ואפילו אם נופלים לו הרהורי תאוות ושאר מחשבות זרות בשעת העבודה בתורה או בתפילה בכוונה, אל ישית לב אליהן אלא יסיח דעתו מהן כרגע. ואל יפול לבו בקרבו להיות מזה עצב נבזה בשעת העבודה, דישים אל לבו האמת לאמיתו שיש כאן שתי נפשות הנלחמות זו עם זו במוחו של האדם, שכל הרהורי תורה ויראת שמים הם מהנפש האלקית וכל מילי דעלמא הם מהנפש הבהמית, וכל אחת חפצה ורצונה למשול בו ולהיות המוח ממולא ממנה לבדה.