טעות נוראה היא לומר שמאחר שנכשלים כ"כ הרבה לא שוה יותר לעבוד על ענין זה. זהו מעשה היצר ממש. אלא גם אם נכשל שלוש מאות פעמים ביום, כדאי לו לכבוש את יצרו אפי' פעם אחת, כי אע"פ שנכון הוא בודאי שהמכשולים הם חובות גדולים להקב"ה וצריך לשלם עליהם ביוקר, אך בסופו של דבר אחרי שעשה תשובה או קיבל ענשו נמחק החטא לגמרי והרי הוא כאילו לא היה, משא"כ כל מעשה טוב שעשה בענין זה לא נמחק לעולם ועד, ולנצח נצחים יעמוד המעשה הזה לימינו ויזכה אותו בעולם שכולו טוב להנות מזיו שכינתו.