וראה עוד דבר נפלא ונורא בביאור הגר"א (שיר השירים ו יב) שמבאר הפסוק "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו" וזה לשונו בקיצור "הדל אין לו כלום והאביון תאב לכל דבר ואין לו מה שתאב, ולכן אמר – מי שאין לו כלום ומי שהוא מטונף בעבירות ותאב לעמוד ממקום טינופו ובוכה לעלות מהן, הוא ירים 'להושיבי עם נדיבים' הם האבות, 'עם נדיבי עמו' הם הנביאים".