וכך הוא ג"כ במלחמת היצר [הנקרא בספר חובות הלבבות מלחמה גדולה לעומת מלחמה רגילה בין שתי מדינות]. אנחנו נמצאים תמיד בעומק המלחמה נגד היצה"ר, והמלך הגדול רוצה שנלחם כל הזמן בגבורה עצומה בלי הפסק נגד היצה"ר עד שננצח אותו. ואם עבר אדם עבירה והוא מתעצב אל לבו, נמצא שהוא עוצר באמצע המלחמה ומתחיל לבכות על כשלונו. ואין הקב"ה רוצה בזה כלל, כי זהו תחילת נפילתו, כיון שע"י העצבות הוא מאבד את הגבורה שזקוקים לה במלחמה כ"כ, וכיון שנסתלק ממנו הגבורה הרי הוא כבר ביד היצר שיעשה עמו כרצונו.