אחרי שכבר ראה מראה אסור, צריך לבטל את המשמעות של המעשה. "ראית?! אז ראית... לא נורא! תמשיך הלאה!". לא להתפעל ולעשות עסק שלם. ובפרט אם רק ראה בדרך מקרה אין שום סיבה לתת לזה משמעות כי באמת אי אפשר לדרוש מעצמו שאם יראה דבר שלא ירגש אותו כלל, כי ע"ז הוא אנוס, אלא יזכור שתפקידו עתה שלא להגרר ולא להמשיך בזה, ולכן אל יתפעל מהמחשבה הראשונה כלל וידע שאם יתגבר עתה יזכה עי"ז לראות פני השכינה כמו שאחז"ל (מסכת דרך ארץ פ"א) "כל הרואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנו זוכה ומקבל פני השכינה", מדובר על בן אדם שראה דבר ערוה והוא ממקבלי פני השכינה כיון שלא נמשך אחרי ראייתו.