ולא כטעות העולם שטועים להוכיח מנפילת המחשבה הזרה מכלל שאין תפילתם כלום שאילו התפלל כראוי ונכון לא היו נופלים לו מחשבות זרות, זה אינו, דהאמת היה כדבריהם רק אם היתה נפש אחת לבדה שהיא המתפללת והיא המחשבת ומהרהרת המחשבות הזרות, אבל לפי הנתבאר שהן שתי נפשות הנלחמות זו עם זו אין מקום להוכחה זו כלל. ואם יקשה לו להסירם מדעתו מפני שטורדים דעתו מאד בחזקה, אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו במחשבתו לרחם עליו ברחמיו המרובים, וככה ירחם על נפשו להצילה ממים הזידונים ולמענו יעשה כי חלק ה' ממש עמו.