ע"י כל ראיה אסורה הרי הוא מסעיר את היצר למלא תאוותיו וזה הורס את מנוחת נפשו, כמו שכתב הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל (במכתבו בראש הספר קדושת החיים) שבזהירות הראיה קונה האדם שלות הנפש ושקיטת הלב מבלבולים שונים, וההיפך הוא במי שאינו שומר עיניו מראות ברע שהוא מכניס עצמו למצבים שונים של סערת הלב למלא תאוותיו.