ואע"פ שאי אתה בן חורין ואדרבא לפום צערא אגרא, אמנם המציאות היא שרק יחידים המה שמתרגלים באמת לחשוב בלימוד כל פעם בלכתם ברחוב ואשרי חלקם, אבל שאר בני תורה שתורתם אומנותם נמצאים עפ"י רוב ברחובה של עיר בלי מגן ומחסה מספיק מפגע רע זה ונכשלים כסדר, (וגם אלו שזכו להתרגל לזה, לא כל הזמנים שווים), והשקידה בלימוד יורדת והפריצות גוברת ועינינו רואות וכלות ואין לאל ידינו לעשות מאומה למעט הנסיונות ואנחנו אנא אנו באים.