנו לקבוע על מה לחשוב, אם על איזה קושיא שנשארה בצ"ע או לחזור על המו"מ בסוגיא שעוסק בה או לחשוב על איזה מאמר חז"ל וכדו'.